| שחרור מהתניות , פחדים וספקות יונתן קדם MBA , RCHom רובנו לא מודעים לכך אבל הרבה מהפחדים , ספקות ומחשבות רבות קשורות לאיך גידלו אותנו , מה דיברו בבית , מה שמענו בבית על החיים. כילדים זה גרם לנו להתרחק מעצמנו ולקבל לתוכנו ממש עמוק בפנים התנהגויות , דיעות וצורת חשיבה שהיא לפעמים הפוכה למהות שלנו וגורמת לנו בלי שנדע אפילו לתסכול , דיכאון וחוסר סיפוק כי אנחנו כל הזמן בקונפליקט פנימי. חלק מסוים מאישיותנו הינו תוצר של המדינה בה נולדנו, הסביבה בה גדלנו, החינוך אותו קיבלנו, הבית בו גדלנו . אלו משפיעים עלינו בצורה עמוקה והם ניכרים בהתנהגות שלנו , בצורת הדיבור שלנו , בדיעות ואפילו במחשבות שלנו.העבודה הקשה ביותר, הארוכה ביותר,אבל המתגמלת ביותר, היא השחרור שלנו מכל מה שלא שייך לנו, מכל מה שהוא העתקה ושכפול של דיעות לא שלנו , כל התנהגות שאינה שלמה והרמונית עם הנשמה שלנו , כל דבר שהוא שקרי לנו. בו נסתכל על כמה דוגמאות : בבית בו גדלתם אבא נהג לחזור מהעבודה עייף ועצבני ולא הבין את מה שאנחנו מבינים היום. היעד הראשון כמובן הייתה אישתו – מילים קשות , הערות קשות וביקורת כל הזמן.ילד מתבונן וחווה בכל רמ"ח איבריו את האוירה בבית ולכן אנחנו גדלים ומתחתנים וזה טבוע בנו.ברגעים הקשים אתם פתאום מגלים שאתם מתנהגים כמו אביכם וזה עוד לאחר שנהייתם מודעים לכך. אנשים רבים חיים כך כל הזמן ולא נעצרים לבדוק מדוע בעצם הם חוזרים על עקבות ההורים?מישהו מכם פעם אמר לעצמו – " וואו - אני נשמע בדיוק כמו אבא שלי או אמא שלי "?זה בדיוק הרגע לעצור ולהבין – האם אני רוצה להיראות ולהישמע כמוהם או האם רצוני לקלף את השכבה הזאת ולגלות את עצמי מבעד לחינוך והתניות? דוגמא נוספת : גדלתם בבית קשה יום. השיחות נסבו על כסף ועבודה , איך גומרים את החודש. לא חויתם עוני אבל נטמן בכם זרע - "קשה לעשות כסף והחיים הם הישרדות." זה משא כבד לקחת לחיים מה גם שהוא אשלייתי לפחות לגביכם ולאו דווקא אומר מה יקרה איתכם בחיים. הבחירה שלכם היא להשתחרר מכך ולדעת שאתם זרע חדש והגדילה שלכם עם תודעה נקיה מדיעות קדומות על כסף ושפע תוביל אתכם למקומות טובים או לבחור לגדול ולהתפתח כשברקע מהדהד – "כסף לא קל להשיג ,צריך לעבוד קשה , החיים זה הישרדות ". מה אתם בוחרים? התנ"ך כספר הספרים לא מאכזב גם הפעם והנה פסוק המרמז מה עלינו לעשות בקשר להתניות כדי להתפתח : ספר בראשית פרק יב, פרשת לך לך : " ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך . ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה". כאן טמונה הבנה גדולה. האדם הרוצה באמת להתחיל במסע הרוחני חייב לצאת לא רק פיזית מבית אמו ואביו אלא גם רוחנית , כלומר להשתחרר מכל דפוסי ההתנהגות הלא נכונים ,למצוא את דרכו שלו , את מהותו , את תפקידו ושם שוכנת ברכה.הקב"ה גם מוסיף – " אל הארץ אשר אראך " – רק לאחר שתצא מכל ההתניות שלך תוכל באמת לראות את אשר אני מסמן לך ורומז לך. אפשרי לפי רבי זוסיא מאנופולי ( מקובל ) לפרוט את הפסוק : " לך לך מארצך" – דבר ראשון תקן את הפגמים האישיותיים שלך עצמך. ותאמינו יש לנו פה מספיק עבודה. אבל שימו לב בלי הלקאה עצמית ורחמים עצמיים. לתקן ולעבוד ולא להתייסר אם בתהליך יש נפילות. חלקנו לא מודעים לפגמים בנו וכאן נכנסת המדיטציה לתמונה. היא מגבירה את המודעות אצלנו ומחדדת לו דרך ההבנות שלנו ודרך מפגשים עם אנשים אחרים. מה שנראה אצלם ויפריע לנו זה מה שאנו צריכים לתקן אצלנו. שימו לב מה שיפריע לנו ויציק לנו בפנים אומר שאצלנו זה לא יושב נכון. זה כלל חשוב ועוזר לעשות את העבודה.
יש לברך על השוני ועל הצבעים השונים והמאכלים השונים. אני לא מדבר על חד גוניות אלא על להיות שונה לא כי אתה יותר טוב מהאחר אלא כי ככה נולדתם. ברוב המקרים יש מלחמת תרבויות – אנחנו תרבות נעלה משלכם ולכן נכבוש אתכם ונגרום לכם להיות כמונו. זה קורה כל הזמן גם בין אנשים. ניקוי מהתניות דרך המדיטציה.
מה בעצם קורה במדיטציה? אני ממוסס את הקשרים של העבר. אני כאן ועכשיו ולא בשום מקום אחר ואותו גרעין שהוא אני מתחיל להאיר ולמוסס / לשרוף את כל מה שלא שייך לי. הקשרים לעבר נפרמים. אני מתחיל להיות אני – אני מתחיל לחשוף את האני האותנטי נקי מזיופים. זה תהליך כמעט מסתורי כי גם אם לא תעשו הרבה עבודה מודעת זה מגיע כמעט מאליו. משהו משתנה בכם יומיום, שעה שעה. התרגול כל כך חשוב. כי כל יום שאנחנו יוצאים לעבוד לרחוב , למציאות אנחנו חוזרים קצת לעבר , למקום שיותר נוח לנו איתו. מפגש עם ההורים , עם חברים מחזיר אותנו לדפוסי התנהגות מוכרים ועד שזה לא ישב טוב טוב - אותו מקום חדש שהפרדוקס הוא שהוא תמיד היה שם והוא באמת שלנו – עד אז ברגעים מסוימים נחזור לאני הישן. זה דומה לטיפוס על הר ובדרך עוד מפריעים לך וההתקדמות היא איטית. בלי המדיטציה שדוחפת אותנו במעלה ההר יומיום אנו נמצא עצמנו עם הזמן שוב בתחילת השביל לפסגה.
הסלעים שבדרך
אפשר לדמות את ההתניות לסלעים ואבנים החוסמות לנו את הדרך שלנו או את שדה הראיה. את האבנים אנו קיבלנו בירושה וגם אספנו בעצמנו עם השנים. רק אנחנו יכולים להזיזן ולא אף אחד אחר. כל פעם שנוריד עוד אבן מהדרך נראה יותר טוב את השביל של חיינו , את ייעודנו ( וזה מחזיר אותנו חזרה למפגש 2 על הייעוד בחיים ). כל סלע שנחליט שהגיע זמנו לרדת יקדם אותנו עוד שלב בהתקרבות שלנו לנשמתנו , למהותנו. המדיטציה היא אותו תהליך המנקה אותנו מהתניות, ספקות, פחדים. היא זו שעוזרת לנו להתחיל להוריד את הסלעים והאבנים.
פחדים
פחד מקורו גם בעבר. מה שלימדו אותנו בצורה נכונה שצריך להיזהר ממנו כמו כביש סואן ומרפסת גבוהה ללא מעקה , ומה שאנו מפחדים מתוך ראית מציאות לא נכונה ונשאר חקוק בתוכנו שנים לאחר האירוע. למשל הלם קרב – אנחנו מזמן לא בשדה הקרב אבל ישנם אנשים שרעשים , צלילים מסוימים מחזירים אותם מיד לתחושה של הקרב , לפחד שליווה אותם , למאורע שגרם להלם. הגוף והמוח בעצם מגיבים למשהו שכבר לא קיים. אין כרגע מלחמה. ועדיין יש קשר הדוק למאורע וצריך לפרום אותו.
" מה זה פחד? האם עמדתם אי פעם פנים אל פנים מול הפחד, או בפני רעיון הפחד? ישנו הבדל בין השניים, הפחד ורעיון הפחד הנם שני דברים שונים לגמרי. מרביתנו לכודים ברעיון הפחד , שפרושו דיעה, שיפוט או הערכה של הפחד...נניח שאני מפחד מנחשים. באחד הימים ראיתי נחש והוא מאוד הפחיד אותי. חויה זו נשארה במוחי כזיכרון. בשעת טיולי בערב נכנס הזיכרון הזה לפעולה והרי אני כבר מפחד שמא אפגוש שוב את הנחש...רעיון הפחד הוא בעל כוח גדול מן העובדה עצמה. " זידו קרישנמורטי , קובץ שיחות , עמ' 50 .
ספקות ודאגות
צריך להסתכל על העובדות. מה זה הספק הזה ביכולת שלי להצליח , לבצע משימה. האם הוא מבוסס על עובדה או דיעה.לרוץ ולסיים מרתון במקומות הראשונים באימון של חודש בזה מותר לכם להטיל ספק. אם יש לכם ספקות לגבי יכולתכם לסיים תואר במשפטים ולמצוא עבודה זה משהו שהוא מתעתע ולא אמיתי. דאגות הם עוד אפיק מחשבתי מותנה ומעייף ביותר . דאגה גורמת לנו לללכת עם ראש מורכן , מצח מקומט בין הגבות , היא צובעת הכל בשחור ולפעמים הן כל כך חזקות שהן משתקות אותנו. אנחנו כל כך מאמינים במציאות שאנו בונים מהדאגות, שקשה לנו להשתחרר מזה. גם אם יגידו לכם –" זה בסדר החברה מרוויחה כסף והרבעון היה מצוין ", יש עוד כאלו שיגידו – " בסדר אבל אתה לא דואג מה יהיה ברבעון הבא ?, תשמע תראה איזה כותרות יש בעיתון. "דאגות נפוצות אחרות :אנחנו דואגים שהילד יחזור מהגן , שהבעל יגיע בשלום מהעבודה , שחס ושלום לא תפרוץ מלחמה. שהדולר לא יעלה /ירד, הבורסה לא תתמוטט . סבתא שלי זכרונה ברכה , פולניה טהורה הייתה כל כך בתוך זה שלא ישנה לילות מדאגה על כל החיילים בחזית. לא על הילדים שלה אלא על כל חיילי צה"ל. יש סיבה אמיתית לדאגה ?–אם כך פעלו בעניין מתוך אמונה שלמה שביכולתכם לשנות את המציאות ולא באופן פאסיבי כאחד המובל לגרדום ונותר לו רק לבכות על מר גורלו.יש סיבה לדאגה בקשר לאיראן? – אנחנו לא פאסיביים. מתאמנים , בודקים , מפעילים מודיעין. פעולה עדיפה על אי פעולה במקרים בהם באמת יש מקום לדאגה אמיתית. לסיכום :קשרי העבר לא נותנים לנו לפרוח ולגדול . שחררו אותם - הורידו את תקרת הזכוכית ועופו . |