
נכון, אני באמת רוצה כבר מישהו, ועם זאת עדיין איני מסוגלתלעשות את הצעד הקטן הזה, את המיני פסע ולהענות לפניותשמגיעות אלי מכל מיני גברים שקנו מנוי ב- "...try me”אז נכון שהיום כבר יש דייט בלי בליינד, וגם ניתן לראות תמונהולהתרשם מהחיצוניות של האופציונלי, אבל כמה שהתמונהתהיה זהה למקור,זה עדיין לא קלהפגישה עדיין מלאכותית ומביכה ויותר מזה, ישנם דברים שלא יכולים לעבור בתמונה, כמו למשל: טמטום, ריח רע מהפה, פזילת חן (חן אלק..)או לחלופין: שין שורקת, ליקוי שמיעה,קמצנות,כינמת,הזדהות עם חד"ש.. ובעיקר,בתמונה אי אפשר לעמוד על מידת הניקיון והאסתטיות של האופציונלי. הבאתי בפניכם סנריו עגום שבין היתר מוכיח שוב שדבריםשרואים מכאן לא רואים משם.בתמונה הוא נראה ממש שובה לב, כ"כ שובה שכבר רציתישהוא ישבה לי עוד כמה איברים בגוף, ורצוי את האינטימיים שבהם. אבל אז כשנפגשתי איתו, FACE TO FACE רק אז I REALY FACED THE TRUTH ישבתי מולו וכל שרציתי היה ללחוץ על DELETE ואפילו לא היה איכפת לי מי משנינו ייעלם קודם.מתישהו אף קיוויתי שהריצפה היא ריצפת פלקל ושאוטוטו היא תפער את פיה ותבלע אותי, או אז הייתי יכולה להאשים את אותה ריצפה במחדל ולהגיד שהיא זו שגרמה לי לרדת כל כך נמוך.. אבל חשוב שאהיה כרונולוגית, אז ככה: איך שהתיישבתי מולו התחלתי בעבודת המחקר שלי ומה שתפס את עיני הייתה חולצתו הירוקה שנצנצה לסירוגין באור הניאון הסגלגל. " סחתיין על החולצה" פירגנתי בשקט, עד ש.. התחוור לי בעודי מחווירה שהנצנוץ המתון מחולצתו התאפשר עקב חזרתם של קרני אור הניאון לאחר שפגעו ב.. מקבץ קשקשים שהיה פזור על חולצתו...הצילו... מלמלתי לעצמי בקול ענות חלושהאו שבגלגול הקודם היה הדייט שלי קרפיון או שאין לי הסבר לכמות הקשקשים הבלתי נדלית שייצרה הקרקפת שלו ללא בושה.מבועתת קלות תרו עיניי אחר מקום סימפטי יותר להינעץ בו, וכך מצאתי עצמי מתצפתת בדש חולצתו. לפתע ראיתי שרקום עליה תנין קטן וחמוד, "מאיפה התנין הזה מוכר לי?" שאלתי עצמי, "אמ... לא, לא יצאתי איתו". ואז החילותי להריץ בראשי את כל תמונות בוגרי חמת גדר בשנים 1997-2003 ועדיין לא נזכרתי , ואז זה היכה בי , "זה התנין של לקוסט, לקוסט !!!" סירבתי להאמין, חולצת לקוסט?! אפילו אני, שביני ובין המילה אופנה אין הרבה קורלציה, הזדעזעתי, רציתי לעדכן אותו בשקט בשקט באוזן שאפילו הנכדים של התנין הזה נפטרו מזמן... (כן אני יודעת שלקוסט עדיין חיה וקיימת, אבל לא במהדורה הנוכחית)ואפרופו אוזן, להתקרב לאוזנו הייתה טעות טקטית ביסודה! בתוך התנוך, בתנוחה לא סקסית היה מצוי סליק קטן וטבעי , ומהחומר שנאגר בסליק יכלו בשקט לפסל עוד כמה אחמ"ים לטובת המוזיאון של הגברת טוסו. אלוהים שלי שיעזור , וישמור וירחם לפעמים... הבחור הזה היה גם החטא וגם עונשו.... לא אספר לכם איך חילצתי משם לבסוף, אך מה שכן, בפעם הבאה שמישהו ינסה לשכנע אתכם שטוב מראה עיניים מאלף תמונות, שילחו אותו אלי.
|
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קיקי? מה קורה זאת איה זוכרת?
חח אממ וואיי איזה פוסט קוורע XP חח
תמונה אחת שווה אלף מילים והפעם לא במקרה הטוב...
אמא הכריחה אותי לקרוא ונהנתי מכל שנייה במיוחד בקטע של האוזניים><
ושל חמת גדר טוב בקיצור נהנתי מהכל !~
נפלא פשוט נפלא!!!
כתוב שנון ואינטיליגנטי
מחכה לחומרים הבאים
תמשיכי ואל תפסיקי
אני צחקתי מעומק הלב
ואם כבר פתחת בנושא הזה אני קראי את מה שכתבתי אצלי בבלוג..
שווה קריאה מבטיח !
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1086797
BEEN THERE DONE THAT AND DONT WANT TO DO IT AGAIN
האמת כל אתרי ההיכרויות האלה הם סתם חארטה בלה בלה וקשקושים ..
אין כמו להכיר אנשים במציאות .
*