באחד מלילות הקיץ הנפלאים הכרתי (קצת בעל כורחי..) את מישל, חברה של חברה שלי ענת היינו בשיאו של הכיף, אני ענת ובארק (כן,בארק הוא ערבי,את רובם אני אוהבת)  וההרמוניה המתמשכת ביני וביניהם נקטעת זמנית כשאני מגיעה לקלפי, שם ההגיון גובר על הרגש ופעם אחר פעם אני בוחרת בפתק שממוקם בפינה הכי ימנית של השולחן..)

בכל מקרה מישל החליקה לנו לפתע לדירה כמו איזה חלזון רירי ונרגש המגיח מקונכיתו עם בוא היורה. ברגע הראשון (ובעצם גם ברגע השני והשלישי) היא נראתה לי בלתי מזיקה בעליל, עקב כך ובהתאם לזאת ההתייחסות מצידי הייתה של מקסימום אדישות ומינימום הסבר פנים.

אבל אז במשפט אחד , משפט אחד קצר וקורע שהוציאה מפיה מ', נהפכה לי כל הקערה על פיה. הרגשתי איך באחת,כל חושיי שהיו עד אותו רגע נינוחים ורפויים נדרכים להם כמו תמ"ק עוזי במטווח רובאי 02 ומה המשפט שהסעיר אותי כל כך? מ' העבשה טענה בתוקף ששרירים בידיים לבחורות זה לא יפה.

במבט נוטף תיעוב סרקתי כל ס"מ בגופה ואז אמרתי: "יקירתי, לפני שאת מביעה את דעתך הלא רלוונטית לגביי יופיים של השרירים Take a deep look במראה וסביר להניח שתגלי ממש כמוני שהתספורת שלך לא ממש מוצלחת וכך גם תווי פנייך, שהקעקוע שלך פתאטי להחריד ומקועקע בגופך הלא אטרקטיבי במיוחד ובכלל את נראית בעיניי כמו מאפה לחג שבועות ששמו בו יותר מדי שמרים.

ואם את שואלת אותי, לא הייתי נוגעת בך במקל, אפילו לא במקל ארוך במיוחד, אפילו לא בסנדה ואלוהים עדי שאני מסוגלת להימשך לנשים. בקיצור ילדת סופלה, מי שאל אותך בכלל.??? אני יודעת שהגבתי קצת בחריפות, אבל אם יש איבר בגופי אותו אני מעריצה אלו הם הזרועות שלי.

נכון שיש עוד איברים אותם אני אוהבת אבל הללו ניתנו לי ע"י הקב"ה מבלי להתאמץ ..

 בלי להוציא מילה מהפה זכיתי לשפתיים יפות..

 וגם את העיינים היפות שלי קיבלתי מבלי למצמץ אפילו..

אבל כ"כ הרבה מאמץ ויזע השקעתי בזרועותיי בכדי שלחזק אותן, לחטב אותן, לשזף אותן בדיוק בגוון הנכון. והרכיכה לא אוהבת.. אם היה לי כסף מיותר הייתי קונה לה One way ticket למזרח אירופה בתקווה שאיזה צאצא של קוזאק ייקרה בדרכה וילמד אותה קצת דרך כל ארץ, מבטיחה לה שאחרי האינטרקציה איתו שרירים בידיים יראו לה קסומים פתאום.