
אבל ספק אם אפשר עוד להנביט משהו מן השמחה הדחקאית של הילדות. יש שיאמרו שדי בארבעים שנות ילדות, אך הארבעים הראשון אינן ילדות נבונה במיוחד. כשגיל ההתבגרות נמשך כל כך הרבה זמן, פצעי הבגרות הופכים להיות ממש נפשיים ואת אלו שום סבון אסותא לא ייבש ועל כן היא דרושה כל כך גם להמשך, הילדות הנבונה. אבל הגוף עוטף את עצמו בשכבה עבה של יאוש אפרפר המובילה לחורף גרעיני גופני וקרני האור אינן חודרות עוד מבעד לשכבה האביכה וככה מתמוססים הכלורופילים של גרעין השמחה וגם חומצות האמינו בתוכן הוא טובל, הופכות חומצת מלח. ורק הזכרונות ההולכים ונשכחים, מספקים עוד משב אחרון של חמצן לרמץ שנותר ממדורת הלילה והוא הולך ומתקרר ודועך וכבה לבסוף. אבל...חומרי הבערה אינם מתכלים לעולם ואלו הם רק התנאים המידרדרים שמעכבים את האש הגדולה ואם תבואי עכשיו ותנשפי מלוא כוחך ותפריחי את האובך, תגלי שבאמת באמת, הסנה בוער ואיננו עוכל. זה אינו פלא, זהו הטבע...הטבע שלי. |
ליאורשולץ
בתגובה על בא לי סקס
סיעור.
בתגובה על כמה עולה מדינת רווחה (בשטחים) ?
תגובות (85)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איי האב נו סטארס טו גיב יו בייבי, מה שכן, בהיותי אדם מאוד ריאלי ומדעי מחד, רבות חקרתי אודות משמעות השמחה ולשמחתי גיליתי שהדברים העיקריים המשפיעים עליה הם בסה"כ תולדה של כימיה פשוטה. מתישהו ברשת נתקלתי בתרשים הזרימה הבא: אירוע או גירוי חיצוני ← תגובה כימית בגוף ← מצב נפשי ← התנהגות
הסבר מדעי התומך לתרשים, גורס שכשיש ריכוז גבוה של יונים שליליים באוויר (למשל בהרים), ההרגשה הכללית שלנו חיובית. מסקנתי היא, תהיה מאושר כשתהיה על ההר.
לסיום, אציין, הסנה הבלתי מאוכל שלך (הוא עדיין בוער), העיף עליי גיץ.
עם ערך סנטימנטלי, אז אפשר להגיד ערך נגרע
עזבי פוסט, התגובות התגובות...
81
כי בפוסטים שלי נספרות רק התגובות...
למה לא נותנים לי לתת כוכב?
תשמע סבון אסותא כבר ממזמן הוכח כפלסיבו היום יש כדורים אמיתיים שמקלפים את העור עם החצ'קונים.
מוזמנת לבקר בגלריה שלי התמונה האחרונה היא השמלה של תוהו
אם הוא יסכים תקבלי גם אחת :))
בגב..
עד עצם הזנב(התחת)
מקדימנית השארתי אותך חסוד..
מה פתאום לקלקל ?
אני מקווה שהשמלה שתפרת לי, היא עם מחשוף עמוק...
אמאלה זה מתחיל להיות קצת מפחיד
לגבי הנדחת:)) הכלים ייתכן כי בקטנותי לא הבנתי
חוצמזה לקס התכוונה אליי לא אליך....(סימנתי באדום)
שטויות צור למה לקלקל
אגב השמלה שלך מוכנה אתה מוזמן לבוא למדידה
לא מאמין שאת אומרת כאלה דברי כפירה אצלי בפוסט...
סטייק פילה ?
מה אנחנו, זקנים ?
מה פתאום פילה ? זה היה רוט פלאש (נתח קצבים, אדום, אונגלה)
אף אחד לא יחשוב שאת סוציומטית, כולם הבינו שלהנדיח את הכלים ולנקות את השולחן, מתייחס לעניין מחיקת הפוסטים שאחרי שתם התוקף שלהם או הפואנטה, אפשר למחוק אותם.
חוצמזה לקס לא התכוונה אלייך אלא אלי...
:)))
מתוק ביותר
לקסיס אני לא משחקת אותה אני באמת hard to get
צור השרימפס היה מדהים זה יותר הסטייק פילה...
ואני בסה"כ התלוננתי בפני "תוצור" שקשה למצוא אותו בין התגובות
ועכשיו גם יחשבו שאני סוציומטית להזכירך עשיתי את הכלים
נכון לא ניקיתי את השולחן אז מה?!
זהו הכל נקי אפשר להמשיך?!
בו'נה, הייתי צריך לקרוא את הפוסט (שלי) מחדש בשביל להבין מה אתה אומר...
מכל מקום, באיזורים וירטואלים אנחנו רק תדמית...איזה מזל
יש אפשרות שהמלול המשוכלל של הרגע האומלל ממכר
תשאל את בוקובוסקי
בכל מקרה אנחנו מה שאנחנו
בחיי שאת צודקת...בסתיו 98 כשעוד ישבתי על הסירה שלי בדרום הפסיפיק וניסיתי לדוג, הדגים באמת שיחקו אותה hard to get
אבל הדודה לא יורדת עלי בגלל הנוהג הנפסד הזה, פשוט היא התאכזבה קצת מהשרימפס בקלבדוס שהכנתי לה...
את מכירה את זה שנערות מתבגרות מענישות את עצמן כדי כאילו להעניש את הסביבה (ההורים) ?
חוצמזה, יש דברים רבים שבחלוף רגע, מאבדים מהתוקף שלהם...כשגומרים לאכול דודה, מדיחים את הכלים ומנקים את השולחן...
סליחה שאני מתערבת.
עם כל הכבוד, ויש כבוד, לשחקותה hard to get זה מה זה סתיו 1998.
אין לי ספק שכבר כתבת עוד עשרה פוסטים ומחקת
על אחד לפחות אני יודעת בוודאות כי הגבתי
עד רגע זה לא ברור לי למה
בכל מקרה (ויש לי מין תחושה שאתה אפילו נהנה מזה)זה ממש ניג'וס לתור אחריך
מצד שני אני אמשיך
יש לך יציאות טובות לפעמים
:))
תרגעי, אני חולה תחת, בשום שעה זה לא גס לי...
אין לי משהו שנון להגיד.
ואין לי כרגע מילים ספציפיות להתייחסות לפוסט.
אז אכתוב שאני באמת, מעריצה לך את התחת!!!
(אבל אולי זה גס מידי? לכתוב "תחת" בחמש וחצי בבוקר?
אז עדיף משהו יבשושי בסגנון: קרועה על הכתיבה שלך?)
P-:
}{
הנה, עכשיו אני לומד שקשה מאוד לשכוח דברים שלא היו ולא נבראו...
אחי האהוב, אני לא אשכח איך צרח עליך אבא, אחרי שזרקו אותך מחטיבת הביניים (שנה ראשונה)
כאשר את החיבור על יתרונות הסוציאליזם כתבת בסיגנון הפוסט הזה.
לא למדת כלום?
נו כמובן...אני אינני אלא כשאני עם לקס...
מענין כאן - אני מודה
כבר מזמן שכחתי על מה כתבת
והתגובה הזאת
לתלות על המקרר.
כן, איש של שורות תחתונות...
אני
מישהו בחר להתיחס רק לזה...
מישהו כתב שזה מזכיר לו ספר ילדים...
זה אינו פלא.
אני יודע, אני יודע
זהו טלאפלא.
מותק, מלא הפתעות כאלה...
שששש שלא ישמעו...
מקסים, כיכבתי.
כן
תגידי לירק'ה, מאיפה את חושבת שאני כותב את כל הפוסטים המוזרים האלה, מהמשרד ?
צורקה ,
נו , תמיד הבערה היא פנימית וטוב שכך
ניסית לנשוף בעצמך ? :-)
בוא לים נכניס קצת צבע,כחול ירוק אדום שמחה צחוק
אני לא לגמרי סגור על המספרים, אבל נדמה לי שכשקבוצה התיישבותית מונה מעל 350,000 נפשות ורמזור אחד לפחות, היא מקבלת מעמד של עיר...
גם בקהילת עצמנו.
אתה יודע כמה חברים יש בקהילה בתוך הראש שלי?
פעם חשבתי שזו רק מקהלה יוונית
גדלתי להבין שזו מינימום עיירת פיתוח.
חופשי...אנחנו כאן במסגרת התנדבות בקהילה...
איזו סינכרוניזציה מופלאה עשית לי תוהו :)))
ובוהו.
בלי לפגוש אני יודעת. אני מכירה.
ואתה יודע מה?
הארבעים הבאות יהיו שנות ילדות עד הסוף ועל אמת (במילעל).
מה אתה מקשקש ?
אני זקוק לפיות ?
למכשפות אני זקוק, רק בהן אני מצליח להתאהב, מה, כבר כבר שכחת את כל הרשימה שלמעלה ?
אלה כולם שמות של מכשפות...
ראשית, הפוסט הזה, ובעיקר הדיאלוג בעקבותיו, נולדו כהטפה לבעליו, שינסה לקבע את חייו, גם במחיר של ויתור על השגים שאין מאחורהן דבר במובן הפרודוקטיבי ומזכירים במידה מסוימת את הנחיתה על הירח לפני 40 שנה, שטוענים כעת כי אולי לא התקיימה בכלל, אלא באולפנים של תעשיית הקולנוע.
חוץ מי זה, פיות לא כושלות אף פעם.
אולם לעיתם נדירות, כאשר הן נלחצות, הן הופכות את עורן ולובשות צורה של מכשפות יעילות מאוד. (והנה הקשר של עמי ותמי, ראית הנולד אפשר לקרוא לזה).
צור, כל חייו חושש מן הסיפור הזה של עמי ותמי, לכן הוא מפזר כל כך הרבה סימנים בדרך.
הוא זקוק לפיה נואשות, שתרגיע אותו, ותסביר לו, שאין לה כל כוונה לעשות גלגול כמו שתארתי למעלה.
הבט, ערסאל, יש צדק בדבריו. במקום ששני אידיוטים דוסטויבסקאים עומדים, רגליהן של פיות גמורות כושלות באופן שאינו מאפשר לשום אבקה רדיואקטיבית ווטסואבר לזלוג ולסכן את הסביבה. אז מה עברת פה לעמי ותמי, מה.
בטח שמעתי, וגם קראתי, כמעט בכל ספר שעבר את ידי. (אני מתמקד בעיקר ברומן הרומנטי, וספרים בהוצאת "לאישה", לטיפוח הצד הנשי שבי, שכן, אם למדתי משו באופן חד וברור במהלך חיי, שאין דרך מיטבית, אבל הרבה יותר קל למצוא אותן, (את הדרכים הכמעט מיטביות), בחברתן של נשים. (אפילו אצל עמי ותמי זה הצליח).
אוי ערסאל, עד שכבר באה מישהי ואומרת וישחקו הנערים לפני, אז במקום להגיד רוצה אני ומי יודע לאן זה יתפתח, אתה מתחיל עם כל התירוצים: לא פייר, לא כוחות, כשל כרונולוגי...בחייך, על אופורטוניזם שמעת פעם ?
עד שזה היה דיאלוג, זו היה פייר פייט.
מעת שגייסת לצדך את הפיות בקפה, אני חושש שהפרת את האיזון בנינו.
אם יש משו שאני לא יכול לו, זו אבקת הפיות שבחורות נאות משאירות אחרינהן. (רק הריח גורם לי לאבד את מרבית הכוחות שלי).
(גם כך אני כבר לא בדיוק במיטבי עקב כשל כרונולוגי).
חוצמיזה, אצל דוסטויבסקי, כמו גם בחיים, לא לגמרי בטוח מי האידיוט בעצם.
ובכן, מהדיאלוג המתנהל בפוסט הזה, אין כל כך מה ללמוד, אגב, קוראים לזה התנצחות והיא משקפת די במדוייק את המאבק המתנהל בין ערסאל לביני על התואר אידיוט השנה.
כמובן ששנינו חשודים באדיוטיזם (ע"ע דוסטוייבסקי) אבל לזכות ערסאל צריך לספור את העובדה שהוא מכנה את האדיוטיזם של שנינו חוכמה...
הסתובבתי אצלך בבלוג קצת. יש לי כבר כמה ממצאים עובדתיים ומסקנה לוגית מתבקשת אחת לפחות.
אבל פתגם עתיק של סבתא שלי (לא חשוב מאיזו עדה) גורס, אל תגיד הופ לפני שאתה קופץ, אז אני מחכה, ובינתיים לומדת כה רבות מהדיאלוג המרתק עם ערסאל. עוד!
אני מרים ידיים.
שקדנות כזאת, זה ממש מפתיע.
חשבתי שזה סיפורי סבתא, טעיתי.
בפעם הבאה בבית הקברות בקיבוץ, אני אוסיף את אביך לרשימת הסליחות שלי. (זו רק מתרחבת כל הזמן, מגמה מדאיגה, אולי אני מכין את החברים לקראת הצטרפותי אלהם).
אגב, אנחנו צריכים להכריח אותם לקבל את הגופות שלנו, אחרי שעשקו אותנו לדורותינו. (זה פרויקט חשוב, כי האלטרנטיבה של חברת קדישה נראת לי בלתי אפשרית, כבר עדיף ההוא שרוצה שיוכלו אותו אוכלי הנבלות, (כאילו זה לא הספיק לי בעודי בחיים).
אם הטטארים עשו את זה, למה שההונים ימנעו
הנה, במיוחד בשבילך מתוך הוויקיפדיה, הסבר על סטיק טרטר
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A7_%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%A8
לא, עם לי'צי אני עוסק, סטריקלי, באוננות הדדית.
לגבי הפרוצדורה עם הסוסים, בולשיט, אתה הייתה אוכל בשר רקוב שספג לתוכו את הזיעה של הסוס והנודים של הרוכב.
אפילו ההונגרים לא מספיק אידיוטים, כדי לעשות זאת.
סלח לי על שיבור אכסיומה שמקורה באביך, אבל כילד בוגר, עלך להבין, שלא כל מה שהם, (אבותנו), סיפרו לנו, היה נכון אי פעם.
הגדלתי והדגשתי את דברי הטעם בתגובה שלך, כי חוכמה, ראוי לה שתראה, לא רק תעשה...
הפרוצדורה היחידה שאני מצליח לזכור מן המסורת ההונית, היא ריכוך הבשר.
אבא שלי שהיה הונגרי ונצר ישיר לאטילה, סיפר לי שהם היו שמים את בשר הציד שלהם תחת לאוכף ורוכבים ככה כמה ימים, עד שהמלח והחום היו מרככים אותו...זה מה שאתה עושה עם ליצ'י ?
ליצ'י היחידה שאמרת משו לענין בפוסט הבזארי הזה, שמן הבחינה האנתרופולוגית, יש בו פוטנציאל לעבודת סמינר מסכמת, אם לא למעלה מזה, וזה לא נזקף לזכות בעל הפוסט, איש רדוד למרות הכתיבה הגבוה שמתפלקת לו מידי פעם.
איך היא נמשכת אליו?
זו בדיוק התשתית לעבודה של אנתרופולוג בענין הזה. ברמה האישית, אני חושב שהיא מזוכיסטית.
לגבי העברית, ביני לבינה מערכת BDSM, מורכבת במסגרתו היא מנסה להתעלק עלי, ואילו אני מחזיר לה ע"פ המסורת ההונית המקובלת, אשר כוללת מיני פרוצדורות בלתי נעימות בעליל.
אל תאמיני לערסאל ליצ'י, הוא לא יודע חשבון...
הבט ערסאל, כאן זה לא עיתון של פעם...לא משלמים פה לפי מילה ולא בטוח שדרושות מילים רבות כל כך בשביל להגיד למישהו שיאט כי אולי נגזר עליו לחיות יותר ממה שנתכוון.
אבל בוא נעשה רגע סדר עובדות.
1. ההכרה ניתנה לי מ-3 מוסדות מכובדים ואם כי היא לשם כבוד בלבד, אין מקובל לקרוא לה אוונטה (הרי לא היית מעלה בדעתך לקרוא אוונטה לתואר ד"ר שלם כבוד באנטמולוגיה, שקיבל ידידנו הפסל)
2. היקום מתרחב בקצב של כמה עשרות אלפי קילומטר בשעה כבר 15 מליארד שנה וזה הרבה מקום להיות בו וכנראה לא אספיק להיות בכולו, אבל ככל שאני יכול להיות אהיה ובעוד שבצעירותי הייתי גלוב טרוטר, היום אני מסייר כבר בגלקסיות אחרות ואתה מבין שזה לא אפשר להיות גם כל הזמן כאן, כן ? אז מה העניין הזה עם הקביעות, שנראה שהפכת להיות פושר שלה ובכל הזדמנות אתה מדבר בשיבחה ?
3. מוזר שאתה מציק לי עם ההתחשבנויות על המספרים שהצגתי כאן, לא זכור לי שאמרת משהו לשלמה והוא יש לו פור גדול עלי, אבל מיד בטח תגיד שמה שמותר ליופיטר, אסור לשור
4. אתה חייב ללמוד עברית.
אני ממש סופנית על כותבים כמוך, שמצליחים בלולינות ראויה להרבה מאוד הערכה, להעביר במסווה של פוסט דכאוני, מסר שונה לגמרי. (אם תרצה בפרטי אני אפרט את הסעיף הזה).
אולם גם בתגובה אני יכולה לאמר, שיותר משמץ של סקרנות עוררת אצלי, (בפן של יכולות מסוימות שאצלי מופיעות כבסיס לענין בגבר).
(בהקשר זה, ומדבריו של אחד המגיבים למעלה, אני מסיקה שברשימה אפילו יצאת צנוע).
לא יכולת אם כן, מבחינתי להשיג את מה שרצית, בצורה טובה יותר, משעשית.
לתוהו:
"זה ממש בחזקת אמר ולא ידע מה אמר...תבין, בשכונה שלי יש מלא בחורות שעד לפני שנה-שנתיים היו בחורים ובהשראתן המופלאה אני מתחבר עכשיו לצד הנשי שלי...אם זה יעלה יפה, אבקש את רחל אשתך, שתעזור לי לבחור חצאית ואותך, לפתוח לי את הדלת של האוטו כל פעם שאתה נותן לי טרמפ לאברבאנל.
ועוד משהו קטן, מה בעצם אתה אומר, שאני לא יודע לשמור על הזוגיות שלי לאורך זמן ושאני לא נראה טוב ?
מיכל, ענת, לאה, עליזה, מאיה, סמדר, עירית, אירית, דיצה, זיווה, ריקי, אפרת, תמי, תמר, רונית, סיגלית, ליאורה, גלוריה, ג'יין, לייה, שחר, חיה ומושית, בואו מהר ותספרו לערסאל כמה ארוכה הייתה הזוגיות שלנו וכמה טוב אני נראה... "
טוב, ראה, כבר ננזפתי בפוסט הזה, שנופח את נשמתו הלילה, אולם מה לא עושים לחבר, בעיקר אם הוא הצליח לסחוט ממני הבטחה לתגובה הולמת.
אני חושב שעליך להתמקד בסוף התגובה הקודמת שלי, שבו הסגתי את היותך "לא מלאך", בשני כשלים בהחלט בלתי דרמטיים.
הפוסט יפה אבל מדאיג גם כן, וצודק אתה בקישור לאברבנל, הוא בהחלט רלוונטי.
שלא בהתאמה לרשימה החלקית שהסגרתה למעלה, (אני מעריך משו כמו 15 אחוז ממציאות חייך), ולכמה מגיבות שיצוא להגנתך, בניגוד לכולן, אני מכיר אותך מעת שנולדת.
זו כמובן פרספקטיבה מכובדת למרות שמדובר באובייקט סבוך משו, מה גם שהצופה, (פרספקטיבה), הוא לא בדיוק איש מקצוע הולם להערכה מקצועית בענינים שכאלה.
למרות זאת, אני חושב שהעדר השאיפה לקביעות, שמאפיינת כמעט את כל המהלכים בחייך, (לפי התסריט שטבעתה בעת שההכרה הוענקה לך באוונטה), חשבת לסגור את הבסטה בעוד חמש שנים לכל היותר, ולשם כך לא צריך הערכות של קבע.
אולם המועד הזה, אינו אלה מועד דינאמי, ועל העיתוי שלו יש לך שליטה מינימאלית.
לכן, אני בשלי, וחוזר להצעה המקורית, לפיו תפסיק ללבות את הבעירה שמאיימת לכלות את מה שנותר עוד, ותשמור עליו בפוים רצופים וחלושים כעל בבת עינך.
אז קשה להגיד, שמשו לא דבק בך.
כאילו שמה שכתוב בפוסט הזה, לא מזכיר סיפרי ילדים...
"ואם תבואי עכשיו ותנשפי מלוא כוחך ותפריחי את האובך, תגלי שבאמת באמת, הסנה בוער ואיננו עוכל.
זה אינו פלא, זהו הטבע...הטבע שלי"
ומה אתה תעשה כדי לגרום לה לרצות למצות את פעולת הלב?!
יפה לך הפוסט.
(אגב גודל וסוג הפונט שלך מזכיר לי ספרי ילדים:))
LEXIS המבריקה מגיבה אצלי ?
איזה כבוד, איזה כבוד...
:)))))))))))))))))))
נפלא פה.
אני אבוא לכאן יותר.
(מצחיקמאד)
אה.. לא, בדיוק עסוקה בלעשות פווּ לאיזה ילד אחר ((:
נו טוב, משמסתבר עתה שאת ראשי את מבקשת ואין איש יודע בעבור מה, אתכבד ואסביר לך שכיוונתי לכוכבים...כוכבים אנחנו נותנים בסתר (ובמשורה)
כה נסתר עד כי קשה לדעת אם מציאות או דמיון....
אצלינו עליזהלה, מתן הוא בסתר...
נו, אז אני מבין שכבר לא תבואי
נו, אז את באה ?
נו, אז את באה ?
נו, אז את באה ?
נו, אז את באה ?
מילים - אתה ללא ספק טוב במילים..בהבטחות
בקשר לכל השאר - נא להסיר אותי מהרשימה ...
לא ראיתי אותך מעולם כי לא הזמנת אותי לאנטריקוט מיושן
(וממילא אני לא מחבבת אותם אז עדיף כוס יין טוב...)
לא ניסית אפילו לקיים איתי אפילו סוג של התחלת זוגיות
(ואפילו הצעת חברות באתר אתה לא שולח כבדרך אגב...)
אבל מחמאות אתה בהחלט יודע לאסוף -
מן הגורן (התחלת הזוגיות?) ומן היקב (של היין שלא נמזג)
מה נותר ? מילים , מילים , מילים ...
זה ממש בחזקת אמר ולא ידע מה אמר...תבין, בשכונה שלי יש מלא בחורות שעד לפני שנה-שנתיים היו בחורים ובהשראתן המופלאה אני מתחבר עכשיו לצד הנשי שלי...אם זה יעלה יפה, אבקש את רחל אשתך, שתעזור לי לבחור חצאית ואותך, לפתוח לי את הדלת של האוטו כל פעם שאתה נותן לי טרמפ לאברבאנל.
ועוד משהו קטן, מה בעצם אתה אומר, שאני לא יודע לשמור על הזוגיות שלי לאורך זמן ושאני לא נראה טוב ?
מיכל, ענת, לאה, עליזה, מאיה, סמדר, עירית, אירית, דיצה, זיווה, ריקי, אפרת, תמי, תמר, רונית, סיגלית, ליאורה, גלוריה, ג'יין, לייה, שחר, חיה ומושית, בואו מהר ותספרו לערסאל כמה ארוכה הייתה הזוגיות שלנו וכמה טוב אני נראה...
כמנגליסט מומחה, אני מזכיר לך שיש שתי אפשרויות להדליק את המנגל. אפשר באמצעות מאיץ, (צריך לקנות במיוחד), או באילתור בחומרים בעירים במיוחד, שתמיד נמצאים בסביבה שלך, (כמו נניח איש, שמזדקן באופן מואץ, ומגלה זאת בטרם עת ורע לו, אבל גם סוגי נייר עדינים במיוחד והרבה פוווואים יעשו זאת), ואפשר לבחור באפשרות השלישית, לא לעשות מנגל.
בדבר אחד אין לי ספק בקשר אליך.
אתה מטיב לנגן על נימי הנפש העדינים ביותר של המגדר השונה ממני וממך.
כלומר יכולת ללא ספק לקחת חלק בתזמורת ידוע שעוסקת על בסיס קולקטיבי בענין הזה, השאלה רק מה הלאה, שכן גם צריך לתחזק את מערכת היחסים לאורך זמן, רצוי לנצח, וכאן אני חושב שאתה לא ממש מצליח.
וגם בטיפול במעטפת האישית שלך, אתה לא משו.
בהעדר שני אלה, היית מצמיח כנפיים.
עשית לי חשק למלא את ריאותיי ולעשות פוווו אחד גדול. מכיוון שאני מעשנת כל מה שיכולתי זה רק למלא את ריאותיי או מה שנותר מהן.
כתבת יפה עם הרבה רגש, אכן הפוטנציאל לא מוצה והגיצים לוהטים וממיסים.הוא דווקא די פלא, הטבע שלך.
לבעור זה נשמע לי רצוי...
:-)
זה יפה תוהו.