כותרות TheMarker >
    ';

    נפלאות התבונה

    בלוג על מוח האדם

    כל הזכויות שמורות -- לא יעשה שימוש כלשהו במאמרים ללא בקשת רשות.

    אלומית ישי: אמפאתיה ומוח

    19 תגובות   יום חמישי, 16/8/07, 17:23

    אמפאתיה, היכולת לחוש ולהזדהות עם כאבו של הזולת, היא תכונה אנושית מובהקת, המצויה בבסיס הקשרים האישיים והחברתיים שלנו. מה קורה במוח בזמן שאנו חשים כאב ובזמן שאהובינו חשים כאב?

    במחקר חדשני שנערך בלונדון, נסרק מוחם של נבדקים שקיבלו גירוי כואב ולחילופין בזמן שבני-זוגם שישבו לידם, מחוץ לסורק, קיבלו את הגירוי הכואב. הגירוי, שוק חשמלי קטן, הועבר באמצעות אלקטרודה שחוברה לגב כף היד הימנית (אל דאגה, לפני הניסוי מופה סף תחושת הכאב האישי של כל נבדק.) שישה עשר זוגות הסכימו להשתתף במחקר תמורת תשלום. הנשים הן אלה שמוחן נסרק, כשהן ובני-זוגם חוטפים לסירוגין שוק קטן וכואב. כל הנבדקים נדרשו לדרג את דרגת האמפאתיה שחשו כאשר לבני-זוגם כאב.

    כאב מלווה בפעילות עצבית באזורים רבים במוח, הכוללים אזורים תחושתיים-מוטוריים האחראים על תחושת הכאב הפיזי, ואזורים במערכת הלימבית המעבדים את האספקט הרגשי של תחושת הכאב. כאשר הנשים קבלו בעצמן את הגירוי הכואב, נצפתה, כצפוי, עליה בפעילות העצבית הן באזורי המוח התחושתיים, והן במערכת הלימבית, בעיקר ב- insula. מאידך, כאשר הנשים צפו בבני-זוגן החשים כאב, נמצאה פעילות רק במערכת הלימבית ולא בקליפת המוח התחושתית. יתרה מכך, נמצא מתאם חיובי בין הדיווח האישי על דרגת האמפאתיה שחשו הנשים לבין עוצמת הפעילות במוחן.

    אך האם במוח הגברים התגובה לכאב בנות-זוגן דומה? והאם נשים אמפאתיות יותר ולכן סובלות יותר? שאלות אלה עדיין פתוחות והעולם כולו ממתין לפרסום תוצאות מחקר ההמשך, שבו הגברים ישכבו בסורק והנשים תשבנה לצידם.

    בניסוי אחר שנערך בארה"ב, גברים ונשים צפו בתמונות של ידיים ורגליים בסיטואציות שונות, חלקן משקפות כאב (כגון אצבע נחתכת בזמן הכנת סלט). הנבדקים התבקשו לדרג את מידת הכאב שחשו האנשים בתמונות. בהשוואה לתמונות הביקורת, תמונות עם מצבים כואבים הדליקו, כמו במחקר הקודם, את האינסולה, ושוב נמצא מתאם בין דירוג עוצמת הכאב ובין רמת הפעילות העצבית. לא דווח על הבדל כלשהו בין גברים לנשים (שימו לב כי בניסוי זה הנבדקים עצמם לא חוו כאב פיזי).


    וכהרגלי, אסיים בהערה אבולוציונית: מאחר ובני-אדם הם יצורים חברתיים שהישרדותם תלויה במידה רבה בשיתוף פעולה עם אחרים, היכולת להבין, לחוש ולהשתתף בצערו של האחר חיונית. התגובה במערכת הלימבית (שהתפתחותה באבולוציה קדמה להתפתחות קליפת המוח) למראה כאבו של האחר מצביעה על קיום בסיס אנטומי-תפקודי המאפשר תקשורת חברתית.

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/2/11 22:20:
      לי בעבודה קורות שתי תופעות קבועות - כשמגיע מישהו עם עיין אדומה ומודלקת, מייד כואבת לי העין וכשאני רואה בראש של מטופל ביצי כינים - מייד מגרד לי הראש:)
      זה קשור?
        26/1/09 23:40:

      צטט: nookie 2009-01-26 23:40:21


      כל פוסט שלך מבריק ופשוט. וואלה, החיים פשוטים..

       

      וכוכב

        26/1/09 23:40:

      כל פוסט שלך מבריק ופשוט. וואלה, החיים פשוטים..
        14/6/08 11:53:
      היכולת לחוש את מה שעובר על הזולת, התחילה, אבולוציונית, הרבה לפני היות האדם, כנראה עם היונקים והעופות, לפני 150 מיליוני שנים. יש מחקרי fMRI חדשים למשל של Marco Iacoboni - שמצביעים על איזורי אמפתיה נרחבים הן בקורטקס והן במערכת הלימבית, הן בגברים והן בנשים (יותר)
        19/5/08 15:33:

      היכולת לחוש הזדהות עם כאבו של הזולת עשויה גם להיות נרכשת.

        19/5/08 12:43:

      הכרתי את הניסויים האלה. למדתי הרבה על פסיכולוגיה חברתית ופסיכולוגיה של לחץ. תהליכי למידה וכל מיני.

       

      כל הנושאים האלו פשוט מרתקים.

      למדתי גם על הנושא של יופי.מאוד מעניין.

       

      תודה שאת משתפת

        21/12/07 08:16:
      תאי המראה התגלו בקופים ואח"כ באנשים באזורים פרונטליים ופרייאטלים (F5 זה שם האזור במוח הקוף ולא במוח האדם), כולל ה-inferior frontal gyrus,  שבמוח האדם כולל את אזור Broca בו מעובדים השפה והדיבור.  מניחים כי תאים אלה היוו את הבסיס באבולוציה לאספקטים שונים של ההתנהגות החברתית: תקשורת מילולית, הבנת כוונותיו של האחר וכמובן אמפאתיה.
        20/12/07 11:49:

      היי ...

      זה קשור לתאי המראה?

      קראתי מאמר על התאים האלה שהם מאפשרים לנו חוש אמפתיה וללמוד ליצור תקשורת בין אישית טובה.. הם עוזרים לנו להבין תופעות בהם אנחנו רואים אדם מבויים חש רגש מבויים ואנו מזדהים איתו חשים כלפיו אמפתיה.

      הם התגלו במקרה ובעצם החוקר ניסה לבדוק את פעולת תאי העצב באזור f5 - הברוקה.

       

      ויש לי עוד שאלה או הערה....

      לנשים שהיו בהריון שהיה עודף אסטרוגן היה עלול להיווצר מצב שבו כל החלבון קושר האסטרוגן (החלבון העוברי אלפא) תפוס וחלק מהאסטרוגן חודר לתאי המטרה במוח. והדבר הביא לכך שתיוולד אישה עם מוח זכרי

      בימים אלו אני חושבת לעשות עבודה על כך...

      האם יש הבדל בין נשים סטרייטיות שהן כביכול עם מוח נקבי לנשים לסביות שהן בעלות מוח זכרי לניהול או וויסות רגשות?

      הרי סה"כ יש מעין סטריאוטיפ שגברים הם לא רגישים או מבעים רגשות ונשים כן, אבל אם אישה היא לסבית עם מוח גברי אז גם היא לא מביעה רגשות וכביכול לא "רגישה" ולא משדרת אמפתיה?

      פופאי..

        17/8/07 18:50:

      סתכלי על מה שהם אומרים בסקלה של ביולוגים, בהשוואה לעבודה עם מרק שהוכן מתרבית תאים מדובר באינטראקציה אנושית עשירה.

        17/8/07 11:13:
      אפרופו עבודה עם אנשים:  

      כשאני שואלת סטודנטים מדוע הם מבקשים לעשות את עבודת המחקר לדוקטורט במעבדתי הם תמיד עונים שהם מעוניינים לעבוד עם אנשים ולא עם בעלי-חיים.  ותמיד אני נאלצת להסביר שאנחנו לא ממש עובדים עם אנשים כי אם עם מחשבים: למעט המגע הקצר עם נבדקים בזמן הניסוי, במהלכו אנחנו מסבירים להם את המטלה הקוגניטיבית ומכניסים אותם לסורק, בשאר הזמן אנו עסוקים בעיבוד וניתוח הממצאים...
        17/8/07 10:37:

      תודה על ההסבר ועל המחמאה.

      שאלה טובה מה יותר מתאים לי. האמת היא שמה שאני עושה בסופו של דבר זה פונקציה של מה שמתאפשר לי וגם קצת מה שאני אוהב. למזלי אני אוהב הרבה דברים.

      אם הייתי רוצה להמשיך לעשות מדע הייתי צריך להישאר בחו"ל, וזה לא התאים לי. בס"כ גם עסקים זה כיף, אני לומד מלא דברים חדשים וגם עובד עם אנשים.

        17/8/07 08:47:
      בוקר טוב צחי,
      התאים שציינת נקראים "mirror neurons" והם נמצאו תחילה בקליפת המוח המוטורית של קופים.  תאים אלה מגיבים לא רק לפעולות שונות שעושה הקוף עצמו, כגון קילוף בננה, כי אם גם לפעולות שמבצעים קופים אחרים.  תאי ה"חיקוי" האלה נמצאו גם במוח האדם וכנראה מהווים את הבסיס העצבי להבנת פעולות האחר, תכונה הכרחית לאינטראקציות חברתיות.  שים לב שתאים אלה הם מוטוריים ונמצאים בקליפת המוח.  אמפאתיה, מאידך, שהיא תגובה רגשית ולא מוטורית, משתקפת בפעילות במערכת הלימבית.

      אני מתרשמת שאתה מתעניין, קורא ויודע המון על מחקרים מדעיים -- אתה בטוח שעולם העסקים הוא המקום הנכון עבורך?  מחייך
        17/8/07 01:15:

      לא זוכר איפה יצא לי לקרוא על 'תאי האמפתיה' האלו במוח, אבל נדמה לי שקראתי משהו דומה גם בקופים. באותו ניסוי נמצא שקופים שצפו בקופים אחרים מושיטים יד לאחוז במשהו, הראו פעילות מוחית שמתאימה להזזת היד, גם בלי שהיד זזה. ההמשך היה שהם הצליחו להביא להזזת זרוע מלאכותית באמצעות חיבור הזרוע למוח של קוף שצפה בקוף אחר (או משהו כזה, אבל לכי תסמכי על הזכרון שלי).

       

      כמו שציינת בסוף המאמר, התכונה הזאת קשורה לחיי חברה, לכן לא אהייה מופתע אם ימצאו דברים דומים גם ביצורים חברתיים אחרים.

        16/8/07 19:31:
      יש לי הרגשה שהתוצאות תהיינה שונות מאוד בין נשים לגברים...
        16/8/07 19:08:

      לדעתי חלק מהכאב שחש בן הזוג, זה משום שהוא ידע מה עושים לבת זוגו.

       אילו הוא היה נמצא במקום אחר מבלי לדעת, אני חושבת שלא היה חש כלל.

      בכל זאת תאומים זהים למשל גם כאשר הם נמצאים במרחק רב זה מזה מדווחים כי הם חשו שמשהו לא טוב עובר על התאום שלהם.

      .

       

        16/8/07 17:50:

      כדי שלא נושמץ (הגברים ) יומשך הניסוי בבקשה.

      אני לא בטוח שהתוצאה שם תתחבב עליהן.מתלבט

      אריה 

      פרופיל

      אלומית ישי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין