עוד יגיע יום שבו בהתעלות הנפש, תגיע אל פתח ביתך, ובראי האישי שלך תברך את עצמך, ושניכם תחייכו איש לקראת רעהו,
ותאמרו,שב כאן,אכול. שוב תאהב את הזר שהיית אתה. תן יין,תן לחם,החזר את לבך לעצמו, לזר שאהב אותך
כל חייך,שמהם התעלמת למען אחר, המכיר אותך בעל פה. הורד את מכתבי האהבה מהמדף,
התצלומים,הפתקים הנואשים, קלף את דמותך שלך מהראי. שב, סעד את ליבך בחייך.
נראה שככל שאנחנו משחררים יותר, אנחנו חווים יותר אהבה. האהבה היא מעבר לכל.לחרדה,לתשוקה,לתקווה,לדחייה. האהבה באה מהלב,לא דורשת כלום ולא זקוקה לכלום.הסיכוי שהיא תבוא לבקר גדול יותר כאשר תשוקותינו שקטות,כשאנחנו לא צריכים או רוצים הרבה, וכשאנחנו משלימים עם כך שכל מה שאנחנו אוהבים אינו קבוע לתמיד, אבל נמצא איתנו ברגע זה ממש. דניאל גוטליב. |