לפני שנים נקראנו להיכל התרבות לכנס אומנים והציגו לפנינו תוכנית אב לקידום "התרבות" בעיר והופיע לפנינו אז מהנדס העיר שדיבר בהתלהבות על הארכיטקט פרנק גריי ועל מוזיאון גוגנהיים בבילבאו. "מה שאנחנו צריכים כאן בנתניה" הוא אמר לנו ודפק על השולחן "זה מונומנט ארכיטקטוני שיהווה אבן שואבת לתיירים מכל העולם" נו אם צריכים אז צריכים מי אנחנו שנתווכח עם נציג הרשות. ואז לאחר חודש או חודשים הרסו לנו כאן את המבנה הסגלגל כאוניה של "סיגנל" ואת כל הקטע הארכיטקטוני שמול כיכר ציון ובנו על חרבותיו שירותים ציבוריים וכמה עמודים מקושתים צבועים בוורוד. וזה לא היה בדיוק מוזיאון גוגנהיים אבל קרוב מאוד למוזיאון גוגנהיים. "קבר שייך" כתיאורו הפוגע והמעליב של הארכיטקט אריה בלבן שהוא מהאמנים המובילים בעיר. בתגובה לביקורת, וכדי לנסות ולתקן ולמזער נזקים, הזדרזו המתכננים להחליף את הצבע הוורוד בצבע לבן. מה שכמובן לא שיפר את מראו של מוזיאון גוגנהיים שלנו, ורק עורר בנו יותר סלידה ורחמים מאשר כעס. בדיעבד הסתבר שחבר המועצה הארכיטקט מומי סרגל שהיה הממונה על תכנון העיר, סולק מתפקידו, לפי דבריו, לאחר שהעז למתוח ביקורת על התוכנית. וארכיטקט בלבן שהתריע גם הוא כנגד מעשה האיוולת שבהרס המתחם הישן לא זומן יותר לישיבות הוועדה שדנה בתוכנית, "אנחנו כבר רואים לנגד עינינו את אלפי התיירים הנוהרים לנתניה רק כדי לחזות במונומנט הזה" התפארו בעירייה על המיזם הזה
עכשיו החליטו בעיריית נתניה סוף סוף להודות על הטעות ולשפץ את המקום מחדש. "כל הכבוד להם" אמר לנו הארכיטקט בלבן שלא זומן אז לישיבות הועדה, "נכון שזה עולה לנו כסף רב, אני שמעתי משהו בין מליון לשני מליון שקל, אבל יפה שבעירייה לפחות מודים על הטעות ומנסים לתקן את הנזק, רק שאני לא מבין למה הם מתעקשים להשאיר שם את הקשת שמעל לשירותים" רצה לומר, נכון "שמודה ועוזב ירוחם", רק שהבעיה היא, שבדומה לאף של מיקל ג'קסון ז"ל כל הניסיונות לשפץ שוב ושוב משהו שהוא פגום מיסודו, רק פוגם ומכער אותו יותר ויותר כאשר תכננו בשנות השלושים את כיכר ציון. (כמדומני בהשפעת כיכר דיזנגוף בתל אביב) כל קומפלקס הבניינים שמסביב לכיכר תוכנן כמו בתל אביב על פי העקרונות של סגנון הבאוהאוס. בניין מלון "עדן" המקורה עם אכסדרת עמודים (ה"קלונדה") ושני הבניינים בפינת הרצל שער הגיא והרצל שער העמק ואותו קטע שנהרס, היוו בזמנו חטיבה ארכיטקטונית אחת. אז נכון שעכשיו מדובר כבר בנוסטלגיה אבל רק בשביל הלקח העתידי כדאי לדעת שהמבנה הסגלגל כאוניה של "סיגנל" והגן המדורג שהיו בו ספסלים שהזקנים נהגו לשבת עליהם ולאכיל את היונים, ובכל ראש השנה נהגו להציב בו דוכנים למכירת "שנות טובות" היה מקום מושלם מבחינה ארכיטקטונית שחבל היה להרוס. אפשר היה אולי לנקות ולשפץ ואולי להציב בו איזה פסלון דקורטיבי באמצע אבל להרוס?! מי הורס מקום שצריך לשמר? הרי מדובר היה בבאוהאוס שזה סגנון בניה שבתל אביב הוכרז כסגנון בניה שמיועד לשימור במסגרת "עיר לבנה" ובכלל מי שלא מסוגל לזהות יופי מאיפה הוא נוטל את החוצפה לנסות להטביע את חותמו על הנוף האורבאני שלנו?
נכון שלכל דבר מתרגלים "אפילו למגדל אייפל התרגלו בסוף אמר לנו מהנדס העיר בניסיון נואש ופתטי להגן על המונומנט השנוי במחלוקת שהוא היה מיוזמיו וזה אכן נכון. אבל זה שתושבי פריז התרגלו למגדל איפל לא אומר שהמונומנט שהעירייה יזמה לנו את בנייתו הוא פנינה ארכיטקטונית כדוגמת מגדל אייפל לא צריך לפתח נטיות מגולמניות כדי ולנסות לשכנע אותנו שהמכוער הוא יפה. ועובדה היא שלמרות הכול אף תייר לא בא לנתניה כדי לחזות במונומנט המופלא הזה שמעל לשירותים הציבוריים. וגם אלה שנכנסים להשתין ספק רב אם הם נותנים דעתם ליופיו של המונומנט שהם זוכים להשתין למרגלותיו אז זה שהרסו את המבנה הישן ניחא, זה מין הסתם חלק מהקדמה. וזה שבנו את המונומנט המפוקפק הזה שהיה פשוט סוג של התעללות וונדלית חסרת רחמים בגוף החי. משהו שהוא אפילו לא היה מבנה פוסט מודרני גרוע, ואפילו לא מבנה שמגלם בתוכו את עקרונות הדה קונסטרוקטיביזם, אלא סתם קשקוש מקושקש מיותר וחסר טעם. גם כן ניחא. אבל זה שעכשיו במקום להחזיר את המצב לקדמותו ולשחזר את הקומפלקס הישן שתלו לנו שורה של עצים בעציצים זה פשוט לעג לשרידי האינטליגנציה האחרונים ששרדו לנו שהרי רק בעיר חלם משקיעים מליון וחצי או שני מליון שקל על שורה של עציצים
משמע, ככה זה כשמנסים להיטיב עם התושבים ומשקיעים שוב ושוב כספים על מיזמים מצוצים מהאצבע, וזה רק המקדמה. חכו ותראו כמה פעמים העירייה עוד תחליף לנו כאן את הצבע הורוד העתידי של הכביש ברחוב הרצל, עד שיחליטו לחזור לצבע המקורי של האספלט. |