מילה שלי
פוסטים אחרונים
- הספורים שספרה עליזה הזברה ליואב בן חלב 29/4/15
- אם אתה צנוע משמע אתה קיים אם את צנועה את קיימת 9/5/13
- רגע עם פפראצי 31/3/13
- "סופר מן" ישנו אני מצרפת את מספר הטלפון שלו 17/3/13
- בשר,הרבה בשר, בלי פשרות ובטעם גן עדן 21/2/13
- זה לא וודו 13/2/13
ארכיון
תהיי רגישה אבל אל תיעלבי
| אל הכינוי פנויה התוודעתי כשהפסקתי להיות תפוסה על ידי נישואי לבעלי. כשהוא עזב את הבית, בחבטת דלת אחת, שיניתי את מצב הצבירה.מאותו רגע הוגדרתי פנויה. כמו מושב ברכבת המחכה שמישהו יתפוס עליו את מקומו, כמו מונית פנויה לנוסע הבא שתיקח אותו אל מחוז חפצו, כמו אדם פנוי מטרדות יומו המתפנה לבחון לרגע את מה שקורה סביבו, וכמו שעה פנויה ביום, הממתינה שנמלא אותה בתוכן.התחלתי את חיי החדשים.
אחד הטיפוסים שמצטייר כמו המכסה של הסיר המודרני שייך לקבוצה שאוהבת את עצמה אהבה עיוורת, ומחבקת את עצמה חיבוק מלא חיבה. כשנציג הקבוצה נפגש עם אישה כמוני זה רק כדי להדק את החיבוק העצמי . השיחה עם נשים כמוני עושה לו את זה. גברים שלא יכולים לעמוד בסרגלי היופי המחייבים את מלך הביצה, ועדין שקועים בחיבה עצמית ניכרת, נמנים עם הסוג של "החבוקים בזרועות עצמם" בסוג של אהבה עצמית עיוורת עמוקה,חסרת פשרות, נצחית. בעוד הנרקיס עוטה כתר, תלבושות טרנדיות, והוא מצויד בכל האביזרים המעידים על טעמו המלכותי, ה"חבוקים בזרועות עצמם" לא טורחים אפילו בכך. הם מעל המותגים,
הנרקיסיסטים ניחנו במודעות טווסית מסוימת, הם טורחים במידה זו או אחרת בשיפור האני הנשקף למולם מן המראה, ושוקעים בשביעות רצון קיומית. החבוקים בזרועות עצמם לא מסתפקים בכך. שלוש פעמים בשבוע חדר כושר ופעמיים נוספות מאמן אישי.כל ימות השבוע גולף. פגישות תדירות עם הרופא אצלו הם מתפשטים כמו ילדים קטנים כדי לבדוק שלא נוספה טיפת שומן מידלדלת באזור כלשהו בגופם. בגיל 65 הם לדעתם בשיא אונם. המצאת הויאגרה מיותרת.שיא הרומנטיקה בעיניהם: תהיי רגישה אבל אל תיעלבי.את נושא האהבה עזבי, מיציתי אותו עם אשתי הראשונה.החיזורים פשוט בזבוז זמן. הוא מדבר ואני שומעת אותו בדמיוני לופת את צדדיו הרזים ומשמיע קנאק בריאותי אחד לפחות. המחבקים את עצמם שבויים בזרועות אהבתם העצמית, ונטיתם הטבעית היא להאמין שאם הם אוהבים את עצמם במידה עצומה כל כך,ובחשאיות מבתבקשת, רק טבעי הוא שהעולם יאהב אותם ובגדול באופן הכי מוחצן אך לא מציק שאפשר. |
תגובות (104)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם לא תהיה לך אהבה לעצמך אל תצפה שאחר יתאהב בך
כשאתה מחבק עת עצמך עד אפס מקום בין זרועותיך ללבך תזהר שלא תחנוק את בין זוגך למוות \
כתבת יפה בהיר ונהיר
אורי
אני חושבת שהוא מעצבן הנרקיס משום שהוא טפלון. כלום לא נדבק בו
הוא משליך הכל החוצה. כלום לא נוגע בו. הוא הרי הכי בסדר.
את זוכרת את שירו המופלא של חנוך לוין ממלכת האמבטיה
"אנחנו אנשי בסד, אנשי בסדר אנשי בסדר גמור.
אצבע בתחת שיר בגרון כי טוב מסריח וחם"
באשר לשוד האנרגיה אני איתך ב- 100%
והדבר האחרון שמעצבן, אין אפשר לדבר אליו אפשר רק עליו
אילנקה, בואי לא נתעצבן יתר על המידה כיפורים בשער
היי לולה בר ברוכה הבאה
ברור שנרקיסיסטים ביישנים הם מתחזים, ועל כן הם מסוכנים כפל כפליים
גם יודעים שהנרקיסיות לא משהו וגם מנסים להסוות אותה במקום להפטר ממנה
אני מודה לך על הברכה
ומברכת אותך מיד בחזרה
בשנה נפלאה רק אושר ושמחה
אתה בהחלט צודק. פרויד עצמו מעורר אצלי אמביוולנטיות רחבה באשר להבנתו את בני האדם ואת המשפחה.
אבל כמו שממשיכיו של ישו עשו נפלאות בתחום השיווק על ידי יצירת הצלב- במקום סד מאוס ומכאיב, קישוט יפה לכל עת
ככה כם פרויד עם הספה ( chaise longue ) עם מושגים כמו נרקיסיסט וככה, ואחר כך לך תסביר שאין לך אחות
פוסט מעניין,
אני לא פנוי כבר 24 שנים, אבל היה מעניין לקרוא,
ולגבי פרוייד.
הדעה שלו על העולם התבססה על כל המטורפים של וינה.
נו, באמת,
מאדם כזה היית קונה מכונית משומשת?
היי אילנה,
פעם ראשונה אני מבקרת אצלך וממש כיף.
למזלי, לא יצא לי להכיר מקרוב נרקיסיסטים ביישנים והם כנראה המסוכנים יותר. לרוב הם פלצנים ופטפטנים גדולים, אגואיסטים והולכים יד ביד עם מגלומניה. קשה שלא להבחין בהם ועל כן "שומר נפשו ירחק".
תודה על פוסט שנון כתוב יפה מאד והאשכול כולו מגניב :)
גמר חתימה טובה ושנה מתוקה לך,
לולה
פרץ ידידי,
אי אפשר ללמוד בכלל מנסיונו של הזולת. אפשר אולי לקבל קריאת כיוון.
זאת למדתי במהלך שנות חיי.
היחסים בינך לבין זוגתך הם מזל, גם כשאתה בטוח שהשקעתם המון שכל.
תהליכי קבלת החלטות הוכחו כלא רציונאליים, ומה שרגשי בעיני מזל יותר משכל.
גם תיאור הנרקיסיסטים לא בא לגרוף את כולם לערמה
יש כאלה שהאב טיפוס הוא בחזקת שבלונה, ויש כאלה עם גוון אחר
בסך הכל אתה בטוח שמה שקורה לך הוא לא מקרה אלא דוגמה מייצגת
בהערכה גדולה
אילנה
בואי נחשוב למה הנרקיסיסט מעצבן כל כך
מבחינתי הוא מעורר את כעסנו כי הוא לא שם עלינו
אנחנו סוג של קהל שבוי שלו והוא מתבונן בנו דרך עיניו
וקובע גם את מערכת ההפעלה הקיומית שלנו
וזה יכול להיות בכלל מערכת הפעלה של מישהו אחר.
יש לו כוחות נפשיים להשליט את טעמו,מרותו וכן הלאה
עד כדי כך שאפילו ביצה באושה תקרין הוד נדיר
כי הוא פשוט החליט.
הוא קובע את האגנדה כי יש לו כסף, כי הוא מפורסם,
כי יש לו כוח עלשהו (או שנדמה לו) עלינו.
האם אתה טוען שתהום רובצת בין האהבה לזוגיות ?
רוצה לומר או או ?
אשמח לקרוא יותר. שכן אינני רוצה לפרש את דבריך
ברור שאטעה.
תודה
הנרקיס חי בביצה וגם אם היא מסריחה, הוא לא שם לב לכך כי הוא מאמין שאין שם ריח:)
אני לא חושבת שנרקסיסט היה מסוגל לחיות בבועה, גם אם אני מבינה לאיזו 'בועה' את מתכוונת.
הפידבאק חשוב לו יותר מאשר לך או לי או למישהו אחר שאינו חולה במחלה הזו. ללא הפידבאק הזה, הוא מת (השווי עם התזה של המרצה למעלה), ואני גם חושבת שהוא מאד ביקורתי כלפי עצמו. הוא הרי עסוק בעצמו כל הזמן ומתקן ומשפץ ומנסה להעלים חסרונות וכו'.
...אחרי יום כיפור.
צום קל וגמר חתימה טובה.
אילנה שלום,
ואני חשבתי לתומי שכבר לא תיראי את תגובתי זו כי עבר המון זמן מאז שכתבת את הפוסט-ואולי דוקא זו גדולתו של הקפה.
תגובתי אינה אלא פרי ניסיון עצמי שתמציתו הינה, שותפות !!! ופיתוח הקשר לאורך השנים, לא מלחמות וקרבות, ויכוחים-כן בהחלט!
פה ושם הרמת קול - כן ! וגם זה דועך מאוד לאורך השנים, זאת החכמה לנהל הכל במידת האפשר על גבי מנוחות וכשאחד מתעצבן אז השני לא משתתף בחגיגה ולהיפך! נדמה לי ואומר זאת בזהירות רבה , שניתן לטפח תהליך זה במידה ומדובר באמת בשני בני זוג בוגרים דיים מבחינה מנטלית, מה שמסביר אולי שחלק גדול אינם כאלה וזה שאולי מסביר מדוע יש כל כך הרבה גירושין. אבל שוב אינני מומחה בעינין אך זה נושא שהתענינותי בו התפתחה לאורך השנים דוקא עם התעניינותינו שנינו בחינוך ילדינו (4!!!).
יצא לך פעם לקרא את "משחקיהם של בני האדם" של ברן ובעיקבות ספר זה את שני הספרים המצויינים של הזוג(פסיכיאטרים) האריס:
"אני בסדר אתה בסדר" ו- "להישאר בסדר"-שני ספרים מצויינים ומאוד מאוד מעשיים, ואת יודעת איך הגעתי אליהם?
כשבננו הבכור (היום כבר בפוסט דוקטורט) היה בכיתה ז' הייתי בדיון בועד הורים (הייתי בועד הורים מהיום הראשון שלו בבית הספר עד ליום האחרון של ביתי הצעירה(היום-27)-בסיום י"ב).
באותה ישיבת ועד קיבלנו הרצאה מפי אברהם חמו שחקן כדורסל נודע - פסיכולוג- קצין משטרה-ראש מפלג נוער וסמים- והיום בעל מכון פרטי היכן שהוא ברמת גן-לטיפול בנוער.ובהרצאה ההיא הוא הימליץ לנו על שני הספרים של האריס שמיד קנינו אותם וקראנו אותם יותר מפעם אחת.
יש לי עוד מלא סיפורים בנושא זה ....
כל טוב ושוב ברכת גמר חתימה טובה ומועדים לשמחה.
בהערכה רבה .
פרץ.
הניחי ל"אהבה" יקירתי. המדומין, הסוביקטיבי , ההזוי והמטורלל הזה לא יושיע אותך. תתחילי לחשוב על...זוגיות.
ומי שיודע על מה אני מדבר מבין שתהום בלתי ניתנת לגישור רובצת בין המושגים הללו
הרהרתי בהתייחסותך למודעותו של הנרקיסיסט לעצמו והגעתי למסקנה (ויכול להיות שאני מכלילה עוד איזה סטריאוטיפ כאן) שהוא חי בבועה. הוא בטוח שקירות הבועה חוסמים מהעולם את האפשרות להציץ לנימי נפשו החבויה במוחו. בקיצור הוא מוגן. להן הוא יכול לעשות את העולה על רוחו בלי שום בעיה של ביקורת (ראה ערך הדפנות החוסמים של הבועה) הוא לעולם שולט במצב, ולעולם איננו קרבנו. ואם במקרה מישהו עלה על מחדליו לכל אחד מהנרקיסים דרכים נהדרות לסמן את הביקורת כהערת אגב, ולהמשיך להלך בדרך המלך שהוא כבש לעצמו.
אשמח לקבל פרטים על הספק.
לגבי הספר אפשר להפגש אחרי יום כיפור
:-)
אני מתנצלת ניסיתי לפשט לא יצא לי.
חרף העובדות שמערכות יחסים בין גברים לנשים דומות לקרבות במלחמה שיכולה להחשב בקלות מלחמת עולם, לא ניסיתי אפילו להתייחס לפן הזה. הנרקיססט המוצג פה נמנה עם קבוצה קטנטונת של גברים זחוחים, שחשבון הבנק שלהם, או תדמיתו מסכסך את מוחם וזורע רעל בין תאיו.
אני מאושרת שלא הסכמת איתי ואשמח אם תרחיב
תודה על הכוכב, אבל למה הקפצתי לך את הפיוז ?
שנה טובה לך פרץ ידידי
הכל ברוח טובה
אילנה את מהפכנית מולדת. קודם בעניין הנרקיס ועכשיו העוול. מי שפורקת עול יכולה לפרוק עוול ? דבר והיפוכו. אם היא משוחררת מעול ברור שיפילו עליה עוול בלי סוף :-)
אבל כאמור, המהפכה מחייבת גבורות כמוך, אני איתך ואחריך.
ונזכרתי בעוד דבר,
אולי 'פנויה' לא רק משוחררת מ-
עֹל (עול)
אלא גם מ-
עָוֶל (עוול)
רק מחשבה קטנה...
מוכר רצח
'בכוונתי היה להראות שהם לא יחידה וגם לא צוות הנרקיסיסטים. הם בודדים שמאופיינים באופן לגמרי שונה. יש נרקיסיסט במלוא עוזו, קל מאד להבחנה, ויש אחרים מופנים יותר באהבתם העצמית אך התנהגותם עלולה להסגיר את השתייכותם לזן המאוס.'
אחת הבעיות הגדולות ביותר של הנרקסיסטים היא שהם מאד בטוחים בכך שאף אחד אינו יכול לקרוא את התנהגותם.
באחת התגובות, שאלה מישהי (סליחה שלא זוכרת מי) ומה בקשר לתפקיד שלנו, הנשים?
אשה, מדרך הטבע, היא זו שמעבירה תרבות מדור לדור. לגבר - ויסלחו לי כל הגברים - אמנם תפקיד חשוב, אבל הוא מישני ולא עיקבי (ואין צורך לגברים להתנפל עלי ולהזכיר לי שישנם גם גברים שמחנכים ילדים. ראי דוגמת גברים חד-הוריים). יש מקום לשאלה: מדוע נשים מחנכות ילדים בצורה מסויימת. ולא, אינני שוכחת את תהליך הסוציאליזציה שכולל אחרים מלבד האם.
לידיעה, את מחזיק המפתחות שלי קניתי בישראל. קניתי אותו בגלל משפט אחד בלבד: 'משיגה את הבלתי אפשרי':)
אני מוכנה ומזומנה לכתוב ביחד איתך את רב המכר הזה 'אילנה ומלחמתה בנרקסיסט' (נדבר אח'כ על אפשרות שינוי הכותרת ל: האשה הנבונה ומלחמתה בנרקסיסט' או משהו אחר). ולמענך, אעלה בעוד דקות ספורות שיר...
אני כבר קובעת שאני מוכנה לצאת איתך למאבק לתבוע את עלבונו של נרקיס. הפרח הוא לא עונש, הנרקיס הוא מלך הביצה כי הוא כל כך יפה ונסיכי. יש לנתק אחת ולתמיד את הדימוי הנרקיסיטי, לרבות האגדה המיתולוגית מהפרח הטהור. ויפה שעה אחת קודם.
לגבי הנרקיסיסט בעצמו, אני ניסיתי להגדיר את זה שמחובק בזרועות עצמו בתור תת נרקיסיסט לא ממש הצלחתי. בכוונתי היה להראות שהם לא יחידה וגם לא צוות הנרקיסיסטים. הם בודדים שמאופיינים באופן לגמרי שונה. יש נרקיסיסט במלוא עוזו, קל מאד להבחנה, ויש אחרים מופנים יותר באהבתם העצמית אך התנהגותם עלולה להסגיר את השתייכותם לזן המאוס.
מחזיק המפתחות שלך מטריד אותי :-) איך יוצריו עלו על כל מפתחות העלומים בדרך כלל של אישיותי ?
אי מאושרת שאנחנו תאומות הגדרה, עכשיו לא נותר לי אלא לרכוש את מחזיק המפתחות.
אולי נחבר את רב המכר "אילנה ומלחמתה בנרקיססט ", מה את אומרת
תודה לך על הביקור והדברים והכוכבים והכל
WOW איזה פוסט מסובך, סליחה תגידו, מה? כל הנושא הזה של גבר ואישה אינו אלא מלחמת עולם?
לא מסכים!
אבל כוכב תקבלי דוקא בגלל שהקפצת לי פיוז!!!
שנה טובה,
פרץ.
צריך להיות כמובן -
פסיכולוגיה חברתית!
אז ככה,
יש לי בעיה רצינית ביותר.
אני אוהבת נרקיס. כלומר, את הפרח! ואני חושבת שהגיע הזמן לדרוש את עלבונו של הפרח המקסים הזה.
בקשר להגדרת 'נרקסיזם' כפי שאנחנו מכירים אותה:
הטיפוס הנרקיסיסטי אכן מרוכז ומאוהב בעצמו, נטול יכולת אמפטיה, מאמין שהוא מעל ומעבר, דורש תשומת לב, ארוגנט שמאמין כי כל העולם סובב סביבו ועוד ועוד.
אבל, הטיפוס הנרקיסיסטי, יותר מהכל, פוחד מדמותו כפי שהיא משתקפת בעיני האחר.
זו גם היתה הבעיה המרכזית של נרקיס. הוא לא רק היה מאוהב בעצמו אלא בדמות שהשתקפה אליו מן המים.
שמעתי פעם מרצה (סוציולוגיה חברתית) שטען שנרקיס בעצם לא הבין שהוא מאוהב בעצמו, וכל רצונו היה שהדמות הזו גם תאהב ותתאהב בו. כאשר, למרות המאמצים, לא הצליח לקבל את האישוש-הפידבאק מהדמות שבמים, הוא התמלא בעצב רב ומת.
עד כאן על הנרקיסיסט הנ'ל.
ועכשיו אלינו, אילנה.
על מחזיק המפתחות שלי כתוב:
'אילנה -
צורת הנקבה של אילן, עץ. אשת קיצוניות. משיגה את הבלתי אפשרי. רגשותיה טבועים עמוק בתוכה. אשה בשלה מאד'.
לדעתי, עם כל כך הרבה פידבאקים על שם כמו שלנו...נוכל להתגבר על נרקסיסט אחד או שניים. מה את אומרת?:)
גמר חתימה טובה.
אילנה
Very well said
כמה שהם פתטיים........
תודה חמה לך רם כיף לי כשאתה קורא
כתיבה קולחת ויפה, השאירה אותי מרותק.
אני מאמין כל מילה שכתבת (למרות שיחסים הם קצת סינית עבורי)
היי חנן,
איזו תגובה מרגשת
חן חן לך שקפצת לביקור
מתקבלת עם תודהסליחה, היה ניסיון הבהרה ולא התקפה, התנצלות.
איתן
בתוכניתו: "הכל בעיני המתבונן" ההתקפה הקטנה שלך על נעמית היא תוצאה של האיטרפטציה הפרטית שלך ממה שכתבה. נעמית לא הגיבה על התגובה שלך, היא הגיבה לפוסט שאני כתבתי. אני מקווה שההסבר הקטן שלי יפיג את אי ההבנה. ושבו בנים לגבולם.
:-)
תודה לך על השתתפותך.
לגופה של ההערה. אני מודה שההגדרה נרקיס או נרקיסיסט די הפעילה אצלי את מחושי עקירת הסטיגמה. אמרתי לעצמי שיש המון סוגים של נרקיסים. יש כמויות שונות של אהבה עצמית. וכשניסיתי להגדיר את מה שאני רואה בעיני רוחי הוא מישהו שחבוק בזרועות עצמו. כשלעצמו זה שעשע אותי אני מודה. ברור אם הוא יבקש לאהוב מישהי או מישהו הוא יאלץ להוריד את הידיים ולהחליף תנוחה. האם הוא מסוגל ? אני גם מאמינה שאם מישהו מרגיש את ההגדרה מחובק בזרועות עצמו בסרעפת הוא יוכל,לפני שהוא קובע לעצמו באגביות מרגיזה פגישה עיוורת להתאמן על הורדת הידיים. אם זה לא הולך, שישאר בביתו ולא יטריד את הזלות.
התגובה שלך נקראת כמו ציד מכשפות. פחד אלוהים. רק למענך אני יהיה נרקיס זרים רבים ביצה שלמה.
וללא קשר לתגובתך המתלהמת.
לא הגדרתי את עצמי כנרקיס. הבאתי דוגמא למה עושה נרקסיסט כשהו בא במגע עם השתקפות תכונותיו.
ברור לחלוטין שמאוהב ומאוהבת מאוהבים בראש וראשונה בעצמם גם אם קוראים להם דוכיפת.
אשוב לכאן מאוחר יותר.
החלק הגרוע ביותר אצל נרקיסיסטים, הוא לא האהבה העצמית שלהם (שגם לה אני לא יודעת אם אפשר לקרוא אהבה
או סוג של אטימות) אלא בעיקר חוסר יכולתם לאהוב אחרים, ככה לפחות לפי ההגדרה. להתרחק כמו מאש.
קיבלתי את תשובתך הכנה והחיננית. אהיה בקשר בזמנים נוחים לשנינו.
איתן
היי מור מור,
תודה על הביקור ועל התגובה.
הנושא הוא לא אהבת הקהל. הנושא הוא הכרת הזולת כשאתה אישה בדרכך לתור אחר בן זוג.יכולתי לציייר קריקטורות רבות כי הפגישה העיוורת היא פגישה טעונה סטריאוטיפים ובמצב שכל אחד מנסה למכור את מרכולתו נוצרים אבי טיפוסים די גרוטסקים הייתי אומרת. זה שמחבק את עצמו בזרועותיו הוא טיפוס נוכח דומיננטי. לא שפטתי אותו תיארתי אותו ואולי עזרתי למישהי לאבחן אותו בזמן קצר יותר ממה שלקח לה קודם. בדרך זו היא אולי תחסוך לעצמה מאמץ. אותו מחובק, אולי יקרא, יבין שנחשף, ישחרר אולי מעט את החיבוק לתפארת מדינתו ומדינת ישראל.
משום שאני בטוח שאיש מאיתנו לא מושלם ואני בראשם של הלא מושלמים מאד אני חיה על פי מוטו אחד: להתחשב בזולת ולהעצים אותו. לא די להתחשב, חשוב מאד להעצים. בכך אני עונה לך על מה שכתבת אפרופו הסביבה האנושית.
האמן לי, מאד קל לזכות באהבת הקהל. השאלה היא מה האהבה הזאת נותנת לך, והאם אתה מאבד את אישיותך בים האהבה סביבך או מתקשה לשמור על עמוד שדרתך.
שלום לך גבר עוזב,נעזב,חושק נחשק,
אני מודה לך שבאת לבקר.
אני מבינה את הדחיה שלך מהאפשרות אפילו להיות מאופיין בגישה מסוימת. הגישה שלי לא פסיכולוגיסטית במודע משום שאין לי קשר ישיר עם פסיכולוגיה. אני יכולה ברשותך לדייק שהגישה שלי היא תיאטרלית.
אני בשמחה מקיימת דיאלוג איתך
צדקת לגמרי עשיתי הכללה על סוג גברים מסויים. ההכללה נראית לי הגיונית כי אותם גברים החבוקים בזרועות עצמם אינם פנויים לפתח מערכת יחסים רומנטית שיש בה חיזור רב מצידו של הגבר, הענות ותשובה ענווה אך יצירתית מבחינתה של האשה.
אתה רשאי לקרוא לי בכל שם שהוא. במסגרת הדיאלוג המתקיים בינינו אנחנו מבקשים משמעות. אם אתה קורא לי נעזבת סדרתית אתה רוצה לומר לי משהו שהוא בוודאי הרה משמעות לגבי או לגבי זרימת המשמעות של הדיאלוג
אם אתה מגדיר את עצמך נרקיס אני סקרנית לדעת מדוע.
למה שלא תהיה נרקיס ? בגלל שהוא טבע באגם ? אולי משום כך לא כדאי לך להגדיר את עצמך נרקיס ובטח לא לצורך הדיאלוג.
אני מצטערת אם הבנת שיש בי אצבע מאשימה. אני חושבת שהיה בדעתי לצייר סיטואציה שכל אחד מהנוטלים חלק יכול לראות את עצמו ולהחליט אם הוא מעוניין בתפקיד או אולי לשנות אותו כדי להשיג את מטרתו העיקרית.
אני מודה לך על תגובתך ומתנצלת על האיחור בתשובה
סליחה שהשתהתי. נעדרתי שלא ברצוני.
א. תודה חמה על המחמאה.
ב. לטעמי יש לי יתרון השמור לירוקים. אני זה מקרוב הגעתי כמעט חודש ועוד אין לי דעות קדומות (יהיו לי....)
ג. על התוספת לא ממש חשבתי כי הייתי כלואה במצב המתבוננת. השאלה שאני שואלת אותך ומה יוצא להם מזה. מהיכולת לזהות את תאומי החיבוק העצמי הנפלא הזה.
ד. סוג של החטא וענשו לא ?
הידד לך גיל
תודה שהגבת
מחר אבקר אותך מבטיחה
אילנה
תודה לך. מה שאת עושה עם עין אחת.......רק אושר
אהבתי סיגנון ותוכן אם כי בגיל מוקדם יחסית הפנמתי שאיש מאיתנו לא מושלם ואפילו אני פגום פה ושם ועל כן הפסקתי לשפוט את הסביבה האנושית ובמקום זאת למדתי להתרכז בצד החיובי שבכל אחד מאיתנו ומאז חיי קלים ונעימים יותר וראי זה פלא הפכתי להיות מאז לאהוב הקהל שכולם מחפשים את קירבתו.............חומר למחשבה על הטבע האנושי.
כיכבתי בשמחה
שלום לך.
אני גבר, עוזב, נעזב, חושק נחשק.
אני לא סובל להיות מאופיין בשום גישה, בעקר לא פסיכולוגיסטית.
מה דעתך על דיאלוג. הכללה עשית על סוג גברים. זה נראה לך הגיוני?
אם אני אקרא לך נעזבת סידרתית זה לא יהיה יפה מצידי.
אני נרקיס, אולי אני לא יהיה נרקיס אם את לא תפני כלפי אצבע מאשימה.
זהו.
שיווה יקירה, לטעמי את מציגה שאלה מאד חשובה: מה חלקנו הנשים בהידוק הזרועות של המחבק סביב עצמו ? לטעמי תפקידנו דרמטי. המחובק בזרועות עצמו מסתכל עינו כמו נרקיס אל הבריכה, ולפי התשובות שאנחנו נותנות לגחמותיו השונות הוא מהדק את הזרועות. מי שנתן ללי השראה לבלוג הוא אדם מאד אמיד, שהכל אבל הכל נמדד בכסף. זה כמובן עושה רושם על המון אנשים ואולי גם על המון נשים. תארי לעצמך שהיינו מעכירות את הברכה. הנרקיס היה רואה סתם בוץ או מים עכורים. אין לי מושג איזה השפעה תהיה למופע הזה על החיבוק העצמי. צריך לנסות כדי לדעת.
כתיבתך משובחת.
כמה מהמגיבים/ות לך כאן בהזדהות גדולה, אני מכיר מכרטיסהם/ן כגבהי-לב עד מאוד.
ומכאן התוספת: שהכלואים באהבת עצמם ניחנים בחדות עין ורגש לזהות תכונה זו אצל האחרים.
ועוד רציתי להוסיף לדימוי הנרקסיסט את הביצה בה הוא גדל. ככל שהוא יותר מאוהב בעצמו, כך הוא טובע בתוך אהבת עצמו.
הידד, גיל
אילנה, הבטחתי לעצמי לשוב ולקרוא
יופי של ראש, אוהבת את מענייך לתגובות.
אבל חשבתי לעצמי, מה חלקנו אנו, המין הנשי
שטיפחנו וחיזקנו (חיזוקים זה מאד חשוב) אותו להיות מחובק בזרועות עצמו
מעצם היותו גבר ולפעמים גבר המוטל בספק?
*
את יודעת העניין הזה בבחורים הוא time consuming נוראי, מה שאומרים בזבוז זמן. אבל הזמרת שר אמרה משפט מחוזי: בדרך אל האחד והיחיד אפשר לעשות חיים עם סתם גברים
הצחקת אותי
אני יכולה לומר עם יד על הלב, שהיום אני פנויה בלי משאות מיותרים, קלה כנוצה
אל נושא הנרקיסים הגענו כי אני בעוונותי בעצם היותי פנויה מבקשת לי אהוב מסיירת חרוב
ומבכלל. ואז אתה יודע רוני נפגשים בכל מיני טיפוסים. הטיפוס הנ"ל שגור במקומותינו
ואולי הייתי יכולה, בקוניוקטורה אחרת, בזמן אחר להתעניין בו, כי הוא עשיר והוא גבוה, והוא והוא והוא
הגדרת כמחקב את עצמו בזרועותיו מוחקת אותו משדה האפשרויות שלי
כי גם אני חושבת כמוך, לא כדאי להתעסק עם נרקיסים רק מפני שהם נובלים נורא
מצטערת שהתגובה שלי קשה לקריאה בגלל הצבע אז הנה היא שוב:
דיי בלי להתנצל ,בלי להסביר ,בלי להתקשר??????
את רואה שצדקתי -זה אוטיזם
רק לרחם עליו הוא לא מסוגל להיות בקשר עם אף אחד
מעניין אם זה היה קורה לו ..איך היה מגיב
לא הייתי משקיעה דקה לאפיין את התנהגותו.
"תהיי רגישה אבל אל תיעלבי"
עברת לסטטוס של פנויה
תפני גם את המשאות המיותרים שאת סוחבת
הגדרות, חובות (מיותרים),
כל מיני דברים שלא צריך לסחוב עליך...
בטח לא איזה נרקיס שלא רואה אפילו על מי הוא רוכב...
ואז,
למי איכפת אם הוא יושב לבד בביצה, מביט למטה למים ונהנה מהמראה שלו עצמו ?
כי כששחררת, את פנויה באמת
אגב, כשנרקיס נובל, הוא ממש מסריח.
תודה לך ג'סי ,את מתוקה
שנון וחד.
הכל אמת!!
אני מודה לך כל כך על המחמאה. היא פשוט פנטסטית ואולי אפילוטיפה מוגזמת בהחללט תודה תודה. אני מאושרת שהמילים שלי יהדהדו אצלך אני קוראת למצב הזה תקשורת בגובה הסרעפת.
את יודעת אנשים ורבאלים מנסים תמיד לדייק את ההגדרה ומשום כך באים בצרופי מילים שנועדו ליצור את הרושם המבוקש. כשאני אומרת אדם מחובק בזרועות עצמו, אם את רואה את התמונה ברור לך שלא מדובר באהבה שיכולה להוליד אהבה לאחר. מישהי כתבה כאן (אני לא זוכרת את שמה אבל יש לה סוג של רדיד אדום) שמדובר במשק אנרגטי סגור. האדם לכאורה מקיים דיאלוג עם הסביבה אבל מדובר בעצם לסוג של מונולוג.
את צודקת בטעון שאהבה שאדם רוכש לעצמו יכולה למנף אותו, ממש כמו אשראי בנקאי, ליצירת קשרים של אהבה עם אנשים אחרים. לא אליו התכוונתי.
היכולת הזו שבך לכוון ולקלוע לתוך לב המטרה..................
נדירה
יודעת שמילותיך יהדהדו בי בזמן הנכון
ענת את חמודה להפליא. אני מודה לך על תגובתך
אני מיד מסבירה. האנשים החבוקים בזרועות עצמם הם אנשים אינטליגנטיים בדרך כלל יש להם רכוש או כסף, הם נורא אוהבים את עצמם וכל מה שקשור בהם. הם יכולים לחפש בת זוג. הדרישה שאני שמעתי ופשוט הייתי על הרצפה היא שבת הזוג תהיה רגישה אבל שלא תיעלב. זא"מ אם הכנת ארוחת ערב זוגית TETE A TETE וקבעתם ל- 7 והוא מגיע ב- 10 בלי להודיע ובלי להתנצל, את צריכה לשחק אותה כאילו כלום. כי את לא נעלבת ולא משנה ממה. כן יקירתי יש אנשים כאלה. חלקם לא חושפים את מכלול תכונותיהם המעתירות וחלקם כן. לא מדובר באוטיזם, שהיא בעיה של תקשורת בין האדם לעולם. לחבוקים בזרועות עצמם יש עניין גדול להתקשר לעולם מבלי לדפוק לו חשבון ולהחיל את חוקי המשחק שלהם על העולם.
ממש לא הבנתי מה את אומרת כי תיארת אדם שלא מתקשר ,שלא נמצא בשום איטראקציה עם זולתו
ולדעתי אין דבר כזה או אולי אוטיסט.
אפרת את מקסימה ומצחיקה. הבנת בדיוק את הנקודה. הצופן המניע את מחזור החיבוק הוא נסתר לגמרי. כל הספקולציות לזהות אותו ואולי להחריב אותו יורדות לטמיון עם היווצרותן. פשוט צריך להבין שאנשים החבוקים בזרועות עצמם, חרףכל מה שהם מציעים בכללי, מתבטל בחיבוק העצמי הפרטי האחד.
תודה לך על תגובתך
זהו חיבוק שאינו מתיש לעולם.
הוא סוג של פימפום נצחי . מעגל אנרגטי מחזורי פנימי סגור המתקיים על פי צופן נסתר.
חיבוק
על הפוסט והתובנות
אפרת
אני תמיד שמחה לנהל את העולם בחוץ. על ספסל בשדרה או על כוס קפה בשכונה. העולם מנוהל מהמקומות ההם הכי טוב שאפשר.:-) אני בן אדם מאד ורבאלי. מפשוט נורא. ממי שהייתי נשואה לו התגרשתי על משפט. ככה זה. כשאת כותבת למה את נטפלת לאדם החבוק בזרועות עצמו, אני פשוט לא מבניה למה השתמש במילה. הרי הצחוק בנוי על ההטפלות הזו ממש. ותודי שאדם חבוק בזרועות עצמו יכול להיות אחלה קריקטורה. אני נשבעת לך בספר התורה ששוחחתי שיחה עמוקה עם אדם שאמר לי שהוא מחפש אישה רגישה אבל שלא תיעלב. הרי מדובר בדבר והיפוכו. וזה מוכיח לך כמה חסרי סבלנות לזולת הם האנשים החבוקים בזרועות עצמם, אין להם זמן. הם עסוקים בלחבק את עצמם וזו מלאכה תובענית ביותר.
ואני אומרת לך שבן אדם כזה יושב במסעדה כמו כתית לדוגמה, ומשמיע את הבליו ומסביבו יושבים אנשים ומהנהנים, כי אולי כך הוא ישלם את החשבון, את יודעת.
כמה דברים:
לא, לא נטפלתי אלייך, לפחות לא בתחושתי. להפך. הפתיחה של הפוסט היממה אותי ביכולת החשיפה ובדקויות ההבחנה העצמית. אולי הייתי צריכה לציין את זה ולא להתייחס לאיכויות אצלך כאל מובן מאליו. צודקת.
לגבי הטיפוס שתארת כאן, יש כנראה פער בין "הנורמאטיבי" שאליו כיוונת, לבין הבאתו כאן עם הפרשנות שלך, שחושפת אותו במערומיו, ואז ברור - לא מתאים, מי צריך. הוספת כאן אלמנט נוסף על אישיות של ה"חבוק בזרועות עצמו" - "רעש וצילצולים", זה הופך את הדמות באמת ליותר סמיכה, כמו שכתבת, ליותר מטעה, ואולי באמת זה מוסיף נופך לבילבול שאת/אני עלולות ללקות בו. תמיד יש את הרצון הזה להאמין שיש בסיס ל"רעש".
אני לא מבינה את המשפט: תהיי רגישה ואל תעלבי, פשוט לא מבינה איזה גבר יכול להנחית עלי הוראה מה להרגיש. הוא יכול או לא יכול להתמודד עם מה שאני מרגישה, לא פחות ולא יותר. לא יכול? הדלת פתוחה, מזמן אני מבינה שלא כל אחד נכנס אלי הביתה.
כדאילברר את זה על כוס קפה, בחוץ.
אילנה יקרה
קודם כל קבלי כוכב.
צודקת בכל מילה. חייבת להגיד לך שהנרקסיסטיות עליה את מדברת מצויה גם בקרב הגברים
שלפני סיבוב ראשון של נישואים...
יש בעייתיות ביחס הפופולארי והרווח בין גברים לנשים. משהו הלך לאיבוד.
אני מקווה שזה ימצה את עצמו, בשלב מסוים, והגברים השווים באמת, לא פוסטרים ולא השבויים בזרועות עצמם - יחזרו להרים את הראש, ולתת את הטון.
שלך
מיכל
אני לא בטוחה שקל לגמרי לזהות את המחובק בזרועות עצמו. הרעש והצלצולים כמו המצלצלים שלו יוצרים הילה סמיכה מאד. את אף פעם לא יודעת לגמרי אם זו מבוכה שיוצרת את הטקסט או האם הטקסט צרוב באישיותו. אני לא מסכימה שמדובר בטיפוס חביב. ליהפך מדובר בטיפוסים מאד קצרי רוח של כאן מיד ועכשיו. אני חושבת שמישהו שאומר לך " תהיי רגישה אבל אל תעלבי" מגלם את החיבוק במלואו.
מעניין איריס יקירתי מודע בחרת בנטפלת ? למה אני נטפלת או מטפלת ? מבחינתי כדי להרבות שמחה אנחנו מתייחסים ליצורים הקיצוניים בחברה ולאו דווקא לנורמטיביים שקשה מאד למצוא בהם זיזים מצחיקים. המונח שהמצאתי " חבוקים בזרועות עצמם" הרס אותי מצחוק וחשבתי שכולם יהרסו. אולי טעיתי. אבל מבחינתי המאמץ היה כדאי. כשאני פוגשת אנשים בימים האחרונים אני מציצה האם הידים שלהם מחובקות מאחורי הגב.
מיה, אני על הרצפה מצחוק. אבל נכון.גם אני חושבת שהוא מתלבש על דמותו של המחבק את עצמו בזרועותיו כמו כפפה ליד.
תודה
מעניין, אילנה, למה נטפלת/טיפלת בטיפוס "האנשים החבוקים בזרועות עצמם". נראה לי שקל לזהות אותו ובעיקר
קשה לאהוב אותו ובכלל - אין בו יסוד הפתעה, כך שנכסכת גם האכזבה. אולם אם אינך רוצה קירבה או פנויה לכך בכלל, הרי מדובר בטיפוס חביב למדי, שיניח לנפשך ויאפשר לך להשאר בעולמך הקסום בלי שיגרע ממנו. זה טוב.
תודה חמה זה מה שאני עונה לך
ולך תודה חמה
וואהו, זה הדבר שאני אומרת
(אזלו כוכבי)
לך כוכב...לך כוכב...
תודה לך פינקסון על המחמאה
תודה חמודה
הרבה מידע :)
תודה
אהבתי שבוע טוב.
לצערי אזלו כוכבי
כתוב נפלא
שרי
לטעמי מדויק. אני ואפסי עוד היא השורה התחתונה. את האנגלי אני לא מכירה, אבל אם חייבים את אלוהים, מתנת אלוהים לאנושות פשוט קולעת למ טרה.
תודה על המשוב ועל הכוכב
בנתיים רק כיכבתי כי אהבתי
חושבת בנתיים על ההגדרה, על המשמעויות ועל עוד סימני אזהרה...
קראו לזה פעם אני ואפסי?
הגדירו את זה וסליחה על האנגלית אבל ממש לא מכירה את התרגום
God's gift to the human race ?
לא, לא תליתי שלט חוצות
רק לעצמי. שששששששש
הקוקוריקו תרנגול קורא בקול
נפלא. הוא פשוט לא יכול להפרד מהחבוק הנעים הזה בזרועות עצמו. אגב, היה לי דגה וו אמיתי כשקראתי את מה שכתבת. לא מצליחה להזכר איפה שמעתי את זה קודם.
תודה
כשאת חבוקה בזרועות עצמך מדעת. כשהחיבוק ניתן ביניך לבינך הוא עשוי להיות נפלא אפילו. אבל אם חלילה תלכי לך בחוצות הכרך כשאת אחוזה בזרועות עצמך בחיבוק, או אז יקירתי נדמה לי שתהיה לנו בעיה.
את חמודה ונהדרת ותודה לך על המשוב המרענן
הנרקיס:אני אתמול הייתי.... ומחר אני... אני בכלל... ואני חושב.... אני חייב לספר לך ש.... ואל תשאלי את יודעת מה עשיתי.... ואז אמרתי לו....
אחר כך אני...... ואז אני.... הכי אני אוהב..... ואני גם התחלתי.... ,אבל אני.....ואני...ןאני... ואני... טוב מספיק לדבר עלי כל כך הרבה בואי נדבר קצת עליך.מה את חושבת ....עלי?
בראווווווווווווווווווווווווווווווווווווו לבוז
מנסיוני למדתי להיות חבוקה בזרועות עצמי
זה טוב.
כתבת נהדרררררררררר אשוב לקרוא שוב*
טלהשאלה שלך מה עושים עם אדם כזה היא במקום. משתדלים לא לעשות איתו. שיחיה את חייו במינימום מימשק איתנו. אין טעם לדבר איתו. יש טעם אולי לנסות לשתף אותו בפעילות שבה הוא נאלץ לתרום מבלי להזיק או לפגוע
יצחק, אתה איש רומנטי עם יכולת התפנות טוטאלית לצרכי הזולת
באדם כמוך נעה האהבה בעורקים כמו עוד כדורית חביבה
האנשים החבוקים בזרועות עצמם הם כמו משק סגור הם אינם פתוחים לעולם
ומשום כך האהבה שלהם את עצמם היא אינסופית ומחזורית
זו כמובן אהבה מסוג אחר לחלוטין
תודה לך על התיחסותך
אני מכירה אדם שלדעתי טעו באבחנה הרפואית שלו ויש לו מחשבות שווא על גדלות וכל מה שתשמעי ממנו זה: אני ואני ואני
הוא חושב שהוא הטוב מכולם, נדיב ובעל רצון לעזור ולשנות את העולם, כמובן לעולם שהוא חושב שצריך להיות
אולם אף אחת מהתכונות האלו לא קיימות אצלו
הוא מרוכז רק בעצמו ואם הוא עושה משהו עבור אחר, תמיד יש אינטרס אישי
אני חושבת שגם טיפוס כזה סובל מנרקיסיזם יחד עם אגוצנטריות
לא כך?
ואיך מתנהגים אם אדם כזה?
אין כאהבה מרוממת ומעניקה אושר.
במיוחד אין זכות גדולה מלאהוב.
לאהוב חיות,אנשים, צמחים, אלהים.
סגידה ל"אני" שאת מתארת אינה באמת אהבה.
אין אושר בה - ייסורים אחריתה.
יקירתי, זה נחמד שאת מיד מתנדבת לחיות בקרבם של החבוקים בזרועות עצמם אבל, לא אלפי לא יכול לחבק את עצמו, תחשבי על זה, ואת יותר מידי נהדרת מכדי להיות עסוקה עם עצמך כל היום.
תודה על הכוכב תכשיטים מכוערים נפלאה שכמוך.
תודה לך ענבלקה על התייחסותךהחבוקים בזרועות עצמם הם נרקיסיסטים בחזקה. אין בהם שום ביישנות ידידי, יש להם הכחשת הזולת. אני מסכימה איתך לגמרי באשר לאהבה העצמית הנהדרת שכל אחד מאיתנו חייב בה לעצמו. החבוקים בזרועות עצמם מחוייבים רק לעצמם והחיבוק שלהם את עצמם הוא כמון חיבוק דוב.
תודה לך על התגובה
או אז זהו.. בגלל שאני רגישה, לעצמי, לא רוצה לראות לידי אף נרקיסיסט מזדקן שמקפיד על קמטיו באימון במכון, מנשק את המראה תוך כדי שהוא מפטיר "בוקר טוב אחי.." ועושה טובה שנותן לאחת כמוני להיות במחיצתו..
חוץ מהקטע עם המראה, יש לי את הכל באלפי לא?!..
אני הייתי קורא להם נרקסיסטים ביישנים, כאלה שמכחישים את היותם נרקסיסטים.
בגדול, אני בעד נרקסיזם במידה בריאה, אהבה עצמית עושה לנו טוב, ההיפך עושה הרבה יותר רע.
תתפלאי יקירתי, אני לא מאמינה שהוא רצה אישה בת 30. אבל מה שכן היה חשוב לו מאד הוא אורך רגליה. הוא אוהב אותנו עם רגלים ארוכות.החלטתי לבוא מכאן אחרי שסיימתי עם הטלפון , תגידי זה לא הטיפוס שיוצא רק עם בנות שלושים ומטה?...
(-:
אבוא מחר בבוקר מבטיחה, אני בטלפון עם חברה וזה נראה לי מעניין ואז גם יהיו לי כוכבים.
רונית
אתה מתוק
תודה על תגובתך וגם על הכוכב החביב
*
וואווו איזה אתגר להיות נרקיס באגמך,
עם 25 ק'ג עודפים.
מדהימה בכתיבתך המדויקת והחוצבת