משהו קטן שכתבתי לכבוד חתונה של חברה:

שְׂאִי עֵינַיִךְ, כַּלָּה, אֶל שֶׁמֵּי הַלַּיְלָה,

מָאוֹר הַלְּבָנָה נִגְלֶה בְּמִעוּטוֹ

רַק פַּס אוֹר מְסַמֵּן חֹדֶשׁ. 

בְּהִיפָּגֵשׁ חַמָּה וּלְּבָנָה בַּשֵּׁנִית,

עֵת מֵעָלַיִךְ, כְּחָתָן יוֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ

יִפָּרֵשׂ אֹהֶל רָקִיעַ-

תִּתְקַדְּשִׁי 

וּמֵעַל

בִּשְׁעַת טִפְטוּף אוֹרוֹ שֶׁל יָרֵחַ חָדָשׁ,

וְגִּלּוּי אַהֲבָה מְחֻדֶּשֶת בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל

וּבָאָרֶץ מִתָּחַת- 

תִּתְחַדְּשִי.