זה לא פוסט. 

רציתי פשוט לשתף אתכם בתהליך מוזר מעט פסיכוטי שקרה לי בנסיעה עם הילדים הביתה. 

נסיעה די קצרה 3/4 שעה של מוסיקה משמימה בגלגל"צ, כי גלגל"צ זה סוג של מטחנת שירים ואצלם אין גיוון רב, קצת דומה לתפריט של בתי שיכולה מצידה לאכול יום יום "פרח" (כינוי למזון גורמה המשלב ביצה קשה חצויה במרכז וסביבה סדורים במעגלי אורה סוערת מלפפון ועגבניה) כי מבחינתה זו פיסגה השאיפות הקולינריות כולן...אבל אפילו היא מתחילה לאחרונה לגלות סטיות תקן מהשטאנץ' האופייני לה. 

לעומת זאת בגלגל"צ אין חריגות, יש פלייליסט קבוע וידוע מראש ואתה יודע איך תחל שעה ואיך תגמר וחרף כך אומנים עדיין כל כך כמהים להכנס לרשימה הרטובה של הפלייליסט רק בכדי שגם עליהם יאמרו: "איזה שיעמום". 

אבל לפני יומיים נסעתי לי הביתה ואני שעקרונית חוטפת טיקים קשים מכל מה שנשמע כמוסיקה מלאה אלקטרומגנטים להמונים, מצאתי עצמי מפזזת עם רגל שמאל הפנויה בהיותה של המכונית אוטומטית ואפילו מתרגשת. 

ההרכב הישראלי הכי מצליח לאחרונה Infected Mushroom הרים לי ת'מורל לשמיים עם Smashing the opponents, הנטחן החדש שאיך שהוא הצליח להכנס לי לתודעה ולשקשק אותה מעט, תהנו גם אתם, למה לא, הנה:

http://www.youtube.com/watch?v=8h63DC4K_n8&feature=related

אה...רגע רגע ישראלים כבר אמרתי? 

_________________________________________

ולעניין אחר לגמרי ואעשה זאת ממש ממש קצר כדי שלא ארגיז את עצמי שוב.

אני הלא בחורה רגישה (בנימה דון קורלאונית).

כמה עוגמת נפש היתה לי אתמול כשעל כתבה אותה ערכתי הופיע שם של מישהו שרק הגיש אותה למערכת.

אמנם הפעם לא היתה זו כתיבה שלי אלא שכתוב ואפילו לא היה איכפת לי ששום שם לא יופיע בה, אך לראות שם את שמו של ה"טרמפיסט" שכולה לקח ת'נייר והגיש אותו למערכת האתר? אחחחח כמה מאוס להתעצבן כך ובעיקר מעייף להתאכזב.

איך?

זהו, הוצאתי נרגעתי, עכשיו תתעצבנו אתם ודאי, אבל אין מה לעשות כשצריך לפרוק, צריך לפרוק.

פ ר ק ת י במקום ל פ ר ק....אותו כאילו היה פליימוביל מורכב במיוחד.

בררררר חוסר יושר זה דבר מכוער.

האתר שלי: www.e-sheet.co.il