נניח שמישהו שוכב ומנמנם במיטתו ומתחיל לחוש את שריריו נרפים. והנה, ארוחת הערב שלו מפלסת את דרכה במעי הגס ומתעקשת לפרוץ החוצה. הוא נזכר שעוד לפני ששכב לנוח כבר חש צורך לבקר בשירותים, ואיכשהו ויתר על כך. לבסוף נכנע, קם ממיטתו וניגש לעשות את צרכיו. בעודו יושב לו שם הוא נזכר במוכרת היפה מהמכולת השכונתית. 'אלוהים אדירים' הוא חושב, שכחתי לכבות את הגז. הוא קורא לאשתו, "עליזה, הפתיתים נשרפים," הוא לא משוכנע שהיא שמעה ולכן מנסה שוב, "עליזההה...". הוא ממהר לצאת, מנגב ביד ימין (סליחה על הפירוט) ורץ אל המטבח. זהו. 

פסקה תמימה לכאורה? לא אם אתם שומרי מצוות אדוקים. המחמירים במצוות היהדות ימצאו בפסקה זו לפחות שישה חטאים!

מסתבר שאלוהים משגיח על כל מעשינו, עד כדי כך שהוא נורא מוטרד, אפילו מאופן השימוש שלנו בפי הטבעת.

אם זה לא היה עצוב אולי זה היה משעשע...