| .... אור מסנוור חורך את הריצפה שלפני מאפשר לי להתמצא בדקה האחרונה, בטרם אפול למיטה. שחררתי את הג'ינס כשעיני כבר חצי עצומות. הדפתי אותו על הרצפה לכיוון הארון וסגרתי את הדלת אחרי. האור מהחלון השתבר מהדלת הלבנה מקרין אור קלוש לחלק הקדמי של החדר היכן שמיטתי נמצאת. אני מציץ קדימה ורואה משהו אפלולי שרוע על מיטתי. נדרכתי בהפתעה, כשראיתי שזאת דמות אישה. עמדתי חצי דקה כשנשמתי נעתקה. .... - מתוך חלק ראשון בין שני חלקים.
על המיטה ישנה נעמה. "אוי נעמה!" התבלבלו מחשבותי. "מה את עושה שם לעזאזל?" הצצתי כמה שניות, מחפש ניצוץ בעיניה המסתכלות בי, אבל שום דבר - רק סילסול נשמתה הכבדה נשמע כלחש מרוחק. התקרבתי להביט בה באפלה. לובן גופה הודגש ברגלים ארוכות, וזרועות מכורבלות מסביב לכרית - השאר כלוא בתחתוני בוקסר נשיים עם נקודות לבנות, וגופיה כהה שאני מנחש שהיא כחולה. פניה גלויות אבל אינני רואה את מתארן. גם השיער נבלע לו בכיסוי המיטה המתערבב תחת גופה. לפתע אני רואה את הטלפון הנייד מוטל לידה עם ספר הטלפונים הקטנטן שלה. אני מניח שהיא ישבה כאן להרהר ולטלפן ואז שקעה בשינה. החרדה, האשם והמתח חולפים להם - סה"כ מה האשמה בנפילתה שדודה על מיטתי. הכל תמים ורגוע, ואני פונה לעבר השולחן הקטן עליו יש מנורת קריאה. משום מה, התפללתי שלא תתעורר כשהאור ידלק - אכן, חוץ מתנועת גוף קלה, נעמה נשארה דוממת על מיטתי. עתה יכולתי לראות אותה בבירור. מייד נמשכו עיני לרגליה הלבנות, מגלה אני כי הן ממש לא שמנות, נהפוך הוא - דומה ומאז הפעם האחרונה בה ראיתי אותה במכנס הקצר, חולפת עם הישבן הרחב, קרה דבר. נדמה לי שהרגלים התארכו להן, ונראו פרופורציונליות. אבל אותו רגע לא עסקתי בהשוואות ודיאטות, פשוט אהבתי את מה שראיתי. עליתי לכיוון התחת שלה שהיה בולט לכיווני. רגל מכופפת, חושפת קפל קצה ישבן לבנבן שמעליו מבצבץ תחתון שחור מתחת לתחתוני הבוקסר המשמשים כמכנס. כאן הגיע האגן למימדים רוחביים מרשימים אבל שוב,.. משום מה, נהנתי להביט ואפילו חשתי רצון להניח ידי עליו, ולגלוש לכיוון הישבן. לפתע נבהלתי והצצתי בפניה לראות אם היא מסתכלת עלי ורואה שאני סוקר בקפידה את גופה. שום דבר! ריסיה השחורים מוטלים רופפים מעל עיניה החולמות, ואפה הדק נרעד בעדינות בקצב נשמתה. התנערתי מהמראה, והתיישבתי על המיטה לידה. "נעמה." קראתי בעדינות, והיא לא ענתה. שוב קראתי נעמה! נעמה..." ולמעט אנחה קלה ורפרוף ריסים העלמה רק נמתחה והתמתחה על גבה מבליטה את שדיה אל על, כשידה האחת על ביטנה וידה השניה עדין אוחזת את הכרית לצידה. הצצתי על חור הטבור המקובע במרכז בטנה, ויכולתי משום מה לדמיין שם עגיל נלוז התקוע בו.לא יודע למה חשבתי על פירסינג, יתכן וזאת סתם תמונה של בטן שקפצה מהעבר. נשענתי לאחור על מיטתי והתחלתי לחשוב. היא ישנה כל כך טוב, וכל מחשבות הזימה חלפו להן, מכאן שהרגשתי פתאום אדישות לגביה. שתישן! אמרתי בליבי ועצמתי את עיני, שוקע בענייני חולין, כשסתם עלמות מפזזות בטבורים חשופים, לצלילי חליל ונחשים מתפתלים. החלום נקטע כשנזכרתי שנעמה לידי. הצצתי לכיוון התחתון שלי, מגלה שהג'ינגי ישן לו, נוחר קלות. ליתר ביטחון הושטתי יד לכיוון הכיסא ומשכתי אלי את המכנס הקצר. עתה שאני במכנס קצר, הג'ינג'י ישן, ונעמה לא רוצה להתעורר, אף אחד לא יכול להאשימני במאומה. שוב קיפצו להם הטבורים,הנחשים המשיכו להתגלגל סביב הטמבורין, ועיני נעצמו להן בנעימות. הייתי במין דימיון מתגלגל שלב אחד לפני כניסה לשינה. ואז היא התגלגלה לכיווני והתעוררתי לגמרי. ברכה נגעה ברגלי, וידה נפלה על חזי. זה לקח שניה ונשמתה נפסקה פתאום. הייתי ער לגמרי ועיני עצומות. חשתי שהיא משתנקת וגופה קופא לפתע. בזווית עיני בחריץ דק ראיתי את ראשה המתותל מתרומם ומביט סביב. שוב קפא גופה לכמה שניות, ואז היא משכה רגלה, ממני, וידה הרכה נמשכה באיטיות מחזי. היא הזדקפה על מרפקה מביטה בפני, ואני לא העזתי לפוקחן. יתרה מזאת, התחלתי להתנשף בכבדות, מיצר שריקה נושפנית ארוכה המעידה על אדם ישן. המזרון נאנק וטלטל את גופי כשהיא התיישבה בגבה אלי. ידה שוטטה על המיטה ואספה את הטלפון והפנקס. היא שיחקה וסידרה את רעמתה, והתרוממה מהמיטה. הצצתי שוב, רואה אותה עושה סיבוב סביב המיטה. היא התייצבה לצידי מביטה בי ארוכות, והיה בי חשש שהיא תגיד "חתיכת שמוק! אני יודעת שאתה ער". במקום זאת היא כיבתה את האור ויצאה. טעם מרירות והחמצה חלפו בפי, ואפילו עצב התגנב לליבי. שמעתי אותה מתהלכת במסדרון פותחת את השירותים, שוכחת לסגור את הדלת ושכשוך מימיה נשמע. רעש המים הנשטפים הדהד בדירה ואני המשכתי להרהר בעובדה שלפני דקה חמקה היא ממיטתי. היא נכנסה למקלחת לצחצח שינים, והמים הזורמים לכיור התחילו להטריד אותי - כל הקסם התפוגג לו. כשהאור במקלחת כבה היא עברה למטבח. הייתי כבר ממש מתוח ומרוגז, לפחות הייתה יכולה לסגור את דלת חדרי. לא שמעתי מה היא עושה, אני חושב שהיא שתתה מים. התפללתי שהאור יכבה והדירה תשקע לשינה.
סוף כל סוף, האור כבה ורחש פסיעותיה נשמע מתקרב לחדר השינה. לא האמנתי, היא נכנסה לחדרי. כיווצתי את עיני במהירות ונזכרתי כי אנו שרויים באפלה. אז פתחתי אותן לסדק צר, נותן להן להביט בה מבלי חשש. ראיתי אותה עומדת במרכז חדרי. היא הביטה מהורהרת ועיניה נצצו באפלה. אז באיטיות טיפסה על המיטה ונשכבה בדיוק באותו מקום ממנה עזבה. היה זה קטע מוזר עבורי, עת נשכבה לצידי מבלי לגעת. נשמתה המתנשפת נרגעה אט,אט בעוד אני מתקשה כבר לנשום. ידעתי שהיא ערה. היא נרגעה לאיטה מהורהרת ואפילו באדישות מה, נגעה היא בשערה מחליקה אותו בתנועה בודדת ואיטית לכיוון מסויים. אני על גבי מרגיש כמו פקעת עצבים, מת לקום ולהתעופף משם במהירות. בתחילה חשבתי על מים, אחר כך חשבתי שאני רוצה להשתין, בסוף הסתגרתי כמו קוקון, וניסיתי לבצע יוגהעל גבי. שוב, היא גירדה את כיבורת ידה, מציצה לכיווני - שואלת את עצמה מדוע היתוש לא יכול היה לעקוץ אותי במקומה, ואני משתדל לדבוק במנטרה, ופסוקי הכוח הנותנים לי מזור לכאב גב עצבני שתוקף אותי. ידעתי שאין לי שום כאבי גב, אני לא צמא ואני לא מת להשתין... הכל בתודעה החולנית של גבר במצור מיטתי. אז, נשברתי! פשוט נשברתי מכל הזבל הדתי, מכל הבולשיט הנשי, מכל המנטרות המזויינות. מי שיגיד היוגה עזרה לי אותו רגע, שילך וידחף מלפפון חמוץ. הג'ינג'י הגדול התעורר (לא הקטן שמחת לתחתון ) - כל האכזריות שבי התעוררה לה. לקחתי נשימה עמוקה, ופלטתי נחירונת שקטעה את נישמתה. הייתה זאת הכנה ראויה. שוב התנשפתי עמוקות, והסתובבתי לכיוונה כשידי מחבקת את רגלה הקרובה, גולשת פנימה לחלק הרך והחמים של הירך. היא קפאה לגמרי ורגלה רעדה. לא נתתי לה זמן לחשוב וכף ידי נסוגה לאחור לגרד את רגלי, כדי לאותת לה שאני עסוק כרגע בלכידת יתוש. אט, אט הפסקתי לגרד, ואז שוב במפתיע הושטתי ידי חובק אותה במותניה בבעלות וגופי התקרב לחבקה, כשראשי נקבר תחת לידה. לשמחתי ריח דאודורנט מתוק עלה מתחת לידה ויכולתי לחייך שם לראשונה מזה שעה ארוכה של מתח. כעת הכדור הועבר אליה, ועליה להחליט מה לעשות. איך שאומרים : יש כמה אפשרויות, כולן טובות ורק צריך לבחור. היא בחרה בדיוק את מה שרציתי שתבחר. היא לא רצתה לקום, אבל היא פחדה והסתובבה עם גבה אלי, כמו מנסה להעביר את הכדור חזרה. מבחינתי זאת הרמת כדור להנחתה. במקום להיקבר בתוך עטיפה מפוחדת וקופאה, הפכתי את עצמי לעטיפה נעימה ומערסלת לגופה. חיבקתי אותה מייד כאילו הייתה כרית שלי. ידי עוטפת את שני שדיה כשאגרופי תומך חלק מהמשקל ואצבעותי פשוטות כקוצי עייט מול הפטמה הנמחצת ממשקל השד התחתון. הרגשתי את החזה המתנשף, המנסה לזעוק הצילו, אבל לא שעיתי לתחנוניו. בעודו לכוד מול אצבעותי ההמעוקלות, רגלי התקרבה לרגלה מושכת אחריה את הגי'נגי הקטן שהתמקם לו לו מול תפר המכנסון הדק. שמעתי אותה מתנשפת בבהלה. מה לעשות זהבה? לא אמרו לך שאסור לישון במיטה של הדובי. עדין קיוויתי שהיא תקפוץ במהירות במיטה ותעלם לחדרה, מצד שני, שני הזאב נחשפו והג'ינג'י הקטן התחיל למצוץ דם מהמוח, מותיר מעט מאוד למחשבות מפוקחות על יום המחר. היא לא זעה. נהפוך הוא. אט אט הי נרגעה, מאפשרת לישבנה להתרפק מול קשיות חלצי, והמתיחות בגבה נעלמה, מאפשרת לשד הצעיר להתפרץ קדימה בנגיחת פטמה מול אצבעותי הממתינות. תנועת גוף קלה שלי ונשימה אדישה המעידה שאני עדין ישן, ואצבעותי עוטפות את הפטמה חשות אותה מתערסלת בניהן, כמו דורשת לפרוץ חור בגופיה ולהראות כמה היא חזקה ונוקשה. היא בטח חשבה שאני בחלום מתוק, שכן הבליטה מול ישבנה החלה להתקשח, מסלקת שיירי דם אחרונים מהמוח, ועתה כולי שבוי במצב החדש, ואינני יכול לחזור לאחור. אני מרגיש אותה מתרפקת עלי לאחור נותנת לי לחוש את גבה והלהריח את שערה הרך. ידי נסוגה לאחור מתכננת מתקפה חדשה. אני מניח אותה על מותניה החשופים, גולש כלפי מעלה מתחת לגופיה. גופה קופא ברתיעה - לבטח היא חושבת שהתעוררתי, וידה נשלחת לבלום את היד. אבל מזמן הפסקתי לחשוב, וידי גולשת כלפי מטה לכיוון הטבור, עושה הטעיית כדורגלן ליד המנסה לבלום, ובאלכסון מהיר לוכדת את השד המפרפר שנופל כמו תפוז רך לידי. היד המתגוננת הסמוקה מבושה מנסה להתלות על היד הכובשת. בינתים כף ידי חונקת את השד המפרפר בפחד, מוצאת את מתאר קימוריו, מתמקמת כהלכה וסוגרת עליו מכל הכיוונים. נעיצות ציפורנים אכזריות מנסות לקרוע את היד מהשד אבל אני לא מוותר. אני חונק את השד עם הפטמה, מוחץ אותו באכזריות כשאני מחליק את היד לכיוון צווארה. עתה משתחרר השד מיידי ונופל לאחור. ידה הקטנה עם הציפורניים הוורודות בודקות את השד לראות מה הנזקים. כל מה שהן מוצאות הוא שד מובס ופטמה המסמיקה מבושה. היא אוחזקת את שדה ומנסה לגונן עליו, אבל אז ידי גולשת לאחור ומונחת על גב ידה בעדינות. אני לא יודע על מה דיברו שתי הידים בהפסקת אש זאת, אבל בסיכומו של דבר, גולשת ידה לביטנה וידי מוצאת את השטח הכבוש עומד כנוע. עתה הכובש צריך להתנהג באצילות ובעדינות, ובאמת, היד הגדולה יודעת מלאכתה, והיא מחליקה בעדינות על הפיטמה כמו מודיעה, אני יודעת מי המנהיג של האזור הכבוש. האצבעות חובקת את הפטמה מעסות אותה באיטיות עד שהזיעה מחליקה את הפטמה והקשיות הדוקרנית נעלמת. רק הנפיחות נשארת, ובאדיבות חוזרת ידי ללטף את קימור השד מסביב כמו בודקת כל נקודה באזור הכבוש. הג'ינג'י הקטן, רושם לו בפנקס הקטן V קטן, ומוחי המוגבל מתחיל לעבוד על המטרה השניה. ידי מטיילת בחריץ הלוחץ שבין שדיה ואחרכך גולשת לכיוון הטבור. הג'ינג'י הקטן צועק לי שזה לא בתוכנית בכלל, ומה אני בדיוק עושה?! אני רק מרפרף שם בכף יד עדינה לא פולש לחור הטבור, אלה משתחרר מהגופיה וחובק את גופה בחמימות כשידי מונחת על קצה צוארה מלטפת את קצה רעמת שיערה. אני נותן למרפקי ולידי להשען על השד הכבוש בבעלות ברורה וממולל את את שיערה באצבעותי. "מה אתה עושה?" היא לוחשת מכיוון ראשה המופנה לכיוון הקיר. אני לא עונה, ורק שומע את נשמותיה הבלתי מוסדרות. אני ממתין כמה שניות שתרגע ומסיט את שערה לאחור. ידי השניה המונחת מעל ראשה מתערבת בנעשה ומסלקת את השערות מעל עיניה, והיא מפנה מבט אלי באפלה כשעיניה בוערות בשאלה, ושוב אני שותק. אני מושיט צווארי אליה ועיניה רואות את עיני הפקוחות. במקום לדבר, אני קובר את ראשי בצווארה. ידה האכזרית שולחת ציפורנים וקול צווחה מזעזעת משתחררת מגרונה וצורמת את אפלת החדר. שנינו מופתעים מעוצמת המפגש בין פי לשקע צווארה. אני לא יודע אם היא בוכה, או מתפתלת אבל ציפורניה נלחמות בי ללא רחם, נתקעות חזק חזק בצווארי. הג'ינג'י הקטן פותח חזית חדשה ורגלי מתרוממת נשענת בעדינות על רגלה. חיכוך עדין בין ירכי רגלינו וכף רגלי מדלגת מעל המתרס. אני משתדל שלא לשרוט אותה בכף רגלי היבשה, ובמגע עדין אני ממוטט את כל החזית הדרומית, המתהפכת במיטה. ההצלחה הייתה יותר מהצפוי שעה שרגלה הלבנה שאיבדה שיווי משקל מתמוטטת על רגלי, ומייד פקודות חדשות זורמות בקשר. תקע רגל בין הרגלים, העבר יד אחת מחזית הצוואר לחזית הדרומית, הכל מתערבב לי בראש, אבל פתאום זה לא איכפת בכלל. אני שוכח מהפקודות ונותן לעניינים לזרום מעצמם. ליתר ביטחון אני אוחז ברגלה ומייצב אותה מעל הג'ינג'י הקטן, מוחץ אותו לגמרי וגורם לו להפוך לפיון במשחק החדש. לי לא אכפת כלום אחרי זה. אני רק חובק אותה בשקיקה ופי מחפש את פיה. טעם הבירה שבפי מתערבב בטעם המנטה שבפיה. הציפורנים הורודות יוצאות מהמשחק, וידה העדינה מרפרפת על צווארי. אני חושב שהיא מרגישה שקונסולת המשחק עברה לידיה, והיא דוחפת אותי לאחור ממשיכה להכניע אותי בלשונה כשאני מוטל על גבי, והג'ינג'י כלוא תחת רגלה. הנשיקה מתנתקת וראשה מתרומם ומביט בפני. כל מה שאני רואה זה עינים משולהבות, ויד המנסה שוב לסדר את השיער. אנו מביטים זה בזה מספר שניות ואז היא שואלת בחיוך "מה אתה עושה?" אני כמובן שלא עונה, רק מראה לה עד כמה אני מוכן להקריב למענה. אני הודף ברכות את רגלה מעל הג'ינגי' החנוק. בזריזות אני פושט את מכנסי הקצרים, והג'ינג'י צורח "הללויה" תחת התחתונים המקומרים כאוהל. היא מביטה במהירות לכיוון התחתון ומבטה נתקע שם. אני לא אומר לה מה לעשות, וממתין. אני לא חושב שהיא יודעת מה לעשות, ויש לי תחושה שהיא רוצה להחזיר לי את קונסולת המשחק. לפתע היא מתעשתת ומתיישבת על המיטה. היא מעיפה את הגופיה ומסירה במשיכה את מכנסיה ותחתוניה. כמו בסרטים אני מרגיש את הסומק המציף אותה, שעה שהיא מסתובבת בחצי גוף, ובביישנות מרימה את הכיסוי של המיטה מחפשת את הסדין המשמש כשמיכה בקיץ. היא מתגנבת בעדינות, ומרימה אותו עד צווארה כשראשה מביט בי בחיוך מתוח וענוג. אני מביט בהשתאות בציפורנים הקטלניות האוחזות בסדיו תחת צווארה. ואז אני מעיף את הכיסוי המקומט לרגלי, ומשתחל מתחת לסדין. עתה הקונסולה בידיה המלאות אבל אני כבר מכיר את את כללי המשחק בו בחרה.
|