כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    על הקסם הקטן של חיי היום יום

    8 תגובות   יום שני, 27/7/09, 00:00

     

    על הקסם הקטן של חיי היום יום

      בחדר השינה שלי תולה ציור שמן קטן של צבי שור. קניתי את הציור, כי אהבתי את תנועות המריחה הנדיבות, השטוחות של הצבע הכחול ואת שילובן עם הוורוד, צרוף כמעט על סף הקיטש ובכל זאת דבר אל ליבי. 

     

     כשהתריס היה מוגף בחלקו, חדרו קרני האור מבחוץ באופן, ששינה את הציור לחלוטין והפך אותו כמעט ליצירה של יעקב אגם.

     מה הקשר בין ציוריו של צבי שור ובין אלו של יעקב אגם.

     קשר אין, אבל מראה העיניים היה הראייה. שוב ושוב הסתכלתי בציור המתהווה כל רגע מחדש , והודיתי על הקסמים והכשפים שמתרחשים לנגד עינינו בחיי היום יום ועל יכולתינו לראותם.

     קסמים שאינם אלא נס מתחדש של תפיסה, יכולת לראות  מחדש (וכחדש) דבר מה שראינו פעמים רבות, שהתרגלנו לראותו באופן מסוים. 

     

     אני נזכרת בציורים שצייר הכפור על השמשה, בילדותי עמוסת השלגים.

    ילדה קטנה, מגיעה לחלון רק בזכות השרפרף, ניסיתי לראות את מה שמעבר לשמשה, את הרחוב המושלג, את הדמויות עטויות המעילים והצעיפים והכפפות שם בחוץ, אבל הכפור, חסם את המראה שמבעד, צייר וירטואוז, טוטאלי שכמותו, השתלט לחלוטין על דמיוני. שעות יכולתי להתבונן בצורות הקרח החלביות, השקופות למחצה, שהשתנו כקליידוסקופ קפוא. מראה מוקפא לכאורה, ובו בזמן עד כמה משתנה בכל שבריר של שניה, עד כמה השתלט לחלוטין על הוויתי, מרתק אל עצמו, לא מאפשר לראות דבר מלבד את משיחות המכחול שלו. 

    רק מי שעיניו חוו את עוצמת  האור הארץ ישראלי, את אכזריותו, את יכולתו ורצונו להכאיב, מבין עד כמה שונים המראות הנצבעים בצבעו, מאלו שמושח הכפור. ואף על פי כן,  למרות השוני, מה רב הדמיון – הרי שניהם קוסמים, מכשפים מדופלמים, שמבצעים את תעלוליהם סתם כך, כדי שנראה את המראות, שנבחין בהם, שנתעכב לרגע ונברך על הקסם הקטן של חיי היום יום, על היכולת להשתנות, לברוא ולהברא כל רגע מחדש או במלים אחרות, כדי שנחיה. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/3/14 16:21:
      יש לך רגישות אסטתית נפלאה. תודה שהעברת את החויה, אפילו אם מזמן.
        14/3/14 14:54:
      צירופי מקרים?לא ליד המקרה מקומם. תודה שהמלצת בחומך (ובחינם) ;) בדיוק היום חשבתי והתחלתי לכתוב על דברים כמו אלה, ילדות, נוכחות, בריאה. כייף לראות איך הילדה שאת עודך, חייה, נושמת, ונהנת מהחיים :)
        15/8/13 05:12:
      חחח..., "אני ונערת ליווי..." - אני מכיר מישהו שאם היה קורא זאת (עלי...) הוא היה מייד מטלפן אלי. אבל ברצינות? ברצינות רצינות? טוב..., אז ככה..., יש מין פטנט שכזה שנקרא "פוסטים מעודכנים של חברים". היופי שאפשרות הזאת (מעבר לידיעה על פוסט חדש באמת...) גורמת לפוסטים ישנים לקפוץ אל מעלה הרשימה אם מאן-דהוא/היא הגיבה עליהם לאחרונה..., ואז מתגלים כול מיני מטמונים ומכמנים נורא יפים...
        14/8/13 21:03:

      ראיתי עכשיו את התגובה שלך לבועז ואלי בהתאמה.

      את כבר יודעת שאני לא מאמינה בצרופי מקרים. ובאמת אין לי מושג איך הגעתי דווקא לפוסט הזה.

      אבל מסתבר שיש סיבה.

      אני תכף "שולחת" עוד מישו לקרוא אותו. 

      ולך אומר כאן בכללי את הפתיח להודעה.

      היא קשורה לתכונות שיש למכשפות. טובות כמובן. מחשבות לא באות יש מאין.

      גם ובעיקר מה שקשור לכנפיים :)))

       

        14/8/13 20:14:

      צטט: ~בועז22~ 2013-08-14 07:53:12

      "...שנבחין בהם, שנתעכב לרגע..."

      (ציטוט)

      וזהו עצם העניין (כמו ששרה "כוורת"...)

      כדי להבחין בדברים הקטנים המביאים להנאות

      הגדולות באמת, יש להלך לאט בשבילי החיים.

      (~:

       יש להלך לאט בשבילי החיים.  נכון מאד, בועז, - וכי לאן נמהר?

      ובכלל לא ברור לי איך הגעת אתה ונערת ליווי לפוסטים הראשונים האלה. ענתיקות

        14/8/13 20:12:

      צטט: נערת ליווי 2013-08-13 23:38:40

      יקירתי!

      מתייחסת לסוף של מה שכתבת. לאור הארץ ישראלי :) כי הזכרת לי עכשיו יום נפלא באוסף בעין חרוד (עמי וגבי בראון) כי שם אפשר לראות המון אור. כולל במבנה עצמו וכמובן תלוי בשעה. ואת זה אפשר גם לראות בצילום שלך כאן. על הציור שלך של צבי שור. אור. 

      וכן. גם אצל אגם. מאיפה שלא מביטים רואים אחרת. 

      נהדרת אחת!

      תודה!

      תודה רבה, יקירתי. הייתיי בעין חרוד , ראיתי את האוסף של עמי וגבי בראון. חלקו מוצע למכירה במכירות פומביות. הרבה מהציירים שלנו עסוקים בו, מי שמצייר לא יכול להמלט ממנו. אגב, גם מי שכותב ומי שמסתכל. שיהיה ערב טוב.

       

        14/8/13 07:53:

      "...שנבחין בהם, שנתעכב לרגע..."

      (ציטוט)

      וזהו עצם העניין (כמו ששרה "כוורת"...)

      כדי להבחין בדברים הקטנים המביאים להנאות

      הגדולות באמת, יש להלך לאט בשבילי החיים.

      (~:

        13/8/13 23:38:

      יקירתי!

      מתייחסת לסוף של מה שכתבת. לאור הארץ ישראלי :) כי הזכרת לי עכשיו יום נפלא באוסף בעין חרוד (עמי וגבי בראון) כי שם אפשר לראות המון אור. כולל במבנה עצמו וכמובן תלוי בשעה. ואת זה אפשר גם לראות בצילום שלך כאן. על הציור שלך של צבי שור. אור. 

      וכן. גם אצל אגם. מאיפה שלא מביטים רואים אחרת. 

      נהדרת אחת!

      תודה!

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין