שלא נאבד את ה[מ]צפון

.

זה הקול הפנימי המתריע 

 ומשמיע .....

איתותי ספק   . .

הנותן הכוונה

המסייע לנו בתבונה 

לדעת את הדרך הנכונה..

.

להיות ערניים במידה

 ולא להרגיש לכוד[ה] 

שבויים בנפתוליו בחניקה.. 

בתחושה מעיקה.

.

נקיפות מצפון במידה ראויה

ולא רגשות אשמה   בהגזמה,

לא לאטום אוזנינו

לקולות הלב המרמז לנו

ואך גם לא להיסחף 

ולבוסס בהן בלחץ מטריד... .

.

המצפון הוא שומר נפשינו

 נפתח לו צוהר להאזין לקולו..

הוא כמו מצפן פנימי

שמורה על דרך הישר

בכנות אמיתית ... 

.

מאמינה שטבע האדם הגון מתחילתו,

ואם כבר מגיל צעיר הוא סופג ערכים

 ומפנים התנהגויות נורמטיביות

וכללים של מה ראוי ומותר ומה לא מקובל..

מטבע הדברים שמתפתחת שיפוטיות פנימית מצפונית.. 

וזהו הקול המצפוני שיבזיק לנו ברגישות הגיונית.. 

.

"מצפונך הוא קול קורא במדבר אנוכיותך. האזן לו." 

 מתוך הספר המצויין "תעתועים" מאת ריצ'רד באך