כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    Bloody Sunday

    24 תגובות   יום ראשון, 26/7/09, 16:48

    התעוררתי בתחושה מעורבת.

    מתוך שינה, הרגשתי שעשיתי משהו שאמור לגרום לי להרגיש טוב עם עצמי, אבל היה משהו נוסף שאיזן את זה.

    אלא שבשרעפי הבוקר לא הצלחתי לשים את האצבע על מקור התחושות המנוגדות.

     

    ואז נזכרתי.

     

     

    תקשרתי.

    לא "שרי אריסון - קולות מעולמות אחרים" תקשרתי, אלא תקשרתי - תקשרתי.

    עם בנאדם. בן-זוג. או סוג של.

    אמרתי את כל מה שישב לי על הלב כבר שבוע ימים, ושהגיע למאסה קריטית שלשום, ואתמול נתתי להכל לצאת החוצה.

    אלוהים, כמה שזה משחרר.

     

    כמה הייתי גאה בעצמי, שעשיתי את מה שרוב האנשים יודעים אינסטינקטיבית לעשות בקשר - לדבר על דברים.

    ובכל זאת, אני לא מסכימה להמעיט מערך המאורע. בשבילי, זה היה דבר גדול.

     

    כמובן, שהצד השני של המטבע היה לקבל החלטה, וזה, המקור לאמביוולנטיות התחושתית.

    כי לפעמים אנחנו שוכחים, מרוב סרטים הולווידיים חד-חד אונתיים, שלעשות את הדבר הנכון לא תמיד מרגיש טוב.

    לפעמים זה מרגיש לגמרי זוועה.

    ולפעמים סתם קצת ריק.


     

    ואז הגעתי לעבודה, כדי לגלות שהבחירה שלי לא לצפות בחדשות - מוצדקת ככל שלא תהיה, לא תמיד תגן עלי.

    לא ידעתי דבר וחצי דבר על ההתרחשות המחרידה הזאת, אבל הבוקר טרחו לעדכן אותי שהאיש הזה, שרצח את הבת שלו עובד בבניין שלי, שתי קומות מתחתי!

     

    הזוועה של המעשה והתמונה של הקטנטונת הזאת עוד הדהדו לי בראש כשהפלאפון צלצל וחברה סיפרה לי בקול מרוסק שבעלה של ש. נהרג בתאונת אופנוע.

    פעם היינו חברות נפש, ש. ואני. כבר שנים שאנחנו לא בקשר.

    ועדיין, כל היום אני מסתובבת כמו זומבי, מכווצת מכאב.

     

    משתדלת להזכיר לעצמי שעם כל העצב, זה לא הסיפור שלי.

    אבל יודעת כל כך טוב איך זה מרגיש כשהחיים שלך מתהפכים, כמו רכבת שיורדת מהפסים במאתיים קמ"ש, והופכים למשהו שמעולם לא דמיינת שהם יהיו...

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/8/09 08:26:

      קשה. אין מה לדבר. ובכל זאת, אני די תומכת ומעודדת את ההחלטה לא לשמוע חדשות או לקרוא עיתונים.

       

        28/7/09 02:14:

      לא אחזור על מה שכבר כתבו. רק אוסיף שמשפט כמו: לעשות את הדבר הנכון לא תמיד מרגיש טוב - נשמע כמו החמצה. זו אסוציאציה/תחושה ראשונה שעולה לי ממשפט כזה.

       

        27/7/09 19:55:

      את לא מצליחה לתקשר ? את ?

       

      ואני חשבתי שאנחנו הגברים היצורים הכי לא מתקשרים שיש...

        27/7/09 12:17:
      ניתי, סיג' - תודה על התגובות והחיזוקים.
        27/7/09 12:13:

      צטט: מיה שני 2009-07-27 00:29:16


      אוי ברונטה.

       

      איזה יום...

       

      הפוסט הזה דחוס לי מדי,במובן הזה שמתחבאים בו שלושה טקסטים שונים ורחבים ,

      לפחות.

      הוא כמו סקיצה של כל היום הזה.

       

      תכתבי עוד?

      על התקשורת שעברה,

      על המטורף שעובד קומה מתחת.

      על ש.

       

      מקווה שאת בסדר,

      שולחת לך חיבוק.

       

       

      חיבוק גדול בחזרה, יקירה

        27/7/09 12:00:

      צטט: rangil 2009-07-27 00:24:36


      זה מדהים איך לפעמים כל כך קשה לתקשר עם אנשים, פשוט מהסיבה שאתה מפחד מההשלכות של הדברים שיש לך להגיד, מפחד מהתגובה שלהם למה שיש לך להגיד, ומפחד מאיך שהדברים שאתה אומר, יגרמו לך להיראות בעיני האחר.

      ותקשורת אמורה להיות דבר כל כך פשוט, המהות של חיבור בין אנשים.

      שמח שעשית את זה, גם אם התוצאות לא כיפיות.

      יכולתי להמר שאתה תבין אותי.

      מתה עליך - ואני יודעת שאתה לא מת על השתפכויות כאלה, אבל טאף לאק!

      תהיה גבר, תתמודד.

       

        27/7/09 11:58:

      צטט: re set 2009-07-26 22:21:40

      אני אשתוק איתך עכשיו. ביחד.

      את תמיד יודעת מתי להגיד מה. ומתי לשתוק.

       

        27/7/09 11:58:

      צטט: tom s 2009-07-26 22:05:20


      את, מקסימה ורגישה,

      את יודעת לומר, את יודעת איך,

      את יודעת לתבל את מה שאת רוצה לומר בחצי חיוך כמעט ,

      שיקל קצת,אני יודע, יש לך את זה, את הכל, ביג טיים,

      נהדרת אחת.

      yep. that's me in a nutshell

       

      הצטמררתי מהחלק השני,

      המעבר הזה היה חד,

      הפך לי את הנשמה,

      קראתי את זה עוד אמש,

      זוועה.

      אכן. זוועה. אין מילים נוספות.

       

       

       

        27/7/09 08:23:

      חתיכת מלחמה קטנה עברת אתמול.

      אני לגמרי עם האשה האדומה , לפעמים שינה טובה מעביר תחושת ג'יפה.

       

      אז מקווה שהיום מתחיל לך יותר טוב

      נשיקות לבוקר נפלא.

        27/7/09 08:18:

      לא תמיד לעשות את המעשה הנכון גורם לטוב, אבל חייבים לתקשר, אין מה לעשות.

       

      החדשות רודפות אחרינו, אין לברוח

       

      צר לי על חברתך!

        27/7/09 00:29:


      אוי ברונטה.

       

      איזה יום...

       

      הפוסט הזה דחוס לי מדי,במובן הזה שמתחבאים בו שלושה טקסטים שונים ורחבים ,

      לפחות.

      הוא כמו סקיצה של כל היום הזה.

       

      תכתבי עוד?

      על התקשורת שעברה,

      על המטורף שעובד קומה מתחת.

      על ש.

       

      מקווה שאת בסדר,

      שולחת לך חיבוק.

       

       

        27/7/09 00:24:


      זה מדהים איך לפעמים כל כך קשה לתקשר עם אנשים, פשוט מהסיבה שאתה מפחד מההשלכות של הדברים שיש לך להגיד, מפחד מהתגובה שלהם למה שיש לך להגיד, ומפחד מאיך שהדברים שאתה אומר, יגרמו לך להיראות בעיני האחר.

      ותקשורת אמורה להיות דבר כל כך פשוט, המהות של חיבור בין אנשים.

      שמח שעשית את זה, גם אם התוצאות לא כיפיות.

        26/7/09 22:21:
      אני אשתוק איתך עכשיו. ביחד.
        26/7/09 22:05:


      את, מקסימה ורגישה,

      את יודעת לומר, את יודעת איך,

      את יודעת לתבל את מה שאת רוצה לומר בחצי חיוך כמעט ,

      שיקל קצת,אני יודע, יש לך את זה, את הכל, ביג טיים,

      נהדרת אחת.

       

      הצטמררתי מהחלק השני,

      המעבר הזה היה חד,

      הפך לי את הנשמה,

      קראתי את זה עוד אמש,

      זוועה.

       

       

        26/7/09 21:50:

      צטט: יוקה 2009-07-26 18:19:57

      הזוועות הללו שרק מרפרפות עלינו (זה הרי לא שלנו) אך עדיין לא מצליחות להשאיר אותנו אדישים (כי הן מרפרפות על פחד או זכרון שהוא הכי שלנו) הן הכי ערמומיות.

      הן משאירות עננה שרק שינה אחת ממש טובה יכולה להעביר.

      ולפעמים שתיים.

      וברוח דבריך, נראה לי שאני אלך לישון.

      גם ישנתי פחות מחמש שעות בלילה, וגם אני מתחילה להרגיש שהדבר הטוב העיקרי שהיום הזה יכול לעשות זה להסתיים.

      וכן, זה עשרה לעשר. שימותו הקנאים והמקטרגים גם יחד!

       

        26/7/09 21:48:

      צטט: רני123 2009-07-26 18:09:49


      נשמה גדולה שכמותך.

       

      ולתקשר זה לא עניין של בכך לאף אחד.

      כי לתקשר זה לא רק לומר את שיושב לך בלב אלא להעביר את זה באופן מעצים וממנף,

      באופן שבו הצד השני יוכל לקבל ולא להדוף, להקשיב ולא להאטם. 

       

      אני מקווה שהשבוע עוד ישתפר.

       

      לא יודעת לגבי 'מעצים וממנף'. מדיף לי ריח ניו-אייג'י שהוא ממש לא הקאפ אוף שלי.

      אני משתדלת להגיד את הדברים שאני מרגישה כמו שאני מרגישה אותם, בלי שהם יישמעו כמו האשמה,

      או דרישה או ביקורת.

      ואיך שלא יהיה - זה היה מקרה קל, בין היתר כי הצד השני הוא טיפוס מתוק כך שלא הייתי צריכה לדאוג מתגובה מתגוננת או תוקפנית.

      נראה לי שהוא חייב להשתפר.

      אלא אם אירן תתקיף ואז - אתה יודע מה? שומדבר לא ממש ישנה

        26/7/09 21:46:

      צטט: שפ. 2009-07-26 17:59:06


      כאת כותבת תיקשרתי, התכוונת לגם הקשבתי, ולא הייתי חייבת להגיד את המילה האחרונה? :))

       

      לגבי החדשות, אני עדיין בעד לשמור מרחק, או לקחת במנה קטנה ממותקת בציניות אכותית, בקיצור היום שהיה (בתקווה שערוץ 10 יהיה פה גם מחר ומחרתיים ובשבוע הבא ובעוד שנתיים).

       

      ולגבי החברה, לא הצלחתי עם המכשיר ההוא של הזמן, אבל את תראי, כמו שבעצם את כבר יודעת, הרכבת הזאת עוד תחזור למסילה, אולי עם שריטה, אולי קצת חבוטה, אבל כזאת שנוסעת :). 

       

       

      גם קוראת וגם זוכרת הקטנטונת.. שילוב מסוכן לכל הדעות.

      זאת לא היתה שיחה של מילה אחרונה, לפחות לא בתחושה שלי.

      איך אומרים ידידנו האמריקנים? it's a no fault state, כך שאיש מהצדדים לא נדרש להטיח אשמה

      ובכל מקרה זה היה מיותר כי הצדדים מאוד מחבבים זה את זו.

      וכן, אני יודעת שהיא תחזור למסילה. רק כואב לי נורא שהיא צריכה לעבור את זה, זה הכל.

       

        26/7/09 21:43:

      צטט: guy7373 2009-07-26 17:30:19

      צטט: נוכלת 2009-07-26 17:09:06

      יפתי, כיווצת גם אצלי קצת את הבפנוכו.

      אני לא יודעת מאיפה להתחיל...

       

      העובדה שתקשרת, תקשרת ממש, היא דבר גדול ונפלא ועוצמתי. וגם אנשים שיותר קל להם לדבר, לא תמיד יודעים לתקשר ולא תמיד יודעים להיות כנים ולשים את הצרכים שלהם במקום הראוי להם.

      בעיני זה פשוט נהדר שעשית את זה, ואל תמעיטי מערך המעשה, אפילו אם התוצאות לא בהכרח עושות לך שמחה וששון בנשמה כמו אשת עסקים בפרסומת של אולווייז.

       

      לגבי החלק השני...

      אוף.

      זה כואב לך ככה כי זאת את. כי את אדם אכפתי ואוהב עם המון רגש ונשמה, ובזמן שאנשים אחרים מסתכלים על רגש כאילו מדובר היה בתפוח אדמה לוהט שניחת לידיהם, את מסוגלת להכיל.

       

      ויש לי עוד הרבה מה לומר, אבל הכל ייצא לי קצת מסורבל

      אז רק תדעי שקראתי ושאני אוהבת אותך.

       

       

      מה שהיא אמרה

      (כולל המסורבל)

       

      מה שאמרתי לה

      (כולל האהבה)

       

        26/7/09 21:43:

      צטט: נוכלת 2009-07-26 17:09:06

      יפתי, כיווצת גם אצלי קצת את הבפנוכו.

      אני לא יודעת מאיפה להתחיל...

       

      העובדה שתקשרת, תקשרת ממש, היא דבר גדול ונפלא ועוצמתי. וגם אנשים שיותר קל להם לדבר, לא תמיד יודעים לתקשר ולא תמיד יודעים להיות כנים ולשים את הצרכים שלהם במקום הראוי להם.

      בעיני זה פשוט נהדר שעשית את זה, ואל תמעיטי מערך המעשה, אפילו אם התוצאות לא בהכרח עושות לך שמחה וששון בנשמה כמו אשת עסקים בפרסומת של אולווייז.

       

      לגבי החלק השני...

      אוף.

      זה כואב לך ככה כי זאת את. כי את אדם אכפתי ואוהב עם המון רגש ונשמה, ובזמן שאנשים אחרים מסתכלים על רגש כאילו מדובר היה בתפוח אדמה לוהט שניחת לידיהם, את מסוגלת להכיל.

       

      ויש לי עוד הרבה מה לומר, אבל הכל ייצא לי קצת מסורבל

      אז רק תדעי שקראתי ושאני אוהבת אותך.

       

       

      אשרי וטוב לי.

      וגם אני אותך, כמובן.

       

        26/7/09 18:19:

      הזוועות הללו שרק מרפרפות עלינו (זה הרי לא שלנו) אך עדיין לא מצליחות להשאיר אותנו אדישים (כי הן מרפרפות על פחד או זכרון שהוא הכי שלנו) הן הכי ערמומיות.

      הן משאירות עננה שרק שינה אחת ממש טובה יכולה להעביר.

      ולפעמים שתיים.

        26/7/09 18:09:


      נשמה גדולה שכמותך.

       

      ולתקשר זה לא עניין של בכך לאף אחד.

      כי לתקשר זה לא רק לומר את שיושב לך בלב אלא להעביר את זה באופן מעצים וממנף,

      באופן שבו הצד השני יוכל לקבל ולא להדוף, להקשיב ולא להאטם. 

       

      אני מקווה שהשבוע עוד ישתפר.

        26/7/09 17:59:


      כאת כותבת תיקשרתי, התכוונת לגם הקשבתי, ולא הייתי חייבת להגיד את המילה האחרונה? :))

       

      לגבי החדשות, אני עדיין בעד לשמור מרחק, או לקחת במנה קטנה ממותקת בציניות אכותית, בקיצור היום שהיה (בתקווה שערוץ 10 יהיה פה גם מחר ומחרתיים ובשבוע הבא ובעוד שנתיים).

       

      ולגבי החברה, לא הצלחתי עם המכשיר ההוא של הזמן, אבל את תראי, כמו שבעצם את כבר יודעת, הרכבת הזאת עוד תחזור למסילה, אולי עם שריטה, אולי קצת חבוטה, אבל כזאת שנוסעת :). 

       

       

        26/7/09 17:30:

      צטט: נוכלת 2009-07-26 17:09:06

      יפתי, כיווצת גם אצלי קצת את הבפנוכו.

      אני לא יודעת מאיפה להתחיל...

       

      העובדה שתקשרת, תקשרת ממש, היא דבר גדול ונפלא ועוצמתי. וגם אנשים שיותר קל להם לדבר, לא תמיד יודעים לתקשר ולא תמיד יודעים להיות כנים ולשים את הצרכים שלהם במקום הראוי להם.

      בעיני זה פשוט נהדר שעשית את זה, ואל תמעיטי מערך המעשה, אפילו אם התוצאות לא בהכרח עושות לך שמחה וששון בנשמה כמו אשת עסקים בפרסומת של אולווייז.

       

      לגבי החלק השני...

      אוף.

      זה כואב לך ככה כי זאת את. כי את אדם אכפתי ואוהב עם המון רגש ונשמה, ובזמן שאנשים אחרים מסתכלים על רגש כאילו מדובר היה בתפוח אדמה לוהט שניחת לידיהם, את מסוגלת להכיל.

       

      ויש לי עוד הרבה מה לומר, אבל הכל ייצא לי קצת מסורבל

      אז רק תדעי שקראתי ושאני אוהבת אותך.

       

       

      מה שהיא אמרה

      (כולל המסורבל)

       

        26/7/09 17:09:

      יפתי, כיווצת גם אצלי קצת את הבפנוכו.

      אני לא יודעת מאיפה להתחיל...

       

      העובדה שתקשרת, תקשרת ממש, היא דבר גדול ונפלא ועוצמתי. וגם אנשים שיותר קל להם לדבר, לא תמיד יודעים לתקשר ולא תמיד יודעים להיות כנים ולשים את הצרכים שלהם במקום הראוי להם.

      בעיני זה פשוט נהדר שעשית את זה, ואל תמעיטי מערך המעשה, אפילו אם התוצאות לא בהכרח עושות לך שמחה וששון בנשמה כמו אשת עסקים בפרסומת של אולווייז.

       

      לגבי החלק השני...

      אוף.

      זה כואב לך ככה כי זאת את. כי את אדם אכפתי ואוהב עם המון רגש ונשמה, ובזמן שאנשים אחרים מסתכלים על רגש כאילו מדובר היה בתפוח אדמה לוהט שניחת לידיהם, את מסוגלת להכיל.

       

      ויש לי עוד הרבה מה לומר, אבל הכל ייצא לי קצת מסורבל

      אז רק תדעי שקראתי ושאני אוהבת אותך.

       

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין