גַּם בַּמִּלִּים יֵשׁ צֹרֶךְ בְּעֲדִינוּת רְקוּמָה. עֲלֵי כּוֹתֶרֶת עַל רִצְפַּת שַׁיִשׁ לְבַל תַּחְלִיק אֲרַפֵּד בַּנּוֹצוֹת לְמַעַנְךָ, לְמַעַנִי, כְּדֵי שֶׁאֹכֶל לְעַפְעַףְ רִיסַי בְּתוֹךְ מַעְגְּלֵי לִבְּךָ. בַּשֶּׁקֶט. אֲנִי רוֹקֶדֶת תּוֹכֵךֳ הַחוּצָה |