פרופיל
הבריונות מכה שנית
חוויתי הישג חסר תקדים: ניהלתי פורום שירה ופרוזה בתפוז למשך 24 שעות.
ביום בו נתבשרתי על הפסקת הניהול, טענה בפנַי מנהלת הפורומים שזה אינו תלוי בה, ההחלטה באה מהחלונות "הגבוהים"! אינטואיטיבית לחשתי באוזנה את שמו של העורך לשעבר בתפוז ואת שמה של מנהלת הפורום הקודמת שפרשה. הגברת הצעירה ניסתה להתחמק, כלומר לא אימתה, אך גם לא הכחישה את חשדותיי לגבי המעורבים. כמו כן, לטענתה, הגיעו אליהם הרבה תלונות נגדי מגולשים וותיקים בתפוז. האמנם? את הצד שלי לא רצתה בכלל לשמוע ובעודה משוחחת איתי בטלפון, מחקה את שמי מניהול הפורום...
כתגבורת מפוקפקת ברמות הנמוכות והעלובות ביותר שניתן להעלות על הדעת, הגיעו לפורום תפוז כמה טרוליות מפורום שין ועוד אחת מפורסמת למדי ברשת (מהתקופה שכתבתי בתפוז בניק femme), אישה מניפולטיבית, אכולת קינאה וחסרת מצפון, שכוונותיה האפלות בין היתר למוטט את המעט שנותר מהפורום שירה במקום לתת לו לשגשג.
קחו לכם 3-4 טרוליות נלוזות, שלא היה להן אומץ להתנהל בניק שלהן, מן הוותיקות שבוותיקות בתפוז, בעלות קומונות ופורומים לשעבר (שנסגרו בינתיים מטעמן מפאת בושה או מחוסר עניין לציבור), הכפילו כל אחת מהן ב-5 תעודות הזויות ו/או מוקפאות לשעת הצורך, והרי לכם הרבה גולשות שהתלוננו על לולה בר להנהלת תפוז. והרעל נטף והשקרים גאו והציפו את הפורום ביום הפתיחה ואני הבלגתי ולא התייחסתי. אבל לא הן שהכריעו. זוכרים? זה מהחלונות "הגבוהים" ובחלונות גבוהים נושבות רוחות פרצים.
האדמיניסטראטור החדש של שין, היה בעברו עורך בתפוז וכל מי שיחפש ברשת לא יתקשה למצוא קישורים לאשש את העובדה. מסתבר שהוא בלוגר וותיק, בעל האתר של "גרייפס" ובעל תואר אקדמאי במשפטים. לכאורה בחור משכיל ומוכשר. ואז? ואז הוא דוגל במדיניות של דיקטטורה, דיכוי חופש הדיבור, סתימת פיות והתנגדות עקרונית לדיון ענייני מכל סוג שהוא, שאינו תואם את דעותיו ושל באי כוחו. בדיוק אותו דפוס התנהגות כמו המנהלת לשעבר של פורום שירה בתפוז. כפי שמחק בשין, הוא מחק שרשור שלם מגרייפס, שרשור בו גולשים התלוננו נגדו קשות בעניין חופש הביטוי. לאור הויכוחים הקשים שהיו בינינו בשין מייל, אני משערת שהבחור לא יכול היה לעכל את הרעיון שאני אקח את ניהול פורום שירה בתפוז, כנ"ל לגבי אותה מנהלת צרת אופקים מתפוז שוודאי אמרה לעצמה: "לא אני, אבל גם לא femme!"
ב-31/01/09 הודעתי ליוצרי שין שאני פורשת מהניהול. החלטה זו הגיעה לאחר ש-8 חודשים קודם לכן פרסמתי הודעה על רצוני לפרוש, אך בעקבות תגובות אוהדות ומבטיחות מצד היוצרים, נעניתי לצערי להמשיך לתקופת ניסיון נוספת, בדיעבד החלטה שגויה מאד.
http://www.shin1.co.il/forums/t65732.html
http://www.shin1.co.il/forums/t65747.html
ב-02/03/09 נכנסה לתפקיד הניהול יערית1 (זהבית שחר) והצעד האופרטיבי הראשון שלה, היה למחוק שרשורים מדפי הפורום, שרשורים שעלולים היו לבייש את טאקילה והיוצא למסע בפני מצטרפים חדשים לשין:
הערת ביניים: ההסבר היחידי של טאקילה לטענות שהובאו נגדה: "לאף אחד אין מונופול על המילים והמילים הן של כולםםםםם", וזה לאחר שכתבה הודעה, שהיא משתינה על כולם מגובה המרפסת...
ב-07/03/09 פרסמתי הודעה בפורום לברך את המנהלת החדשה ולברר בנוגע למחיקות. הודעה נוספת שפרסמתי באותו שרשור נעלמה כהרף עין. חשבתי לתומי שיש תקלה באתר ואז העלתי אותה בשנית, אבל היא שוב נמחקה. במקביל קבלתי הודעה מיערית שאני חסומה במדור ובפורום לצמיתות וזה ללא שום התראה קודמת כמקובל.
ב- 08/03/09 מחוסר אפשרות לחוות את דעתי ונוכח האגרסיביות הבוטה של ההנהלה, שכללה בין היתר חסימה קודמת של שתי גולשות אחרות - העתקתי את הודעתי המחוקה מהפורום והדבקתי אותה בתעודות של הגולשים בשין. את עיקר הדברים הבאתי בפוסט הראשון שלי כאן בבלוג "בריונות כאסטרטגיה ניהולית": http://cafe.themarker.com/view.php?t=985467
לאחר שאני נחסמתי, נחסמו אחרי עוד 6 יוצרות, שפנו לפורום, ביקרו את הניהול התמוה וביקשו להתיר את החסימות שבוצעו. ההודעות שלהן לא היו משתלחות או בוטות ולמרות זאת נמחקו והכותבות נחסמו לצמיתות. יערית1 הספיקה בשבוע אחד לחסום מה שאני לא חסמתי לאורך כל תקופת ניהולי, קרוב ל-4 שנים. החסימות שאני ביצעתי מקורן אך ורק בפלגיאטים או בהתנהלות שלוחת רסן מאופיינת בקללות, איומים ושקרים הזויים מסמרי שער.
ב-04/01/07 נפתח דיון ביוזמתה של שמים1, דיון תרבותי באווירה דמוקרטית וללא משוא פנים בעניין השיר תותים של טאקילה מול השיר תותים של יונה וולך, שיר שטאקילה נתבקשה על ידי להוסיף הערה בדבר נתינת קרדיט למשוררת יונה וולך. ראוי להביא בפניכם את תגובתה של יערית1 באותו דיון:
קראתי בעיון את כל התגובות באשכול ואני שמחה שנפתח אשכול כזה בפורום מכיוון שבלתי נמנע שנושא זה היה עולה בזמן כזה או אחר . צר לי שנגרמה לטאקילה עוגמת נפש רבה בשבוע האחרון עד שהנושא הועלה לדיון תרבותי . כיוצרים בפורום המחוברים לשירה וליצירה יכולים להיות אירועים כאלה ואחרים וחשוב להביא את הדברים האלה לדיונים לגיטימיים שאנו לומדים מהם כיצד להתנהג.
ודי לחכימא ברמיזא ולשטיא בכורמיזא
שבוע טוב לכולם
|
פוסטים אחרונים
- עוגת שוקולד אוסטרלית 23/3/13
- הַסְּתָו שֶׁאֵינֵךְ יוֹדַעַת 30/10/12
- אֲנִי מְדַבֶּרֶת אֶליךְ 9/9/12
- אלונה (לוני) ריעני הלכה לעולמה 8/8/12
- החתונה של מאיה - (פרק 3) 7/1/12
- החתונה של מאיה - (פרק 2) 23/12/11
תגובות (72)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שבת שלום יקירה.
וזיוה, לא הצעתי להכחיש, אך דברים מהסוג הזה, עד כמה שאני מבין, קשורים באגו פגוע, או באגו השואף להכרה בחשיבותו העליונה, וכשמעניקים לו תשומת לב, בין אם לטיפות וחנופה, ובין אם משיבים מלחמה שערה, מתכתשים מתקוטטים, זה בדיוק מה שהאגו השתלטן זקוק לו כאוויר
לנשימה, וכך הוא יכול לפרוח. על כן כאשר הוא אינו מקבל בכלל תשומת לב, לא כזאת ולא מזאת, הוא פשוט גווע לאיטו.
איני מכיר כלל את הכוחות הנמנים על הצד השני, ואין לי שום דעה לגביהם, אך מתוך היכרותי הוירטואלית מלאת ההערכה
את לולה, זוהי עמדתי לגבי מה שהבנתי כאן באופן כללי.
קיבלתן חנינה, יופי, אפשר לצחוק בלב, ולהמשיך הלאה בחיים,. כי להגיב בכל צורה שהיא, זה כמו לנפנף באש המנגלית... כך אני סבור
זיוה ואילנה יקרות,
מבחינתי לא משנה מי יוזם החנינה.
עד כמה שהצוות הזה מגוחך בהרכבו, מנהליו שותפים ונושאים באחריות בכל הודעה שמתפרסמת על ידם. יותר מכל גולש אחר, מנהל צריך להפעיל שיקול דעת לפני שיורה מילים לחלל. אבל זו לא השטות הראשונה וגם לא האחרונה שנקראת בפורום שין בחודשים אחרונים.
לוויתן יקר שלי,
אני לא מתעסקת "בזה". גררו אותי לתוך השלולית של שין. חננו אותי! בלתי נמנע לא להגיב לשטות הזאת שיצאה מפי חכמי ורבני שין.
אגיע אליך השבת. בי נשבעתי :)
במה את מתעסקת...???
צאי מזה,,
יש כל כך הרבה יופי ופרחים יפים,
למה להתעסק בדברים כאלה ?
לא רק 'ביטול חסימות', זיוה
אלא גם 'חנינה'.
מבינה?:)
מאחר ואינקו לא קשור לחסימות,
ומסתבר גם לא לחנינות,
אני לא חושבת שאפשר להאשים אותו באיוולות
או בצביעות במקרה הזה.
אבל,
הרבנית הצדקת, שמיים,
זו שבעקבות בחישותיה הבלתי נילאות,
כולנו נחסמנו, איננה מסוגלת אפילו להבין
את מובן המילה 'חנינה'.
אולי כי רגילה לבחוש, להכפיש, לכתוב פוסטים מתנגחים, למחוק ראיות ואח'כ לעשות 'סולחה'?
(בדיוק כפי שהיא עשתה עם שתי חברותיה האחרות)
המשך הסאגה או הרומן שלי עם אתר שין1
והרי הודעה משמחת (עם תרועות וחצוצרות):
"קודם לתרועת החצוצרות, ולהכרזות הרישמיות, הרי הודעה קצרה:
לאחר תקופה של שממה ושממון, באנו, שמיים1 ואנוכי לנהל את המדור בצוותא, ולהשיב אי"ה עטרה לישנה.
שמיים1 החליטה, ואני החרתי החזקתי אחריה, על מורטוריום ("חנינה כללית" כביכול) - החסימות ככל שהיו כאלו, תבוטלנה. הכל מוזמנים לתרום, לכתוב, ולהגיב - באורח חברי, ידידותי ועניני."
יד אחת מושטת לשלום, והשנייה אוחזת בחרב. אבל ההתנהלות הזו שלו לא חדשה, מוכרת אפילו.
חנינה????? איזו בדיחה. היה משפט? בכתב האישום, במה הואשמו החסומות? מי הייתה השופטת?
מה קרה לראיות המפלילות בגללן התבצעה החסימה?
שאלות כבדות משקל רבותי. לאינקוגניטו הפתרונים, אבל הוא לא שמע כלום ולא יודע מכלום כמובן.
איזה עולם מסואב.
תודה לואיס על הביקור והתגובה.
כפי שציינתי בזמנו בפני האדמיניסטראטור, הנהלת שין החדש דרדרה את "פורום שירה ופרוזה" לתקופת חושך.
היא גרמה לשקיעתו הבלתי הפיכה בהתנהלות אגרסיבית ובוטה וחומרים נחותים ומגוחכים.
שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם:
חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה,
ואינו נכנס לתוך דברי חברו,
ואינו נבהל להשיב,
שואל כהלכה ומשיב כעניין,
ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון,
ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי,
ומודה על האמת;
וחילופיהן בגולם. (מסכת אבות)
תודה ואלרי.
כל מילה בסלע ומתנצלת על תגובתי המאוחרת.
מה אגיד לך לולה
טוב שעזבתי לפני כל הבלגן
אין לי כוחות לשקוע בדברים הללו
אפילו שאני נתקל בזה בכל מקום
איני רוצה להביע עמדה לגבי השמות שנתת,
אבל אני רוצה להביע עמדה לגבייך
אני יודע בוודאות שאת אשה ישרה, הגונה והוגנת
אני רק לא מבין איך שקעת בבוץ האינטרנטי הזה
לא מתאים לך
חיי את חייך והביטי הלאה
יש שם הרבה אור
אין לך מה לעשות בחושך.
It ain't over till the fat lady sings
http://www.youtube.com/watch?v=Xbw742hhUoU&feature=related
אנשים קטנים וטיפשים אני קוראת להם - רוב מוחלט של בני האדם.
כלכך קטנים שהם חייבים לעשות צל גדול והרבה רעש, רק כך הם חושבים שהם מפגינים יכולות. אבל אלה יכולות של פחדנים עלובים.
את צריכה להתרחק בשמחה מאנשים כאלה.
לולה, חברה יקרה שלי, הרשי לי לתקן אותך בנקודה מסויימת. את כותבת שהרוע הזה נעשה 'אחורי הקלעים'. את טועה. ה"רוע" הזה, כפי שאת מגדירה אותו, ושאני מגדירה כ"טיפשות" מתבטא ברשת, בפוסטים של נשים שכותבות השכם וערב: 'רודפים אותי, שונאים אותי ואני אפילו לא יודעת למה שהרי לא עשיתי רע לאף אדם' נכנסתי לקרוא את הפוסט המפואר של כבוד הרבנית הצדקת. קראתי גם את תגובתה המאממת של חברתה האואבת והבנתי את התהליך ההתענות הנוראי שעברה לפני שחשפה פרטים חסויים. לתדהמתי הגדולה, אפילו לב הקרח שלי התחמם מעט. מבינה חברה יקרה שלי? הייתי בהלם מוחלט, אבל כשההלם שכך, הבנתי שמאחר שליבי, שפעם בחוזקה ואיים להתפרץ מתוך גופי השחור, התחיל להתחמם, הרי שאין צורך במעטה כלשהו וסוף סוף אני חופשיה להוריד מעליי את כפפות המשי שעטיתי במשך התקופה האחרונה. ושתביני, חברה יקרה ונאמנה שלי, שלא בקלות אני מסירה אותן, ולכן, החלטתי על יום תענית מלווה בכניסה לסאונה פינית (כולל הצלפות בענפים. בכמה אפילו השארתי את גזעי העצים וכמה רגבים) ולאחר מכן גזרתי על עצמי התנזרות כללית משמחה, צחוק, חיוך. אם לא אצליח, אגזור על עצמי גם כניסה למנזר והתנזרות ממין. גם עם נשים, בעלי חיים הולכי ארבע ושתיים, ציפורים ברחשים ואפילו עם גברים! התיאורים המפורטים לעיל נועדו אך ורק כדי שתביני, חברה יקרה ואהובה שלי, שחשיפת פרטים על אנשים אחרים איננה 'דרכי' ו'אין זה מנהגי להכפיש ולעלוב ולהוציא דיבה'. אני אשה טהורה. ולפתע נזכרתי כי חברתה המתענה של הרבנית הצדקת וגומלת חסדים, שגם היא אשה צדיקה, היא בעצם אותה אשה לפני מספר חודשים כתבה פוסטים על הרבנית המהוללת. וזו, כמובן, החזירה לה כמיטב יכולתה. ברשת. המילים שנכתבו בפוסטים ההם היו ניבזיות יותר מאשר נכתב עלייך כעת, או עליי, או על חברה אחרת. אבל, זה לא כ'כ חשוב כעת משום שהסולחה השלישית, או הרביעית, נעשתה וכעת הן בירח דבר ובמלחמה נגד כל העולם האכזרי שמכפיש אותן על לא עוול בכפן. את הפוסטים האלה, כמובן, לא ניתן לקרוא יותר כי הם נמחקו. הכל על פי המסורת. קודם נכפיש, נעליב, נוציא דיבה, נפרוש ברשת את כל שנאמר לנו בשיחות פרטיות ואחרי הסולחה, נמחק. כל מי שהיה מעורב אז, כמובן, זוכר. רק בזכרון הסלקטיבי שלהן הכל נמחק. אז בואי ונגיד שמה שקורה ביניהן, בעצם לא חשוב לך, לי או לחברות שלנו. ההתנהגות שלהן, האחת כלפי האחרת וכלפי אחרים, מצביעה, אמנם, על קווים כוללניים בתבנית ההתנהגותית שלהן, אבל זה באמת לא חשוב. הן לא עושות כך כל הזמן ועם כל האנשים. רק ביניהן וגם עם אחרים. לכן, חברה יקרה ואהובה שלי, נשמה וכפרה שלי, נתרכז רק בכמה דברים קטנטנים, ולא חשובים, שנכתבו עלינו בעבר, אבל הנכתבים גם כיום. דברים אלה, כמובן אינם הכפשות, הוצאת דיבה, לשון הרע או כל דבר אחר. זוהי רק חשיפת אמת הנכתבת על ידן של שתי נשים שוחרות שלום ואחווה בין הבריות.אנחנו, לעומתן, מכשפות עוינות, נשים מלאות ב'רוע' ועוד כמה מילים יפות שנשלפו ממילים נרדפות ברב-מילים, או הומצאו על-ידן. הנה לנו שתי מנהלות שין לשעבר. האחת, מיד עם כניסתה, ובשבוע הראשון, הצליחה לחסום 6 יוצרות ותיקות במדור. התירוץ? הפרחת השממון במדור, שעד זמן קצר לפני כניסתה, עדיין פרח. המנהלת המכובדת הזו, התפטרה כעבור שבעה חודשים, אבל לפני כן, הכניסה את חברתה האואבת, שקפצה עד השמים משמחה רק כדי לנהל את המדור במשך חודשיים. הניהול שלה היה ''מוצלח'' יותר כנסיון להפרחת השממה בשין כי המדור פתאום התמלא בתמונות, איחולים לבבים לימי הולדת. אבל, כל זה לא הספיק והרבנית, שבינתיים למדה לאסוף קטעים על פרשת השבוע, החליטה ש'די' ו'היא לא תסבול יותר' ו'תלך למקום אחר שם היא מרגישה טוב ונעים יותר'. הנה הנתונים למנהלות שהגיעו אחרי לולה: מנהלת א' - שבוע אחד – 6 יוצרות נחסמות וסה'כ 7 חודשי ניהול. הגברת הבינה שהניהול גרוע, הכניסה את חברתה והשאירה אותה לבד להיאבק במדור שכבר גסס. מנהלת ב' – חודשיים בלבד – תמונות, איחולים, המדור על הפנים והרבנית שמה רגליה על כתפיה ובורחת כל עוד נשמתה בה. ולולה?ניהלה את המדור במשך שנים, הפריחה את המדור, חטפה מהלומות (גם משתי החסודות הנ'ל), פגיעות אישיות ועוד, אבל נשארה לנהל עד אשר החליטה על דרך אחרת, וברגע שיצאה מהמדור, התחילו ההכפשות והרדיפות אחריה. אני לא מתפלאה על הרבה דברים, אבל אני באמתתמהה על כך שנשים צדקניות, אוהבות הבריות, חסודות, צנועות, שוחרות שלום ושלווה, שהאמת מקננת בהן ומאירה דרכן בכל אתר שאליו תפנינה, מעסיקות עצמן בכתיבת פוסטים מלאים בטינה, איבה, שנאה, הכפשות ובהוצאת דיבה. אני גם עומדת נדהמת אל מול ההבדלים העצומים שנחשפים בין תגובותיהן המליציות לבין נוסח כתיבתן הבהמי בפוסטים שלהן.
הסאגה ממשיכה, אלא מה.
מאמא תרזה קמה לתחייה :)
מה קורה לולה? הסאגה של "אור ואאבה " של בנות השירה , ממשיך?
ראיתי פה ושם הערות של תבונה בהתגלמותה, האם הדברים מכוונים
נגדך או נגד מישהו אחר? או שהן סתם מלהגות לאוויר העולם?
לאה יקרה,
פה בקפה יש שתיים שאוהבות להלחם בעצמן, עם שדים פראנויים שרק הן רואות אותם.
השתיים הללו חסמו אנשים באתר שין מתוך איוולת ועליבות. אין מה להוסיף יותר מזה.
הן ממשיכות במסע הכפשות, כי רק זו הדרך בה הן מתנהלות ברשת: הלעטה של אחרים בחומרים
שקריים, וחיפוי מתואם אודות העבר האפל שלהן באתר השין, כולל חסימות של אנשים, סתימת
פיות ומחיקת היסטוריה.
דברי הצדקנות בפוסטים שלהן במסווה של "צדק עולמי זה אנחנו" מעלה צחוקים אדירים מאלה
שיודעים במה דברים אמורים.
שבת שלום
זה רוע בשילוב הכפשות של אחורי הקלעים, האכלת אנשים באינפורמציה שגויה, שקרית
ומגמתית המשרתת את הצביעות. כל זה במעטה של צדקנות מכמירה.
אבל זה מה יש יקירתי, אין מה להלחם בפתטיות עלובה שחיה בפרנויה קבועה ולהתרחק זו
ההמלצה ההגיונית ביותר.
שבת שלום
לולה יקירתי, העלתי פעם שיר בתפוז ולא מתמצאת שם כלל לכן אין לי דעה לגבי ההתנהלות אבל לך אני יכולה לומר רק דבר אחד. לא נראה לי שתפוז זו בלוגיה כל כך משובחת שאת צריכה להצטער על כך. תשכחי אותם. תפתחי לך כאן פורום משלך לניהול. יש שתי קהילות ספרות, תהיה עוד אחת,
מה יש? המרבה הרי זה משובח! מבטיחה להשתתף כמו שאני משתתפת בשתי הקיימות
תודה על השיתוף לולה יקירתי וחג ירוק שמח
לאה
לולה יקרה,
מזלך שכול זה מאחור.
מרוע רצוי להתרחק ומה שיותר מהר.
זיוה
רוזן,
הבריון מבין שנינו הוא אתה ולא אחר.
נחסמת בעקבות פרסום תמונה פורנוגרפית, קיללת והכפשת את ההנהלה אין ספור פעמים.
חסמתי ושיחררתי אותך. ניסיתי לתת לך הזדמנות נוספת למרות שבעל האתר התנגד. שאל את ח.י. הוא יודע את האמת.
חזרת למדור ומה עשית? הדבר הראשון המשכת לקלל ולהתנגח ולהפיץ הודעות משתלחות בכל הפורומים הקיימים באתר שין.
הוזהרת ונתבקשת להפסיק. נפגשנו ל"סולחה" אצל הנודד ואנשים הגיעו מרחוק לגשר בינך לבין ההנהלה.
שלוש פעמים בוטלה חסימתך עד שבעל האתר נגמר לו מכל התעלולים והשקרים שלך ומחק לך את התעודה!
סע לשלום!
מי שמפעיל בריונות, שלא התפלא שהיא חוזרת אליו כבומרנג!
ברשת כמו בעולם ה-@ מסתובב..
רוזן
פנינתי, בואי נעמיד דברים על דיוקם: לא מדובר ביוצרים מן המניין שלכל היותר יהיה להם מדי פעם ויכוח ענייני או חוסר הבנה ביניהם.
מדובר בהנהלות/מנהלות שמתנגדות לחופש הביטוי ולדיונים שעלולים לחשוף את ערוותן ברבים.
פורום לשירה אמור להיות פורום דינמי ולא רק פרסום יצירות, כי זה הדבר הכי משעמם שיכול להיות.
פורום לשירה צריך לתת אפשרות להביע ביקורת או דעה שבמהותה עשויה להיות שונה מדעת המנהלת ולא נמנה על חבר מרעיה. אז מה הן עושות? סותמות פיות (בלשון המעטה), מפיצות שקרים, מסיתות מאחורי הקלעים וכמו בתפוז למשל, ממציאות טרולים עלובים לצורך התנגחות והכפשה. לו רק השכילו להבין שכל התנהלות מסוג זה חוזרת אליהן כבומרנג במוקדם או במאוחר.
שבת נעימה יקירתי,
לולה
לולה יקרה שלום
אני הבנתי רק ביומיים האחרונים
שגם ממלכת השירה
יכולה להיות נגועה ביצרים
וכוחנות מסוג זה המוכר לי ב'קפה'.
אומנם ,לא חשבתי שאתם המשוררים
חלילה,לא בני אדם או עשויים מבשר ודם,
אך האשמה בי,כי תדמית המשורר
הנטועה בדמיוני
קשורה לעדינות נפש והרבה רוך
הנדרש לכתוב שירה..
אך הסתבר לדאבוני,כי הרוע
נוגע בכל. ואני מצירה עבורכם.
אך במלחמה כמו במלחמה
אני מספיק תמימה לרצות להאמין
שהטובים ינצחו, והרוע והבריונות
ימחקו .
מאחלת לך ולחברייך כתיבה ויצירה
באווירת נועם והרמוניה.
בהרבה אהבת שירה
ממני
בענייני בלוגוספרה אני חדשה יחסית, אבל מתוך ניסיוני הדל, למדתי שלרוע אין גבולות לא במציאות ופי אלף בוירטואלייה.
תודה ארז לתגובתך וברוך הבא!
ואני חשבתי שרק הקפה רועש וגועש יצרים אפלים, מלחמות עד זוב דם ובוץ.
מסתבר שגם להיכל השירה הגיעו. מקום שדמיינתי תמיד כמעין ספריה וירטואלית אומרת הוד, דממה מקודשת וספרנית שעומדת בצד ועושה ששש.
(האם זה מנחם, או בכלל נכון, שלפחות במלחמות הבלוגוספרה, גם הפצעים וירטואליים?)
רוב יקר,
תודה להתייחסותך.
שבוע טוב שיהיה
לולה
לולה,
קראתי את כל הפוסט ושוב חזור וקרוא.
להכביר מילים על מה שקרה באתרים הנ"ל מיותר ואין לי עניין להכניס ראש מבריא למיטה חולה.
אבל אני שמח שאת רחוקה מכל התככים וכאבי הראש שנאלצת לעבור.
את במקום רגוע וטוב יותר כעת. זה העיקר וכל השאר שייך לעבר.
כולי תקווה שתצאי מחוזקת יותר והביטי רק אל העתיד לבוא.
לילה טוב
rov
כמה שאתה צודק יורם יקר. השין היה פעם אתר תרבותי ואיכותי והיום הוא רק ביצה שסותמת פיות ונותנת חסות לפלגיאטים.
כמי שמכירה מקרוב את פורום תפוז ושין, קשה להבליג נוכח ההתנהלות הבוטה והאגרסיבית של ההנהלה.
ברשותך, אני מפנה אותך לתגובתה של איריס כאן בשרשור על מנת לחדד את המטרה לשמה נכתב פוסט זה.
תודה לך ושב"ש
תודה maharani להתייחסות
שב"ש
לולה יקרה
צר לי על השתלשלות הדברים-פגשתי בך בעריכת שיין -שם השכלת לשלב יצירה בונה והפריה נהדרת בין ציורים לשירים
אתר תרבותי ומשמעותי בתרבות.
עצה שלי-- פשוט לא להגיב יותר ולרדת מהענין--זה קשה אבל מחוייב מציאות [וביניינו יוסיף הרבה יותר כבוד] מאשר להתפלש בביצה.
שבת שלום
יורם
תודה אפרת להתייחסות.
באשר לתמיהתך: זה בפרוש לא עולם השירה. זה עולם האינטרנט הכאוטי שמגלה אוזלת-יד נגד כל משתמש המעוניין לדכא את חופש הביטוי למטרותיו, ונגד טרולים שיוצרים מצב של אנרכיה בקהילה.
אשרייך שטרם ניתקלת בהם.
תודה דרור יקירי.
עדיף להתבצבץ בביצות גואטמלה ולא בביצות הנט.
תודה ג`ולייט,
מעריכה מאד שהגעת לקפה להביע את תמיכתך :)
חיבוק בחזרה
מקומם .
הכי טוב לא להשתכשך בקלחת הזו.
טוב שאת כבר לא שם.
כל אלה בעולם השירה????????.
כנראה שאני מנותקת ומאד
אפרת
אילנה,
אמנם באיחור של 4 ימים, אך אין צל של ספק שהודעתו המתלהמת של "היוצא למסע" נמחקה רק תודות למה שכתבת כאן.
ונוקטורנו, הוא נוקטורנו
....סיבה ומסובב.
תודה,
לולה
לא ידעתי.
סיפורך מדהים. אני מוצא שדי נח לי להיות ראש קטן ולכתוב לי את סיפורי מסעי מבלי להתבצבץ בביצות. כל תפקיד ניהולי מושך ריטון הערות ויותר מכך. מה שאני רואה מאלה שכתבו כאן ונחשבים בעיני ככותבים ראויים שאת החלק הטוב בסיפור העצוב ההוא. אני יכול רק לברך אותך שתדעי להפוך דף ולהנות מהטוב שיש. לא קל, אני יודע אבל דרוש.
צר לי על כאבך.
המשך פורה *
לולתי יקירתי (:
מחבקת אותך, את היית מנהלת מצויינת, עשית כמיטב יכולתך שם, ובל נשכח אם חשת שהמדור נפל לאדמה יערית1 הורידה אותו לתהום.
שבוע נעים
ג'ולייט
קראתי וחייכתי בעצב.
אביעד הגיב לפוסט הזה והתרעם על הדבקת כינויי גנאי לשמו ומחל על כבודו. לולה לא מחקה את תגובותיו אלא שאלה היכן בפוסט שלה הכינויים הכביכול מגנים נמצאים.
בשין החדש, תגובות כשל אביעד היו נמחקות בתוך שנייה.
אביעד התלונן על "הוצאת דיבה", למרות שאין בפוסט דבר שכזה.
בשין החדש, לעומת זאת, הוצאת דיבה, לשון הרע, סילופי אמת ושקרים, מותרים לגמרי.
בדיון שנפתח אצלם (הראשון והיחיד מזה חצי שנה), היוצא למסע (שחסימתו במדור שוחררה ע'י ההנהלה החדשה) כתב הודעה בוטה משמיצה ומתלהמת המדיפה ריח עז של רדיפה. למרות ששלחתי מייל לאביעד וביקשתי את הסרת ההודעה, מהסיבות הנ'ל, ההודעה הבוטה ממשיכה להתנוסס לגאוות הנהלת המדור.
מיותר לציין שעד לרגע זה לא קבלתי ממנו שום התייחסות.
היוצא למסע:
"ריח רע של מניפולציה, האופייני לאותה שלישיה חסרת עכבות (לולה+אילאיל+אילנה) , אשר ניהלה ויבשה את שין באופן אלים ושערורייתי, בשנים האחרונות, ואשר הוקאה מכאן בניסיון ההרואי, להשיב עטרה ליושנה."
לולה יקרה, בימים שאת ניהלת את המדור, הודעה מסוג זה לא הייתה נשארת בו אפילו ל-5 דקות, כי את תמיד דאגת ועמדת על המשמר שלא יכתבו מילים פוגעניות כלפי אף אחד, אף אחד(!)
יוזמת הדיון, יערית1 ושותפיה מעלים מושגים כגון, צדק, סובלנות, כבוד אדם ואפילו "דרך ארץ קדמה לתורה".
על איזו 'דרך ארץ' מדברים היום בשין? הייתכן שיש להם הגדרה מיוחדת למושג הזה או אולי יש כיום בשין הגדרה בלעדית ל'כבוד האדם'?
ואולי אין צורך לברר הגדרות. אולי מספיק לקרוא את התקנון ולראות את הצביעות הנשקפת בשימוש במושגים אלה ואת ההפרה הבוטה שנעשית על ידי ההנהלה לאורך הדרך.
יתרה מזאת, המנהלת החדשה מתירה ליוצרים הכותבים באתר להתנגח ביוצרים חסומים, שאינם יכולים להגיב במדור, ואפילו להכפיש את שמותיהם וכל המרבה, הרי זה משובח.
השארת הודעתו המשמיצה של היוצא למסע - היא ההוכחה לכך. על סילופי האמת כפי שהם משתקפים בהודעות מסוימות, אזלה היד מלכתוב.
העשן המפוזר בשין בנסיון לערפל ולכסות פלגיאטים, ובנוסף, לעוות את העובדות, שקוף מאד והוא נכשל על הסף.
לולה לא הלינה על מחיקת השרשור בשיר "התותים" (הוא נמחק על פי בקשתה של טאקילה), אלא על השרשור בו מוזכר השיר "נוקטורנו", שגם לו הוצגו עובדות ברורות. הסיבה לחסימתה של לולה היתה חשיפת העובדות.
הסיבה המשותפת לכל היוצרות שנחסמו בשין1 היא סעיף 7 המהולל:
7. תקנות מחיקת הודעות/תגובות ע"י ההנהלה
א. הן בפורום והן במדור - תגובות מתלהמות במיוחד, רעילות, חיסולי חשבונות בוטים, "הוצאה להורג בחוצות העיר", הודעות חסרות פשר, התגרויות מוקצנות, הסתות כנגד, אמירות בוטות חסרות תכלית - ת ו ס ר נ ה ללא פשרות.
ב. הנהלת הפורום, לא תמהר למחוק יצירות ותגובות, עם זאת היא תשמור לעצמה את הזכות לעשות זאת במקרים של יצירת אווירה עכורה במדור או בפורום, ו/או בעקבות יצירת פרובוקציות מכוונות, השתלחויות, פגיעה ביוצרים במודע או שלא במודע ובמקרים של תגובות כפולות או תגובות זהות.
ג. ההנהלה לא תמחק מהמדור שרשור יצירה שמכיל תגובות יוצרים, אלא במקרה של טקסט פוגע בכותב מסוים.
כל אדם שיש לו יכולת הבנה, אפילו שינית מינימאלית, יכול לראות שיערית1 מפרה את התקנון ולא רק בגלל ההשמצות המרוחות בהודעה של "היוצא" ושל כמה אחרים. אולי בגלל הבנה לקויה משום שלא היא זו שכתבה את התקנון אלא לולה??
באשר להאשמות המגוחכות שהמדור שקע למצולות לפני שלולה התפטרה (לא נטשה!), ישנם אנשים שחייהם לא סובבים סביב הרשת יום ולילה.
עליות וירידות יש בכל פורום שירה ופרוזה. ללא העבודה המסורה של לולה, המדור אכן היה שוקע למצולות עוד בזמן ההוא כשהפלגיאטים איימו להחריב אותו וכאשר היוצא למסע, שנחסם, השתלח והתנגח בלולה וביוצרות בשין ובאתרים אחרים במשך שנה וחצי. כמובן שהשרשורים בשין עם התנגחויותיו, הודאתו בניקים המרובים וכמו כן בקשת סליחה ומחילה ולאחר מכן הכחשה, נמחקו ע'י ההנהלה החדשה.
אפשר רק להרים גבה ולתהות.
איציק תודה שהצטרפת.
פגועי המנהלת מתפוז יכולים ליצור שיירה מביתי ועד ביתך.
היום, לאחר עזיבתה אנחנו עדים למחאת גולשים שמעיזים להשמיע את קולם נגד ההתנהלות הדיקטטורית של אותה מנהלת.
כנ"ל המצב בשין החדש. מתפתלים ורוקמים מסכת שקרים בשביל להצדיק את החסימות העלובות. אף אחד מהוותיקים שנחסמו לא העלה בדעתו לעשות משין זירת איגרוף, אך כשהכל בראש המסריט תסריטים מעוותים לעצמו, השלב הבא יהיה מובן מאליו לאותו הראש. חסימה מגמתית למפרע של פרסונות מהאתר. מהלך די שקוף ניתן לאמר.
שומר נפשו ירחק. צודק לגמרי.
שב"ש
מצטרף להמלצתה של רחל ולדאבוני גם אני מכיר את הנושא ומכיר את הכאב. שומר נפשו ירחק.
שלמה יקר,
שכיחותם הגבוהה של היצרים אצל כותבי השירה והפרוזה - אינה בגדר חדשה.
יצרים חמים אמורים להוציא את המיטב מכל יוצר, אך! אין לך מקום יותר בועט ומעוות מאשר הרשת.
כשהיצרים משתלטים כליל על היוצר והופכים אותו לחיה, זה השלב בו הוא צריך להפסיק לכתוב ולהתחיל לחזור בתשובה.
המון תודה על ההתייחסות.
בהערכה,
לולה
לולה יקרה,
קראתי בתדהמה ובצער את מה שסיפרת כאן ואני מניח, שגם זה רק על קצה המזלג ובזהירות הראויה. אולי אני נאיבי, אבל כל הדברים האלו זרים לי ומעוררים בי שילוב של אימה ודחייה ולא מתקשרים לשום דבר של שירה ויצירה.
כאשר לקחתי על עצמי את ניהול "קהילת שירה וכתיבה יוצרת" כאן, ב"דה מרקר קפה", היו רבים וטבים שניסו להזהיר אותי. סיפרו לי במיילים אישיים סיפורים מסמרי שיער, על מה שעתיד להתרחש בקהילה ועל היצרים המאפיינים את כותבי השירה ברשת. גם הנהלת הקפה חששה מאוד. ייתכן שידעו מעט מסיפורך.
בכל מקרה, כעת, כשהקהילה בקפה מונה למעלה מ-400 חברים וזוכה לרייטינג מתפתח - אני יכול לומר, כי היו!! נסיונות למהלכים דומים לאלו שתיארת, גם כאן בקהילה. המנסים למיניהם - לא פועלים בה יותר כעת.
המום ומזדהה,
שלך, שלמה
אני חושבת שאפנה להנהלת שין1/או לערכאות משפטיות במידה ולא יוסר הכינוי Banned שהוצמד לשמי, מתחת להודעותיי בפורום שירה ופרוזה בשין.אני מוצאת שזהו כינוי עולב המוציא את דיבתי. זה ניראה לי הליך הוגן למדי. לא משהו יוצא דופן (צילום מסך של הכינוי מתחת לשמי נמצא למעלה, בתגובתי לפוסט זה). בתודה. זו פנייתי הראשונה להסרת הכינוי העולב. כינוי זה זהה בעיניי לסקציה ומגן דוד צהוב כסימן גנאי והחרמה שהוטלא בתקופות אפילות.
תודה.
מהם הכינויים אביעד? חיפשתי ולא מצאתי.
ערב טוב לולה,
ה"איום" היחידי במסר היה שאפנה להנהלת הקפה ו/או לערכאות משפטיות במידה ולא תסירי כינויים שמוציאים את דיבתי. נראה לי הליך הוגן למדי. לא משהו יוצא דופן.
אני מוכן לצרף לכאן צילום מסך של המסר על מנת שכל קוראי הבלוג יוכלו להתרשם. אין לי מה להסתיר. אני מבקש בפעם השלישית, נא הסירי את כל הכינויים.
אנשים יקרים,
גילוי נאות: הרעיון לקחת את הניהול בתפוז לא היה שלי. היוזמה הגיעה מכמה יוצרים, שמכירים ומעריכים את פועלי...ואני נסחפתי. לא שזה פותר אותי מאחריות, אבל לא תיארתי לי שתפוז קן צפעונים בממדים כאלה גם היום.
שוקי ועוד כמה מכם שאלו ואולי בצדק: "בחיי לא הבנתי ממה ניזונה תאוות הניהול."
זו איננה תאוות ניהול, לא אצלי בכל אופן, כי אם רצון להקים פינה יצירתית ומפרה של כתיבה, קהילה פלורליסטית, מקום תוסס ואינטראקטיבי עם דיונים מפרים ומלמדים באווירה חופשית ותרבותית בלי טרור ובלי סכרין דביק. ניהול וירטואלי הוא עבודה כפוית טובה, מתישה וללא שכר בצידה. יום ולילה השקעתי מחשבה ואנרגיה בנוגע למיזמים ולנושאים שעשויים לעניין את כלל הקהילה.
מי שמכיר אותי, כבר יודע שהמוטו שלי בחיים, תמיד לתת עדיפות לאיכות ולא לכמות ואת זה אני מיישמת בכל שעה ובכל מקום בו אני נמצאת, כולל כאן בדה מרקר.
נעמה, אור ורון - תודה על העידוד. זה כבר מאחורי.
רחל נ. - תודה על המילים ועל ההבנה. אין חכם כבעל ניסיון :)
אחשי - אתה רואה למה אני אוהבת אותך?
תמר - תודה כפולה על נוכחותך בתפוז ביום הפתיחה ועל מילותייך הנעימות. תודה לאל, אני אישה חזקה. התפקידים שמלאתי בעבר, במציאות ובוירטואלייה חישלו אותי בכל קנה מידה. כבר שום דבר אינו מפתיע כאשר מדובר ברוע, טרור ובלשון רמייה. השמיים הם הגבול.
גליתוש דרלינג - איתך לאורך כל הדרך. המוחרמים הם אלו הטיפשים ולא אנחנו. עוד הוכחה לסגנון והתבטאות של ניהול עלוב.
רחל - תודה. זו לא הייתה דלת. כולו אשנב רעוע ותודה לאל שנסתם מהר.
איריס - את אישה מאד אינטליגנטית. מודה לך, שבכמה מילים הגדרת בדיוק את מטרתו של הפוסט.
מיכאל ונעמה - זה איננו סוד שאני מאד מעריכה אתכם. תודה על המילים.
דן - תודה רבה. "ברוך שפטרנו מעונשו של זה" וכמה טוב שזה קרה אחרי 24 שעות ולא אחרי כמה ימים או חודש. רעות מסוג זה עדיף לגלות ולחשוף כמה שיותר מהר.
שמעון ועודד - יש לי הפתעה בשבילכם: האלימות ברשת פי אלף יותר קשה מהחיים האמיתיים. המסך כנראה מקנה סוג של הגנה והזבל והרוע נשפכים כמים. במציאות, בויכוח פנים מול פנים, לא תשמע סגנון דיבור והשתלחות מזוהמת ברמות כאלה.
עופרה דיר - תודה. זה היה אחד הקטעים המצחיקים והעלובים של הנהלת שין :)
אביעד - תרשה לי בבקשה להיות קטנת אמונה בכול מה שקשור אליך. למרות זאת, החלטתי לתת לך ליהנות מן הספק ועשיתי עריכה. אתה יודע טוב מאד שאין לי מה לשאול את הנהלת תפוז. התשובות שלהן מתחמקות ופוגעות באינטליגנציה שלי. באשר למסעי צלב, זה החלק של הרוח החדשה בשין נגד כל וותיקי הפורום. אתה עוד צעיר, אבל תלמד. מאחורי כל ניק מסתתר בן אדם וחיים שלמים. הביקורת על סגנון ההתנהלות שלך והרוח החדשה (!) - בעינה עומדת.
לא שזוהי פעם ראשונה, אבל במסר ששלחת לי לתיבת הדואר איימת עלי. אז בבקשה בלי איומים. הם עושים לי אלרגיה ואני מקבלת פריחה.
מיקוש יקירתי - הרבה תודות לך. את חברה ואישה שלא נרתעת להביט למפלצות בעיניים. תבורכי!
שץ - אשיב לך בשאלה כמו כל יהודי טוב: למה אתה מנהל כמה קהילות בו זמנית? האם אתה עושה את זה מתוך תאוות ניהול או בגלל שאתה אוהב ונהנה מזה? ושאלה לגמרי ריטורית, האם אתה מקבל תמורה הולמת לזמן ולהשקעה שלך? כנ"ל אני. עצם העשייה אותי מאתגרת.
נתושק`ה55 - היית שם וראית במו עינייך את כל הגועל שהתרחש בחסות ההנהלה. אני מתנצלת בפניך שגרמתי לך לחוסר נעימות. בתפוז טרם מפנימים את איכות האנשים והיוצרים שעמדו להצטרף אליהם תחת ניהולי. זב"שם.
אדומונת - הפתעה נעימה עשית לי, להירשם ולהגיע להנה במיוחד ע"מ להביע את דעתך בפרשה. את יוצרת גדולה ואת יודעת הרי, שכל הערכתי נתונה לך מאז ומתמיד. אז מסתבר שהנהלת תפוז והנהלת שין שייכות לאותה אסכולה. אולי אפילו למדו יחד באותה כיתה.
ולסיום אני רוצה לשתף אתכם בהתלבטות קטנה: לצורך קבלת התפקיד הוזמנתי לראיון לבית תפוז ברמת גן. מיותר לציין שהמנהלת התרשמה ממני לטובה ומניסיוני וכצ'וּפָּר קבלתי ספר שירים של אגי משעול. האם עלי להחזיר להם את הספר?
תודה לכל מי שהגיב באשכול ושיתף בהרהוריו.
תודה גם לכל מי שהגיב והביע את תמיכתו באימייל.
איתכם לאורך כל הדרך.
לולה
להנאתכם, לחכות למלאך, שיר של אדומונת:
כַּעֵת חַיָּה פֶּתַח אֹהֶל
יוֹשְבִים הַכּוֹתְבִים מְחַכִּים לְמַלְאָךְ
קוֹדְחִים, מְשַרְבְּטִים, מְשַלְּחִים
מְשֻכְנָעִים שֶיֵּש לְפָחוֹת אֶחָד
וְהוּא בַּדֶּרֶך
אוּלַי מַלְאָכִים
שְלוֹשָה
שֶיְאַשְּרוּ
אֶת כָּל אֲשֶר מוּכְרָח לְהִתְמַלְמֵל
אֶת כָּל מַה שֶמֻּחְצָן לְהִתְקַבֵּל
לְשַלֵּחַ צִפָּרֵי תְּשוּאוֹת
דֶלֶת לְחוּצַת הָמוֹן לִפְתוֹחַ
לַמִלִּים, לַהֲגִיגִים
תּוֹדָה הָאֵל
הֶם חֲרוּצִים
הוּא עוֹמֵד לוֹ, נִשְעָן
מִסְתַּכֵּל פֶּתַח אֹהֶל
מַצְבִּיעַ בְּאֶצְבַּע שְקוּפָה
מוֹנֶה:
זֶה גְּרָפוֹמָן
זֶה גְּרָפוֹמָן
וְזֶה גְּרָפוֹמָן שִבְעָתַיִם
נֶאֱנָח
אוּלַי הַבָּאִים אֲחָרַיו
בְּעוֹד תִּשְעִים שָנָה
יִתְּנוּ בְּאֶחָד סִימָן
ליקטתי משפט אחד מאדומונת
וערכתי אותו מעט. סליחה אדומונת.
וכמשוררת יודעת מה גודל האגן של הכותבים, ועד כמה זה פוגע אם הביקורת...
ע"פ חוק ההזדמנויות השוות השורה טובה גם לזכאים.
וחירטנו חרטותיהם לעטים .....
שוקי
היי לולה
זהו תוכן המכתב ששלחתי למנהלי הפורום ול"כללי" לאחר שראיתי את הטרוליות המתחסדות שבקרו אצל מברכיך:
"אני מקווה שאתם אכן הכתובת, אבל בפורום השירה והפרוזה שבתפוז אני מוצאת כל מיני טורפים, אנשים קטנים העוברים מפורום לפורום ומטילים רפש במנהלת החדשה "לולה בר". לדוגמת "קרן שחר" התורנית.ללולה יש אג'נדה, השקפת עולם והתייחסות לטיב הכתוב. הייתי בפורום אצלה בשין, שם תמיד ידעה להוסיף משהו חכם ומלמד להערותיה, וניהלה באופן הנכון שמקבל ומכיל מצד אחד אולם שם גבולות מן הצד השני.אני כותבת כבר הרבה זמן בכל מיני פורומים וכמשוררת יודעת מה גודל האגו של הכותבים, ועד כמה זה פוגע אם הביקורת איננה הולמת, אולם יש מיליוני גראפומנים מסביבנו, שחייבים בגבול. על זה עלה כעס גדול מצד כל מיני אנשים, המבקשים שיתייחסו לטקסטים שלהם כאל קודקס, לפחות כמו התנך, ורוב הנכתב הינו זבל <גמאצלי זה ככה>.אל תשעו אל ממורמרים כרוניים שכל מה שהם עושים זה לא להיפרד מ"שקי האגו" שלהם.לולה היא מנהלת מצויינת.תנו לה להוכיח את עצמה.בברכה גדולה: אדומונתצר לי שזה לא עזר
אין לי מה להוסיף למעט
עברי הלאה
לולה יקירתי
אינני יכולה להביע דעה על מה שהיה קודם - כי לא הייתי ולא הכרתי.
מה שכן יכולתי לראות זה את התגובות המתלהמות, המכוערות והבוטות
עכשיו ואת חוסר היושר של ההנהלה ששינתה את החלטתה תוך 24 שעות
בלי לתת גיבוי לבחירה שלה עצמה, רק בעקבות הערות בוטות על דברים שהיו - או לא היו - בעבר.
מה עוד שהיו תגובות הפוכות לגמרי לאותם נושאים.
וזה לא מקובל עליי בכלל! זו אכן בריונות לשמה וככזאת עלינו להוקיעה.
מטבעה, וזה קיסמה, הרשת פתוחה לכל אחד ואחת להגיד מה שליבו חפץ.
האלטרנטיבה הגרועה היא צנזורה בצורת חסימות ומחיקות.
הרשת מלאה אנשים בעלי תרבות אחת או תרבות אחרת.
הבחירה שלי היא לא להיות חברה של אלה שאינם מוצאים חן בעיניי. לא להיות בקרבתם.
פשוט ללכת למקום אחר.
אני מקווה שתתגברי במהרה על הנסיון הכואב הזה ותחזרי אלינו עם שירים
יפים כמו שאת יודעת ועם חוש ההומור העוקצני והבריא שלך!
*XO
פלצות או פלצנות
אני לא יודע איך לתאר את המצבים האלו
קליקות או כנופיות
אני רק יודע למה אני לא נענה להצטרף לאף אחד מהפורומים והאתרים שציינת
בעבר הכתיבה שלי התחילה בתפוז
אני מניח שיערית של היום זו יערית של פעם
טקילה אנחנו מכירים
אבל ברשת הזו יושבים אנשים שהמרחק בינם לבין יצירה מול המתחרים יוצר אצלם תוקפנות שכבר אינה מוגדרת כקנאת יוצרים
אולי תשוקי היטיב לתאר הוא בעצם חווה וחווה את המלחמות ( לא חלילה שהוא יושב על הגדר..)
אז תשמעי לולה יקרה
מה קרה את חייבת לנהל?
החיים מחוץ לבועה יותר נעימים
לולית יקירתי,
"... ובמושב ליצים לא ישב".
אני ורבים אחרים מעריכים אותך מאוד,
אף על פי שיש שדיברו אף בשם המעריכים
וניסו ברשעותם לייחס לך מעשים מרושעים.
אך שמך הולך לפנייך - והיודעים לקרוא שמות -
קוראים אותו נכון.
התעודדי חברה והתעסקי אך ורק בשירה ובחדווה.
שלך !
שלום לולה,
כפי שהבהרתי לך במסר אישי אמש - אין לי כל קשר לניהולך/הסרתך מניהול בפורטל תפוז אנשים. את נותנת לי קרדיט רב מדי.
אכן, עבדתי כעורך באתר אבל איני חלק מהאתר כבר קרוב לשנתיים ואין לי אפילו מושג איזו מנא"שית אחראית על האשכול בו נמצא פורום שירה ועם מי דיברת. להיפך, אני מעודד אותך ליצור איתם קשר שוב ולהבהיר את הנקודה כדי שתוכל לנוח דעתך. לא מתנהל מסע צלב נגדך. לפחות לא מכיווני.
חבל לי לקרוא את הדברים שכתבת ואני מבקש פעם נוספת להסיר את כינויי הגנאי שהדבקת לי.
המשך שבוע טוב
אביעד
מצטרפת לקריאה של גליתוש, (בשינוי קל שלי)
לא נהגו בשכרות
לא החזיקו קוקאין
לא אבד להם כושר השיפוט
לכן, גםהם לא מומלצים לטיפול גמילה.ולכן קיבלו דילט והרחקה
לולה דיר,
עיזבי. זו לא השקעה אנרגטית שטובה לך
דברים קשים כתבת כאן.ואין לי - כמו אחרים - אלא להשתתף בצערך, ובהיעדר מידע והיכרות עם מכלול העובדות והנפשות הפועלות - גם אני איני יכול להביע עמדה.
אבל מי יודע, אולי מעז יצא מתוק?
אין לי ספק שסוציולוג הבוחן את עולם האינטרנט ישמח לגלות כי עולם כמנהגו נוהג, והעולם הוירטואלי הוא אמיתי ומעתיק לתוכו דפוסי התנהגות שגורים ומוכרים, ולא "סוציולוגיה חדשה".
קראתי את דברייך בעניין רב,
אך גם בצער ובהשתתפות.
אני עצמי מנהל פורום שירה
(באתר "במה חדשה")
כבר כמה שנים טובות
ואני מכיר בדיוק את הבעיות שאת מדברת עליהן.
יש עניינים דומים בכל האתרים ו"עושי צרות" שנהנים בדיוק מכך...
ואפילו חלק מהאנשים שהזכרת כתבו בזמנו
אצלי בפורום.
מנהל פורום צריך לשמור על איזון עדין
ביחסים עם הכותבים אך גם כלפי ה"הנהלה"...
אני יכול להעיד על הפורום שלי
שיש בו כללים ברורים שאין לעבור עליהם
- תגובה פוגעת או משמיצה שאיננה קשורה
לעניין השירה נמחקת אצלי מיידית...
לגופו של עניין אני יכול רק לומר לך
שאם מה שתיארת לגבי האתר ההוא נכון
את יכולה לומר לעצמך "ברוך שפטרנו"...
עדיף לך לא להיות במקום שיש בו תככים כאלה...
חבל לי על הצער שנגרם לך.
מהכרותי איתך בקפה, את מגיבה נעימה ואינטליגנטית שכייף להתכתב איתך.
מכיוון שאינני מתמצאת בתפוז, אני רק יכולה לשלוח לך חיזוק חם.
מקווה שתשכחי מהר את כל הערבוביה הזאת.
נעמה
הצטערתי לשמוע על סבלך במקום שהיה אמור להביא לך סיפוק ושמחה.
כשמדובר בניהול, כנראה שיש הרבה מאבקי אגו,
וזה אינו תורם דבר לרמת ההתדינות, אלא להיפך.
אשמח שתישארי עמנו כאן ב"קפה".
איני מצויה בקורה בפורומים אלה.
שמרי על עצמך מפני כל מיני מזיקים.
והצלחה בעתיד.
או כמו שנאמר: דלת נסגרת - דלת חדשה נפתחת.
אין מילים זה ה-Banned שסכר פי ...
לולה יקרה
אינני נמצאת הרבה זמן בעסקי הרשת. לא לגמרי הבנתי את כל השתלשלות המאורעות ומיהם האנשים בעלי הניקים למיניהם. אני יודעת רק זאת. מהיכרותי איתך כאן, התנהגותך היתה ללא רבב. התקשורת איתך נעימה, התגובות מאירות פנים, רציניות ומקדמות. אני מצטערת על כל עוול שנגרם לך. ממה שראיתי בתפוז ולהבנתי, התגובות של האנשים שכתבו נגדך העידו על של כותביהן ולא עלייך. אני מקווה שתוכלי לשים מאורעות אלו מאחורייך ומאחלת לכולנו המשך יצירה וקשרים הדדיים ומפרים.
תמר
קראתי את כל שלשול העניינים...
לולה, אני לא מבין למה בכלל התעסקת עם יצורים כאלה.
הם לא שווים את קליפת השום שעליה את דורכת.
תתעלמי מכל הרפש ותשארי כאן איתנו בקפה, איפה שבני אדם אמיתיים מעריכים אותך.
אחשי
לא יודע מה מניע אותך לכתוב את הפוסט הזה, לטנגו נחוצים שניים.
מאחל לך רק טוב, אבל תנסי להשתחרר מזה ולצעוד הלאה.
לולה יקרה, כאב לי לקרוא את מה שאת עוברת. מתוך הכרות עם הנושא, אני יכולה רק להרגיע אותך שהזמן ירפא הכל. נסי עד כמה שאת יכולה למחוק את האתר הזה מזכרונך. אל תיכנסי אליו יותר (אם תיכנסי זה רק יכאיב לך). אני יודעת שזה קשה. אני יודעת שתעברי תקופה לא קלה, אבל בסופו של דבר תצמחי מכך.
חיבוק גדול ממני
רחל
לולה היקרה.
אני שועל זקן מאד ברשת.
הסיפורים אינם חדשים
הם רק משתנים על פי האנשים.
בחיי לא הבנתי ממה ניזונה תאוות הניהול.
מעבר לכך אין לי מה לאמר.
שוקי
עצוב מאד.
לא מבינה בדברים האילו.
מבינה אותך על פגיעתך.
קשה להכנס לפרטים בעניינים הסבוכים האלה.
השאלה שעולה היא מה לך ולכל זה?
אפשר לוותר על כל זה ולשים את זה מאחור וללכת לעשות את שלך בלי להתערבב עם כל אלו ?