יחדיו נמתיק סוד - לימוד סודות התורה ע"פ ה"מתוק מדבש" והחסידות
פוסטים אחרונים
- טורח בעלי חיים 23/1/16
- אישה צדיקה שוות ערך לצדיק הדור ויכולה להציל את דורה מכיליון 1/11/15
- אכילת בשר על פי התורה 18/10/15
- כי תצא - כי תבוא 6/9/15
- ישראל ערבים זה לזה 23/8/15
- אפס כי לא יהיה בך אביון 16/8/15
ארכיון
על מה אנו מתאבלים בתשעה באב
בשולחן-ערוך (אורח-חיים סימן תקנה סעיף א) נפסק, וכך נוהגים, להקל באבילות תשעה באב מן המנחה (הצהרים) ולמעלה, ומניחים אז תפילין (בתשעה באב אין מניחים תפילין בבוקר אלא בתפלת המנחה) ומחליפים "אפר" ב"פאר". גם הובא בטור (אורח-חיים סימן תקנט) שאחר חצות היום מתחילים להכין צרכי סעודת הערב. דבר זה הוא פלא, ומה הטעם ועל מה ולמה מתחילים כבר אז להקל באבילות, הרי אדרבה האבילות קשה אז ביותר, שהרי בשעה זו ממש הייתה שריפת בית אלוקינו, ולפנות ערב הוצת בית המקדש באש. והגמרא (במסכת תענית דף נט עמוד א) מביאה את מאמרו של רבי יוחנן: "אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי, מפני שרובו של היכל בו נשרף". ואם כן בדין היה, לכאורה, להרבות אחר הצהרים באבילות, יותר מבליל תשעה באב, ולא להקל. אמנם אין אבילות החורבן ככל אבילות, וכאדם המתאבל ומקונן על אבידה גשמית. כי לכאורה מה יש לנו לבכות על תפארתנו וגדולתנו שהיה לנו לפני שנים מרובות. וכי יעלה על לב אדם לבכות בכי תמרורים על שסבו היה עשיר גדול ובעל נכסים מרובים והוא אין לו מכל העשירות הזו מאומה. ואפילו מי שמתאבל, חלילה, על שמת בנו יחידו, הרי לאחר עבור שנים רבות ישתכח הבן מן הלב ולא יתאבל עליו יותר. וכמה וכמה אומות המוזכרות בתורתנו הקדושה ובגמרא עברו ונתבטלו מן העולם ואין בוכה ומתאבל עליהם (ידוע שיש לאומות אלו צאצאים מועטים כיום, ואין כאן המקום להאריך בזה). ובוודאי אין חלקנו באלו המתאבלים על דברים העוברים מן העולם, ולכן על מה אנו מתאבלים. אלא עניין האבילות על חורבן בית המקדש הוא, שבהיות בית המקדש עומד על תלו הייתה השראת השכינה בישראל, כמו שנאמר (שמות כה, ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. וכן נאמר (שמות כט, מה) וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ושָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָֹ"ה אֱלֹהֵ"י יִשְׂרָאֵל (שמות לד, כג) בבית המקדש. ושמו של הקדוש ברוך הוא היה מקודש בעולם, וכל הגויים ענו וְאָמְרוּ: רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה (דברים ד, ו). ובחורבן בית המקדש גלינו מארצנו הקדושה וגלתה השכינה הקדושה יחד עִם עַם ישראל, וניטלה מאיתנו הדעת, וחכם אין לעבוד את ה', ואף מי שרוצה לעבוד את ה' אינו יודע הדרך בה ישכון אור פני מלך חיים. ועל זה אנו מתאבלים במר ליבנו, בראותנו גודל ירידתנו מדי שנה בשנה שאנו הולכים מדחי אל דחי. ואילו היה לנו בית-המקדש, מקום השראת השכינה בעולם, ובו כּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם (מתוך סדר הקרבנות, והוא ע"פ הגמרא מסכת ערכין דף ד עמוד א, וילקוט שמעוני אסתר פרק ט המשך סימן תתרנט), אשר ע"י עבודתם הייתה השראת השכינה במלוא עוזה ותפארתה, לא היינו מגיעים לסכלות וחשכות כזו, וכל צורת העולם הייתה טובה יותר עד אין לשער ממראהו עכשיו. זה הוא העניין שזמן האבלות על החורבן הוא בחצות הלילה, כי אז הוא זמן התעוררות הקדושה, כמו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים קיט, סב) חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ, ואז הקדוש ברוך הוא משתעשע עם הצדיקים בגן עדן (זוהר הקדוש חלק ג דף רס עמוד א). ובמדרש (איכה רבה, פרשה ב, אות כה) כתוב: "אמר רבי לוי: כינור תלוי למעלה ממיטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו והיה מנגן מאליו וכו', וכשהיה דוד שומע קולו היה עומד ועוסק בתורה, וכיון שהיו ישראל שומעים קולו של דוד עוסק בתורה היו אומרים: ומה דוד מלך ישראל עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה מיד היו עוסקים בתורה". וזמן חצות הוא הזמן הנקי מכל הבלי העולם הזה. והנה בחצות הלילה כאשר איש יהודי שהוא בעל נפש, רואה ומתבונן איך ניטלה מאיתנו הדעת, וכמה גדול כוחו של היצר הרע, ונזכר בבנין בית המקדש שאז הייתה התעוררות גדולה לקום ולהודות לשם ה', וכשנזכר באותם הימים ורואה שהן עתה חסרנו כל אלה, נשבר לבו בקרבו ונופל על הארץ וגונח ובוכה על החורבן שגרם לסילוק השכינה והתעוררות הקדושה מישראל. ועל זה אנו בוכים. עיקר בכייתנו על חורבן בית המקדש הוא על השכינה שנסתלקה משם. בספר יוסיפון (פרק צד) מסופר שבעת חורבן בית המקדש, כאשר הכוהנים והלויים ראו את בית המקדש עולה בלהבות אש, הטילו עצמם לתוך האש, כי מאסו בחייהם, ואמרו: אחר שריפת בית ה' אין חיים. ובוודאי שלא עשו כן מפני העצים והאבנים שחרבו ונשרפו, שהרי יש להם תקנה לשוב ולבנותם, אלא עשו כן מפני השכינה שהלכה ונסתלקה משם, ואפילו אם היו חוזרים ובונים את בית המקדש לא הייתה דעתם מתיישבת, מפני הקדושה שנסתלקה ואיננה עוד. מטעם זה לא קבעו את יום הבכי והאבילות בעשירי באב, ואע"פ שרובו של ההיכל נשרף בו, כי עיקר השבר אינו על חורבן בנין בית המקדש, אלא על חסרון הקדושה והסתלקות השכינה הקדושה מישראל, שזה היה לפני שריפת בית המקדש, ואשר מזה נגרם שיוכלו האויבים לשלוט ולהצית אש בהיכל הקודש. והסתלקות השכינה גרמה לירידת הדעת וסתימת מעיינות החכמה והתורה, וגדול שבר זה אשר הושברנו, שאפילו אחרי אלף תשע מאות ארבעים ואחד שנה בגלות המר הזה עדיין מרגישים אנו את צרת החורבן על גווינו. וכשאנו אומרים (במוסף לשלושה רגלים, בראש השנה וביום הכפורים): וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ. אין אנו בוכים ומתפללים מפני שרצוננו להיות ככל הגויים, ששופטינו ומלכנו יצאו לפנינו וינהיגו את העם כשאר מדינות העולם, אלא מפני שאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, המקום אשר בו היה נראה האדון ה' אלקי ישראל. ואח"כ אנחנו אומרים: מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ. טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ. בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׁוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ. וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, ועיקר הטעם שאנו משתוקקים לבנין בית המקדש שאז יהיה וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם, שיחזרו לבחינת הקדושה ועבודת ה' הראויה ותרבה בחינת הדעת, וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה, ונראהו עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּב יְהוָ"ה צִיּוֹן, וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהוָ"ה לעיני כל בשר.
מבוסס על דברי תורה שנשא כבוד קדושת הרב הקדוש האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצוקללה"ה זי"ע מנתניה (מופיעים בקונטרס "דברי תורה" גליון אלף ר"פ)
אחר כותבי כל זאת מצאתי בספר זכור לאברהם (מנהגי חדשי תמוז ומנחם-אב, עמוד שלג, בהערה) שכתב: כבוד קדושת אדמו"ר מתולדות אהרן זצוק"ל זי"ע היה אומר: כי הבכייה אינה על חורבן בית המקדש, שהרי זהו צער ישן, אלא על צער השכינה. וזה כל המאמר בשתי מילים. |
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ב"ה
גב' רבקה היקרה
תודה לך
ואנו מתפללים ומפילים תחינה להקדוש ברוך: שעד לכניסת המועד ט' באב יש עוד כמה שעות, והרי הקב"ה יכול היום עדיין להפוך לנו את המועד הזה מיום צום אבל וחורבן ליום של ששון ושמחה, ע"י שישלח לנו מיד את הגואל צדק ויגאל אותנו בגאולה השלימה וישיב שכינתו לציון.
שלמה
רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה..
תודה שלמה
ב"ה
הבהרה והתנצלות בפומבי.
את תגובתי האחרונה לידידי ורעי אינדיקר פתחתי במילים אלו:
ידידי ורעי "אינדיקר" אשר כל דבריו הם דברי "חן".
ומכך שאת המילה "חן" הקפתי במרכאות, נתקבל, לכאורה, הרושם כאילו כוונתי הייתה, חלילה, לא טהורה.
ובכן אני בא להסביר את כוונתי: שם משפחתו של ידידי ורעי אינדיקר הוא: חן. והתכוונתי לדו-משמעות שבמילה: א- שדבריו הם דברי חן כמשמעותן. ב- שהם דבריו של מר חן.
אם מדברי נשתמע אחרת, אני מבהיר בזאת שזו הייתה כוונתי היחידה, ולא הייתה לי חלילה שום כוונה אחרת, ובמידה ופגעתי, חלילה בכבודו של ידידי ורעי הנכבד, אני מקבל נזיפה בפומבי.
והוא מגיב רצוי ומכובד מאוד לפוסטים שלי.
ידידכם אוהבכם דורש שלומכם הטוב כל הימים
שלמה
ידידי ורעי "אינדיקר" אשר כל דבריו הם דברי "חן".
בתגובתך הראשונה כתבת:
הרוח הקדושה שנוסכות מילותיך מעל ובתוך הפוסט הזה שלך
גורמת לי לחזור לכאן ולרצות לקרוא את הדברים שוב ושוב.
ועל זה השבתי לך: "ההתעוררות שבאה לך איננה מכוחי, כי מי אני, מה חיי ומה כוחי, אלא היא באה מכוחו הגדול של הרב הקדוש האדמו"ר מצאנז זצוק"ל"
וענית ואמרת על דברי אלה:
"ארור הבוטח בנדיבים"
כוחו הגדול של הרב הקדוש האדמו"ר מצאנז זצוק"ל,
מאין בא לו אם לא מדיברי אלוקים חיים שהזינו את כוחו.
אנחנו עובדים את עוצמתו של אלוקים
הבלתי נתפסת בשכל האנושי ולא את האדם.
אל לנו לשכוח מי המקור והסיבה לסיבת כל הסיבות.
ודאי וודאי שהצדק עמך, ואין ביננו חילוקי דעות.
אין אנחנו עובדים, חלילה וחס, זולת את הקדוש ברוך הוא - ה"אין סוף" ברוך-הוא, ו"אין עוד מלבדו" כתוב, ואיננו שוכחים זאת ולו לרגע קט כמימרא.
אמנם לצדיקים יש כוח גדול, עד שחז"ל (מסכת מועד קטן דף טז עמוד ב, זוהר שמות דף טו עמוד א ו"ילקוט שמעוני", שמואל ב פרק כג סימן קסה) אומרים:" אמר רבי אבהו: אמר אלה"י ישראל: אני מושל באדם, מי מושל בי? צדיק! שאני גוזר גזרה והוא מבטלה". וזה מקור האמרה: "הקב"ה גוזר וצדיק מבטל", שהקב"ה נתן כוח בצדיקים לבטל, כביכול, ע"י תפילותיהם ומעשיהם ופעולותיהם הקדושות והטהורות את גזירות הקב"ה.
אבל כול הכוח הזה אינו בא מכוחם של הצדיקים, אלא מכוחו של הקב"ה, שנתן להם כוח לבטל את גזירותיו, ולהקדוש ברוך הוא יש, כביכול, הנאה מכך שהצדיקים מבטלים גזירות ומשפיעים אך טוב וחסד לעולם בכלל ולעם ישראל בפרט, והדברים אינם פשוטים כלל ויש בהם סודות נעלים ונשגבים.
בברכת כל טוב
ידידך שלמה
"ארור הבוטח בנדיבים"
כוחו הגדול של הרב הקדוש האדמו"ר מצאנז זצוק"ל,
מאין בא לו אם לא מדיברי אלוקים חיים שהזינו את כוחו.
אנחנו עובדים את עוצמתו של אלוקים
הבלתי נתפסת בשכל האנושי ולא את האדם.
אל לנו לשכוח מי המקור והסיבה לסיבת כל הסיבות.
ב"ה
ידידי ורעי "אינדיקר".
ההתעוררות שבאה לך איננה מכוחי, כי מי אני, מה חיי ומה כוחי, אלא היא באה מכוחו הגדול של הרב הקדוש האדמו"ר מצאנז זצוק"ל שהתגורר בנתניה, והקים, בין השאר, את בית-הרפואה "לניאדו", זכות צדיק וקדוש זה תעמוד לנו בפרט בימים קשים אלה, והגמרא (במסכת חולין דף ז עמוד ב) אומרת: "אמר רבי חמא בר חנינא: גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן".
וציינתי בסוף המאמר כי הדברים הם דבריו ואני הקטן רק העתקתי וערכתי אותם.
וכבר אמרו חכמינו ז"ל במסכת מגילה (דף טו עמוד א): "ואמר ר"א אמר רבי חנינא: כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר (מגילת אסתר ב, כב): וַתּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי".
שלמה
“פעם אחת היו עולין (רבי עקיבא וחבריו) לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק. אמרו לו, מפני מה אתה מצחק? אמר להם, מפני מה אתם בוכים? אמרו לו, מקום שכתוב בו (במדבר א, נא) והזר הקרב יומת, ועכשיו שועלים הלכו בו, ולא נבכה?! אמר להן, לכך אני מצחק, באוריה (הנביא) כתיב (מיכה ג, יב), לכן בגללכם ציון שדה תחרש, בזכריה כתיב (זכריה ח, ד) עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה, הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. אמרו לו, עקיבא, ניחמתנו! עקיבא ניחמתנו!”
רבי עקיבא, שהוא ראש חכמי תורה שבעל פה, לימד אותנו להעמיק בפסוק שמע ישראל. ממנו למדנו להבין, שרצון אלוקי אחד עומד בתשתית כל האירועים כולם. ממנו למדנו להתבונן דרך מאורעות הגלות, ולרדת אל מעבר להם. גם כשהכול נראה שחור, ובמבט הרגיל אין נקודה של אור בקצה המנהרה, אמונת הייחוד נותנת לנו את המבט העמוק והמורכב. ה’ הוא אלוקינו, והוא אחד בכל מצב. וכדברי חז”ל על הפסוק (תהילים קא, א), “חסד ומשפט אשירה לך ה’ אזמרה”. ואמרו על זה בגמרא (ברכות דף ס, עמוד א), “אם חסד אשירה ואם משפט אשירה”.
כשאנו קוראים את הפסוק ‘שמע ישראל’ מיד לאחר תשעה באב, אנו מבינים אותו בהבנה שנפח בו רבי עקיבא בשעת יציאת נשמתו. דרך הפסוק הזה אנו נותנים פירוש חדש למציאות של הגלות. האבל של תשעה באב מקבל פנים חדשות, ואנו מסוגלים לקבל את תנחומי ישעיהו הנביא, ולהתנחם מאבלנו. כך אנו שומעים באוזנינו את דברי הקב”ה לרחל אמנו (ירמיהו לא, טו-טז) כאילו הם מכוונים אלינו, “מנעי קולך מבכי, ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך נאם ה’, ושבו מארץ אויב. ויש תקווה לאחריתך נאם ה’, ושבו בנים לגבולם”.
ושובלא נותר לי
אלא להצטרף לחבריי
היקרים
באהבה .
היו ברוכים.
שלומות לידידי ורעי אוהב ארץ ואדם, שלמה.
נפשי מתמוגגת בכל יום מחדש
מדיברי הקודש שאתה מעלה כאן.
הרוח הקדושה שנוסכות מילותיך מעל ובתוך הפוסט הזה שלך
גורמת לי לחזור לכאן ולרצות לקרוא את הדברים שוב ושוב.
צימאון לרוח הנעלה עלי אדמות.
צימאון לדיברי אלוקים חיים.
*
ב"ה
אני נטע שלום לך
מרגש. ונפלא.
מקור השיר, שאכן מרגש תמיד מחדש, הוא ב"ברכת המזון" (תחילת הברכה השלישית), הנה כל התפלה - השיר:
"רַחֶם נָא יְהוָ"ה אֱלהֵינ"וּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ. וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ. וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו." אמן, כן יהי רצון.
אגב, ברכת המזון היא ברכה שמברכים אחרי כל סעודה שאכלו בה פת (כל סוגי הלחם).
המשך יום נפלא לכולם, ואנו מקווים ומתפללים שיום זה יהפוך באמת ליום נפלא שהקב"ה ישמע לתפלותנו וירחם עלינו ויגאלנו.
שלמה
ואהבת את ה' אלוקייך בכל לבבך ובכל נפשך
היום קמתי וישר זימזמתי את השיר הנפלא:
רחם, רחם הו ה' אלוקינו , רחם, ועל עמך רחם, ועל ירושלים עירך רחם רחם רחם
על ציון משכן כבוידך ועל מלכות בית דוד משיחך ועל הבית הגוידל והקוידש , רחם רחם רחם..............
ושוב ושוב
ב"ה
ידידי "קבלה וסגולות"
תודה לך
ונישא כולנו תפילה בעוז: "נַחֵם יְהו"ה אֱלהֵינ"וּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֵת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם"
ידידך שלמה
ב"ה
" וכשאנו אומרים (במוסף לשלושה רגלים, בראש השנה וביום הכפורים): וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ. אין אנו בוכים ומתפללים מפני שרצוננו להיות ככל הגויים, ששופטינו ומלכנו יצאו לפנינו וינהיגו את העם כשאר מדינות העולם, אלא מפני שאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, המקום אשר בו היה נראה האדון ה' אלקי ישראל. ואח"כ אנחנו אומרים: מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ. טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ. בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׁוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ. וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, ועיקר הטעם שאנו משתוקקים לבנין בית המקדש שאז יהיה וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם, שיחזרו לבחינת הקדושה ועבודת ה' הראויה ותרבה בחינת הדעת, וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה, ונראהו עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּב יְהוָ"ה צִיּוֹן, וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהוָ"ה לעיני כל בשר. "
יישר כוח גדול !!
ברוך תהא אתה וכל אשר לך !!
ב"ה
שוב תודות לשני ידידי החדשים "צנתרות הזהב", ידידי אמת ואנשי אמת, הלא הם: אינדיקר" ו"ים רגוע" על תגובותיהם החמות והמרגשות.
וכן לנזריאל ולמאיה היקרים על תגובותיהם ועל כוכביהם.
הקב"ה ישיב להם כגמולם הטוב
שלמהכוכב
תודה לך.
ישר כח.
************
מחילה מאיש שלומות, שלמה.
ברור שאפשר,
יחד לב אל לב
נצעד ונראה את האור שבשמים.
יחד לב אל לב
נצעד וניגע באהבה.
שינאת חינם הביאה את החורבן.
באהבת חינם יבנה בית המקדש.
כולנו ביחד, לב אחד, רצון אחד.
מצטרף ( אם אפשר)אמן.
ונאמר: אמן סלה:
על מילותיך המייחלות.
ימי האבל של עם ישראל
יהפכו לחגים של שימחה
ואורה במהרה בימינו אנו.
ב"ה
ל"מעט מהאור" ולכול הגולשים שלום
מה נאמר ומה נדבר כלו כל הקיצין ואנו אין לנו על מי להישען אלא אל אבינו שבשמים ולהתחנן לפניו שישלח לנו את משיח צדקנו שיגאלנו ויבנה לנו מיד את בית מקדשנו ותפארתנו, ויכונן לנו את מלכות בית דוד, והימים האלה יהפכו מימי אבל וצרה לששון ולשמחה, ועיננו תחזנה בשובך לציון ברחמים מרובים על עמך ישראל הנתונים בצרה ובשביה ובקשיי פרנסה וזקוקים לישועות רבות, לזיווג הגון לרפואה שלימה
שלמה
בע"ה....
פוסט מאיר ומואר....
רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ. וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, ועיקר הטעם שאנו משתוקקים לבנין בית המקדש שאז יהיה וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם, שיחזרו לבחינת
....
היום הייתי בשיעור תורה...
והרב דיבר על תשעה באב....
שצריך שכולם יבקשו את בית המקדש השלישי...
וכן את בוא המשיח...
....
צוטטי את דברך...ומצטרפת לבקשה זו....
"בנה ביתך כבתחילה, וכונן מקדשך על מכונו והראנו בבנינו ושמחנו בתקונו.
והשב כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם...."....
שכל עם ישראל יזכה לומר בקשה זו...
ושתתקבל התפילה בעה"י.
....
תודה שהבאת....
ברוך תהיה.
כמה אמת ועצבון לב יש בדבריך המובאים
מתורתנו הקדושה. אמת לאמיתה.
יישר כוח ידידי ורעי.
ידידי ים, אתה צודק במאת האחוזים.
השארתי פיסקה אחת שבה הדגשת את זה שנביאי
אמת אינם מוסיפים דברים ודיבורים משלהם.
יותר מזה, אף לא יכולה להתרחש במציאות
נבואת אמת עם תוספת משל הנביא עצמו,
משום שמדובר ברוח אלוקית שעוברת דרך הנביא.
(להבדיל מנביאי שקר שבודים מליבם הערל)
נביא האמת הוא צינור להעברת דברי אלוקים חיים.
יישר כוח על התובנה הזו.
הנביא ישעיה התנבא רבות על חורבן הבית. בתיאורים מפורטים ומזעזעי לב הוא צייר עתיד שחור לירושלים ולעם היושב בציון.
אך ישעיה היה גם זה שבישר על קץ הימים ועל העתיד המזהיר שצפוי לעם.
"נחמו נחמו עמי, יאמר אלוקיכם!" מבשר הנביא ישעיה. "דברו על לב ירושלים וקראו אליה; כי מלאה צבאה, נרצה עוונה". במילים אלו הוא פותח בחזיונות אחרית הימים שמסתיימים בתיאור מלבב על עבודת הקורבנות שתתחדש בבית המקדש.
לו היה ישעיה משורר סתם היינו מסבירים את כפל המילים "נחמו-נחמו" כלשון מליצית בלבד; אך ישעיה היה נביא והעביר לעם את דברי האלוקים בדיוק מזהיר ללא שימוש במילים מיותרות או במליצות חסרי תוכן.
המדרש (איכה רבה, א, ח) מוצא כי השימוש במטבע לשון כפול מופיע בהקשר זה בשני איזכורים נוספים.
"חטא בני ישראל היה כפול, כמו שנאמר: חטא חטאה ירושלים. עונשם היה כפול אף הוא, כמו שנאמר: לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאותיה. ולפיכך גם הנחמה תתבצע בכפלים, שנאמר: נחמו נחמו עמי."
בני-ישראל חטאו חטא כפול ולפיכך החזרה בתשובה היא הליך קשה במיוחד. רק עונש כבד במיוחד, עונש כפול, יכול לעורר אותם מן התרדמה העמוקה אליה נפלו. דווקא חומרת העונש תגרום להם לחפש את אביהם שבשמים ולשוב אליו בלב שלם .
אהבתי את שהבאת.חזק !
ב"ה
לידידי הנאמן והטוב שלום
אתה צודק ודבריך רמוזים בדברי הרב הקדוש שהבאתי:
"ובחורבן בית המקדש גלינו מארצנו הקדושה וגלתה השכינה הקדושה יחד עִם עַם ישראל, וניטלה מאיתנו הדעת, וחכם אין לעבוד את ה', ואף מי שרוצה לעבוד את ה' אינו יודע הדרך בה ישכון אור פני מלך חיים.ועל זה אנו מתאבלים במר ליבנו, בראותנו גודל ירידתנו מדי שנה בשנה שאנו הולכים מדחי אל דחי".
יישר כוחךב"ה
שלום לך יקירה
"עד מתי" - "הַיּוֹם אִם בְּקלוֹ תִשְׁמָעוּ" (תהלים צה, ז)
בברכת כל טוב וגאולה שלימה עוד "היום",
ושתזכי גם את להיות בין הנגאלים, מגיע לך
שלמה
עם ישראל מתאבל על הרוח שסככה
מעל עם ישראל. על הגלייתה של השכינה.
אילולא הגלייתה של השכינה
לא היו גלויות, לא היה חורבן
בהוויתו הרוחנית של עם ישראל,
לא הייתה התרחקות כל כך גדולה
עד כדי הכחשה ליהדות ולשורשיה
בקרב אוכלוסייה מסויימת מתוכנו.
זה החורבן האמיתי, התפארת והנזר
של העם היהודי אבדו, אבל לא נשכחו.
כמו שנאמר: חדש ימינו כקדם.
רק שאלה אחת נותרה לשאול בזעקה:
"עד מתי ?! "