כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    גרפומן

    יום כיפור של העיתונות הכלכלית

    0 תגובות   יום שלישי, 28/7/09, 15:30

      פרשת מדבקת המיליארד – מכירתם כביכול של 37% ממניות חברת סייף-סקי לתאגיד הבריטי-טיוואני MSI תמורת 370 מיליון דולר – מציפה בעיות מהותיות לגבי תפקודה של העיתונות הכלכלית בישראל כיום, וראוי שתילמד בכל בית ספר לתקשורת.  

    הכל החל עם פרסום כותרת ראשית באתר 'דה-מרקר' ב-5 ליולי, בה דווח על אקזיט חסר תקדים במסגרתו מכרו יזמים ישראלים חלק מחברת הביו-מד שלהם תמורת מאות מיליוני דולרים. למחרת, כבר יצא עיתון 'דה-מרקר' בכותרת הראשית בעמוד הראשון בה סופר על "אקזיט ענק לענף הביו-מד: הישראלים שמוכרים מדבקה נגד התקף לב בשווי מיליארד דולר". אכן כותרת מפוצצת ומעוררת סקרנות, שגרמה לתזזית בקרב שלל אמצעי התקשורת שמיהרו לעוט על הסיפור החדש. בהמשך כידוע, הסתבר כי לא דובים ולא יער, לא פטנט ולא אקזיט, אלא בעיקר נוכל אחד בשם אריק קליין. השאלה היא, כיצד ידיעה כה מופרכת יכולה להגיע אל העמודים הראשונים של עיתוני הכלכלה ולככב כידיעה הראשית באתרי אינטרנט מכובדים? והתשובה טמונה בדרך ההתנהלות של העיתונות כיום.    

    התחרות בין העיתונים הכלכליים בארץ עצומה, והיא גובה מחירים גבוהים. מחיר אחד של התחרות הזו טמון ברצון להיות ראשונים ולהתהדר בכיתוב האדום 'פרסום ראשון' או 'בלעדי'. השאיפה להקדים את המתחרים עומדת פעמים רבות בסתירה לכללים מקצועיים בסיסיים כמו הצלבת מקורות, בדיקת עובדות ואפילו שימוש בשכל הישר. כיצד ייתכן שמאות מיליונים שולמו עבור מוצר שמתיימר לבדוק רמת סוכר בדם באמצעות בדיקה לא פולשנית כאשר טכנולוגיה שכזו כלל לא מוכרת ולא דווח עליה בעיתונות המקצועית? מה לתאגיד מחשוב טיוואני ולטכנולוגיה רפואית? וכיצד ייתכן שיווק של מוצר רפואי שלא נעשו בו ניסויים קליניים?  

    מחיר נוסף של התחרות ההולכת וגוברת בתחום העיתונות הכלכלית הוא תנאי העבודה של הכתבים המועסקים בהם. לא די בכך שבשל התחרות והיעדר התקציבים, כתבים מתקבלים לעבודה במשכורות נמוכות וללא ניסיון או ידע בתחום אותו הם מכסים, במקרים רבים הם גם נאלצים לכתוב על תחומים נוספים בהם אין להם כל מושג – וזו תוצאה אופיינית למצב שכזה. אבל המדאיג מכל הוא הטשטוש ההולך וגובר בין המציאות לפנטזיה, בין העולם האמיתי לבין העולם התקשורתי – אותו עולם שמשורטט בטלביזיה, באתרי האינטרנט וגם בעיתונים המודפסים.  

    אין ספק שאקזיט של 370 מיליון דולר הוא סיפור גדול שיעשה כותרת גדולה ורעש גדול. ברגע שמבינים זאת, השאלה האם באמת עומד משהו מאחורי הסיפור הזה הופכת משנית, וזה לא מקרה שדווקא מערכת 'דה-מרקר', אותה מערכת שמקיימת 'ראיונות' עם הדמויות הפיקטיביות מסדרת הטלביזיה 'מסודרים' היא זו שיצאה ראשונה עם סיפור מדבקת המיליארד. אגב, גם העיתונים הכלכליים האחרים לא יוצאים טוב מהפרשה, וחמור עוד יותר, חלק גדול מהפרסומים בעקבות הפרשה לא עסקו כלל בסיפור עצמו, אלא בשאלה מי מהעיתונים והאתרים כשל בצורה מביכה יותר, כאשר אתרי האינטרנט ודפי העיתונים הפכו לזירת התגוששות בין אמצעי התקשורת השונים לבין עצמם.  

    אבל בסופו של יום ומעבר לטשטוש בין הבדיה לבין המציאות, הכשל החמור ביותר הוא פשוט זניחתן של נורמות מקצועיות בסיסיות, שאילו נקטו בהן מלכתחילה, כל הבלון הזה לא היה מתנפח כלל. ממחקר שפרסם לאחרונה ד"ר צבי רייך מאוניברסיטת בן גוריון, עולה כי מספר המקורות הממוצע לידיעה בעיתונות היומית בארץ עומד על 2.6 מקורות, כי מקורן של 40% מהידיעות הוא ביוזמה של משרדי יחסי ציבור וששיעור הידיעות שמוצלבות בכדי לאושש או להפריך את המידע בהן עומד על 20% בלבד. למרבה הצער, אם המחקר היה עוסק בעיתונות הכלכלית, סביר להניח שהתוצאות היו גרועות ומדאיגות עוד יותר, ולראיה, פרשת מדבקת המיליארד.   

      
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      חנן_גולן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין