| לשכנים שלנו יש שם. נשבעת. כמעט שנתיים החלפנו מבטים בזמן שהתחלפו השכנים. ואז בסופשבוע אחד הצלחנו לדפוק על (כמעט) כל הדלתות, לנסות לזכור את כל השמות כולל איזה פרט אישי אחד (לפחות) על כל אחד ואחת. איך זה קרה? עומר (ה-חבר) החליט שהוא רוצה קומפוסט בבית. או עדיף בחצר. שאין לנו. אבל יש לבניין. אז הוא הזמין איזו בחורה ירוקה ונלהבת שהעבירה לנו הרצאה (ידענו כמעט כל דבר אבל זה בגלל שאנחנו מתעניינים בתחום) והסבירה לנו איך להכין עמדת קומפוסט (עומר חפר, עדר והזיע. אני והיא קוששנו עלים יבשים). למרות השלט הבסיסי שתליתי (ואולי בגלל הבסיסיות שלו) הגיעו שלושה דיירים (כולם מאותה הדירה. מה שנקרא משפחה), אבל למה להתלונן? הסברנו יפה לילדה איך זורקים קליפות של ירקות/פירות וכו' וכמה חשוב לכסות היטב עם עלים יבשים. זרקנו משהו לאוויר על שלט שיסביר במה מדובר, והקטנה רצה אצה והגדילה ראש. לא עברה שעה וכבר אביה תלה שלט צבעוני וגדול שהיא הכינה, עליו כתוב "פינת קומפוסט". לגמרי קנו אותנו (למרות שעומר שילם, ולא מעט, על כל ההדרכה). מאז, הספקנו לרוקן פחים רבים של כל טוב אורגני ולכסות היטב. מאז, השכן שגר בקומת הקרקע שליד הפינה הספיק לבקש באמצעות שלט לא פחות בסיסי משלי שנפרק את הפינה לאלתר. ומאז, עומר, ביכולות דיפלומטיות מרשימות למדי, הצליח להרוויח שבועיים של חסד על מנת להוכיח שבאמת אין ריח או זבובים עודפים. לא ברור איפה הדברים עומדים כיום, אבל בכל הזדמנות אנחנו עוברים ליד הפינה ומוודאים כיסוי מלא ושקט תעשייתי מזבובים ושאר מיני חיות. מה שכן, מאז אפילו השכנה הכי אנטיפטית מחייכת אלינו ואומרת שלום, גם אם לא בשטח המידי של הבניין. הבת שלה כבר לא ממלמלת (שומעים כל מילה שלך, אין צורך להתחבא מאחורי אימא) דברים לא יפים. השכן החדש תמיד משתמש בקומפוסט כמשפט פתיחה "נו, איך מתקדם שם?” (כדאי ומומלץ להתקדם ממשפט הפתיחה הזה על מנת לשדרג את היחסים בננו. לא נוכל לנצח לדון במצב הקומפוסט..מה גם שהוא לא הזמין אותנו לחנוכת הדירה ולקחנו את זה אישית). ואימא של הילדה היצירתית דואגת לדווח לי מה הם אוכלים ומה הם זורקים (אני יכולה להסתדר בלי הפירוט, אבל תודה על הרצון והאקולוגיות). היו גם כמה נפילות – הכוונה שכנים שכנראה זרקו בננה מהחלון הישר לפינה וקיוו שכוחות הטבע יכסו עליה. יש גם איזה שכן/ה ברחוב עם כלב שאוהב לחרבן ממש צמוד לפינה. זה גורר זבובים, ריח ורושם רע לפינה שלנו ומסכן את ימי החסד (שכבר חלפו מזמן). יש לנו עוד כמה תכניות מגירה ירוקות כמו אדניות תבלינים במקום העציצים בכניסה לבניין, וכול מיני עצים שאין להם מקום במרפסת שלנו- אבל כמו שאומרים, פרה פרה.
|