כשעולם מסביב מונחה על שלט הכל בלחיצות מאורגן מתוקתק כמו במונופול חיים או כמו במשחק
והרעש הזה מכה כמו בתוף וקו ההתחלה קרוב כמו לסוף וצמחים וחיות ובני אדם לרוב מלמדים איך לשנוא לטפל לאהוב
ןהרוח שורקת שיש מטרה היא הרי תפקידה להיות מזכירה וענן מטפטף והקור שוב חודר וחום האימים משתלט ובוער
ומעבר לכל יש אותי בפינה כמו מצויירת בתוך התמונה עייפה ומותשת מחכה לגשמים שיביאו עימם נחל מים זכים
ובכלל מצפה ליום ההוא שאחלום איך על במה אני דורשת שלום איך מחייכת לכל אהוביי ומזמינה אותם למסע חיי
ואז עצירה!!! פסק זמן ממחשבות זמן עשייה שיוליד תוצאות
על פתק קטן בהינף יד רשמתי "החיים קראו לי לבוא, אז הלכתי!!!"
|