אחחח אינטרנט. איפה היינו בלעדיו? בטח מדפדפים באיזה ספר טלפונים, או יושבים בספריה העירונית מחפשים חומר לעבודה בגיאוגרפיה. יש כאלה שברגעים אלו ממש היו קוראים במוסף "שבעה לילות" מה מציג הערב בסינימטק..

אין ספק שמדובר  באורקל של העת החדשה. התודעה האוניברסאלית של שנות האלפיים. ישות קוסמית שמסנכרנת בין כל מרכיבי החיים והאנושות. אם אתה לא שם, אתה לא קיים וכיוב'.. 

כמובן שהבשורה של השנים האחרונות בהקשר זה הן הרשתות החברתיות למיניהן ופייסבוק בראשן. ותאמינו לי, זה בכיף שלי לראות מה יצא מהחברים שלי מהיסודי, באמת. אבל העניין עם פייסבוק הוא שאם אתה, איך נקרא לזה, גמיש בבחירת החברים שלך אתה עשוי (או עלול) למצוא עצמך נחשף לאלבום חייהם של אנשים זרים שזה קצת הזוי כשחושבים על זה.

אם נקביל את זה לתקופת קדם האינטרנט שהזכרתי קודם, זה בערך כמו ללכת לספריה העירונית ולשלוף מהמדף אלבום תמונות של דינה וויצמן מגבעתיים (שאין לך מושג מי היא), לגלות שהיא בעצם במקור מחיפה, למדה בבית ספר ממלכתי-דתי, הלכה לבני עקיבא, חזרה בשאלה בגיל 17, התגייסה לצנחנים שם שירתה כמשקית ת"ש. טיילה בהודו ונפאל, נראית ממש טוב בבגד ים (אבל רק מקדימה),  גידלה שיער עד התחת, עשתה רסטות, אחר כך קרחת (בהמשך נעצרה בקארה). אחר כך למדה משפטים במכללת שערי משפט (בצדק!), היא לא אוהבת לצאת מהפוך בבקרים קרים. היא מעוניינת לבטל את ימי ראשון, רוצה לבטל את היוזמה למאגר ביומטרי, היא מאוד רוצה לדעת מי צפה לה בפרופיל, אוהבת ללכת לוילה סוקולוב בימי שישי וגם מחרימה את מסעדת "שקר כלשהו" כי מגישים שם כבד אווז. אה, וגם היא רוצה שגלעד שליט יחזור כבר הביתה. וכל זה על מדף בספרייה העירונית. נגיש לכל דכפין..

שלא לדבר על אפליקציות ההיכרויות למיניהן. מישהו מוכן להסביר לי למה נשים ממזרח אסיה מציעות לי חברות כל הזמן? משום מה היופי שלי תופס חבל על הזמן בג'קרטה...

ולפי מה שסיפרו לי בנות ארצנו המצודדות הן להיט היסטרי בקרב שייחים סעודים ומוסטאפות מטורקיה..  עדרים שלמים של גמלים ושדות של בארות נפט ממתינים לאור ירוק לביצוע הטרנזקציה תמורת שמרית מבת ים. מעניין אם יש מחירון לדברים האלה.

גאון מי שהמציא את הפייסבוק הזה אה? לפי מה שהבנתי מדובר בכמה חננות שעשו מזה קצת יותר מדי כסף ועכשיו הם אוכלים דובי קואלה על האש (אמיתי לגמרי קראתי עליהם כתבה) כשמשעמם להם הם פותחים את הקטלוג של ויקטוריה סיקרט ומתקשרים להזמין. את הדוגמניות לא את הלאנג'רי (שוב, אמיתי לגמרי). למה אלוהים למה?

טוב אז אנחנו מחוברים לאינטרנט, מקושרים לכל העולם בפייסבוק, ערים למתרחש, אנחנו בעניינים. לגמרי. לא? אז זהו שלא.. היו חייבים להמציא עוד משהו. משהו חדש שיצית לנו את הדמיון וירווה את הצמא שלנו לעוד מידע חסר משמעות. קוראים לזה טוויטר. כאילו שלא מספיקה לנו שורת הסטטוס בפייסבוק שמודיעה לנו שדינה וויצמן הגיעה לעבודה,  שמיקו חוזר מחר מאמריקה ושלגדליה יש אנגינה.לא ולא.. אנחנו צריכים לקבל את זה כהודעות SMS לנייד. יענו מיקרו בלוגינג. פה אני מותח את הגבול, לניסוי הזה אני לא מוכן להצטרף. אני לא מעוניין לקבל הודעות על זה שדינה ויצמן בדיוק אכלה סטייק במסעדת הבוקרים ועכשיו יש לה צרבת (היא הייתה צריכה לחשוב על זי קודם...)

יש הרבה דברים שאני אעדיף לעשות קודם (כמו לוותר על המזגן באוגוסט, או לאכול במבה וללעוס מסטיק בו זמנית, או סתם לדפוק את הראש בקיר) אני מוכן להבטיח לכם שלא תשמעו ממני ציוץ..