אמרה לי פעם מכשפה, יש אנשים שרק מדברים, יש אנשים שרק עושים, ויש את אלו שהם כולם אהבה גוש בשר מדמם, מהביל, רוטט. כך היא אמרה.
רגע, עוד מעט יהיה שיר, בינתיים סדקים גדולים אוושת עלים וקולות. רגע אחד, עוד מעט יהיה שיר.
אני מהדק את היד על מסגרת הפלדה. אין בי נוסחה, אני פותר את הקשר. ושוכח.
רגע, עוד מעט יהיה שיר, הדרך אינה רצופה כוונות טובות כלל, שגיאות, סימני מחיקה, גבול מטושטש.
אני יודע, לא יהיה עוד רגע כזה. שם רחוק, בחדר חנוק ברצועות לבנות. שם מתחת לחול, זו את שזורחת. עוד מעט יהיה שיר.
|