אני משוגע,

כן כן משוגע על כל הראש.

אני משוגע,כי אני מצליח להישאר שפוי בעולם ההזוי שאני חי בו.

העולם הזה,שנדמה לעיתם קרובות שנלקח מסרט מצויר למבוגרים בלבד.

העולם הזה ,מה שקורה בו זה לא יאומן

שניים בורחים לנכר ומשם בכל שנה  הם לא מבינים איך הם יצרו כישלון כזה שכל מה שהוא רוצה זה לאמלל אותם,כדברם.

 בעולם הזה שלי,אחד בורח מהאמת שלו ולא מסוגל להודות שהוא עשה טעות,אז הוא מעדיף להתרחק מהמקום הכואב,למרות שגם הצד השני הודה שהוא עשה טעות,במקרה הזה הצד השני הוא אני,אך הצד האחר עדיין מעדיף להעמיד פני פולני.

בעולם הזה שלי,אחת מהצמד שהזכרתי קודם שותקת  4 חודשים מולי ובדיוק מתחילה לגשש ומצפה שארוץ איילה. וכשאני מבקש לדבר על הבעיות היא בורחת באומרה "אין בעיות,לי אין בעיות עם אף  אחד,אם יש בעיות אתה אחראי להן,ואתה יוצר אותן".

 ובדיוק הצד השני של הצמד נותן לה צעקה.

אז מי כאן יוצר בעיות?

בעולם המשוגע שלי אחד מנסה להחביא את הנער הגידם מחבריו  שטופי הזימה וההורמונים .

באומרו:

"אני יביא לך מה שאתה רוצה,רק תישאר בחדר לכמה שעות,ואל תשמע תמוזיקה המעפנה שלך" .

"אל תלבש תחולצה שעליה כיתוב אידיוטי" הוא דורש

ובסך הכול כתוב עלייה  לאור הגזעי.

גם הנער לא מת על הכיתוב,אבל הוא יכול לחיות עם זה .

בעולם חצי משוגע וחצי נורמלי כמו שלתפיסתו של אותו נער גידם צריך להיות,אז אותו נער ענה לו בלי בושה וחולל מיני פרובוקציה בטרם  החברים באו.

וכמובן על מי נוח להפיל הכול? ולומר שהכל מקנאה? ניחשתם נכון.........

בעולם המשוגע  שלי,ידידה  לשעבר עלי התלבשה ופרקה עלי את כעסיה באופן צולב ומתמשך וברוב המקרים ללא הצדקה.עד שאמרתי די ולצד כל ניסיונותיי בסופו של דבר ולאחר שהגיעו מים עד נפש העפתי אותה קיבינימט...

זה העולם המשוגע שלי,על קצה המזלג.

אז עם סביבה כזו,שהיא מיקרו קוסמוס של החברה ,

ובעולם כזה,אני חייב להיות משוגע,

 כדי להישאר שפוי.