הפיכת צום תשעה באב לששון ולשמחה

הרב בעז אשל

נעיין בדברי הנביא: "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי... יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח', י"ט). לכאורה הדברים קשים: ניתן להבין שהצומות יתבטלו לעתיד לבוא כאשר הסיבה לאבל כבר לא תהיה רלוונטית, אך מדוע אותם ימים של תשעה באב קשים בעצמם יהפכו לששון ולשמחה? האם אי אפשר לקבוע תאריכים אחרים כדי לחגוג את השמחה בגאולה העתידה?

ונראה לומר שמכאן אנו יכולים ללמוד לימוד גדול ביחס לכל המאורעות הקשים המופיעים בכלל ובפרט. אנו יודעים ש"טוב ה' לכל", הקב"ה ברא את העולם על מנת להיטיב לברואיו וכל הופעת הרע בעולם נועדה, בעצם להגביר את הטוב, וזה לעומת זה עשה אלוקים, כמו הופעת הצל הנגזר מהגוף (גוף גדול = צל גדול) כך הופעת הרע: כשיש הופעה גדולה של טובה יש התעוררות גדולה של הכוחות השליליים.

הדבר בולט בי"ז בתמוז ובתאריך תשעה באב. י"ז בתמוז הוא היום בו הוריד משה את הלוחות הראשונים מהר סיני. ודאי שזהו יום המסוגל להופעת טוב ללא גבולות. לוחות ראשונים (שהם לגמרי מעשה אלוקים) צריכים לרדת לעולם! אלא, שכאמור, יחד עם הטובה מתעורר גם כח השלילה ועם ישראל חוטא בעגל, ולבסוף – נשברים הלוחות. כך שבפעל, יש כאן חסרון ושלילה אך הפוטנציאל לטוב (ללא גבולות) לא נעלם בשל כך.


גם בצום תשעה באב אנו פוגשים דבר דומה: ביום הזה חזרו המרגלים ששלח משה לרגל את הארץ. היה בכוחם לדבר טוב על הארץ ואז היו זוכים ישראל ונכנסים מיד לארץ במעלה עצומה, אך גם כאן התעורר ה"סיטרא אחרא" וקרה מה שקרה. אך ביסוד הדברים נשאר היום הזה ראוי להופעת ששון ושמחה.

ומכאן לימוד גם לאדם הפרטי: כאשר אדם נתקל בקושי גדול ובדברים, שבאופן הגלוי, הם רעים, עליו לדעת: ודאי שיש כאן הסתתרות של טוב גדול שעליו לעמול על מנת לגלותו, וגם אם נראה שהרע גדול מאוד ואי אפשר, חלילה, להתגבר עליו, יש להעמיק בהסתכלות זו ולהבין שבאמת יש כאן כוחות חיוביים גדולים שבסופו של דבר ודאי שיתגברו וינצחו.

הכותב המאמר תשעה באב הינו רב מחנך בישיבת בני צבי בבית אל.

המאמר תשעה באב - מצוות אתר ישיבה, www.yeshiva.org.il