מעניין לקרוא את התגובות לבלוג הזה: מאלו שמשיבות בשלילה להצעת החברות הכנה והאמיצה שלי, כי כל העניין נוטף סקס מדי בשבילן, ועד לאלו שמהללות את הרכות והעדינות היחסית של הפוסטים.

העניין הוא שאפשר לתאר באופן עדין יחסית גם זיון פרוע בתחת נשי עגלגל ומזמין, וגם מציצת זין גדול ועומד. מה שמפיקי סרטי פורנו לא מבינים הוא שמה שמחרמן באמת לא פעם, הוא לא האקט. לראות קלוז אפ על הפנימה-החוצה המכני הזה, איבר גדול נכנס ויוצא מכוס מגולח למשעי, או מפי טבעת גמיש במיוחד, זה לא זה. מה שמחרמן היא הסיטואציה. הפיתוי, או האונס, או מה שלא יהיה. הדיבור המלוכלך תוך כדי, כל מה שהופך את זה לאנושי.

אחת החוויות הארוטיות המעולות שלי לא כללה בכלל עירום, או חדירה. זו היתה נערה בת 15, צעירה ממני בשנה, ואנחנו התמזמנו קשות. הכי רחוק שהגעתי היה ליטוף מעל החזיה, ויד בתוך מכנסיה, על הישבן, מעל התחתונים. ומה שהפך את העניין לכה ראוי לזיכרון, היה הקונפליקט שלה. היא לא הסכימה ללכת רחוק יותר, ובכלל רציונלית היתה נגד סקס בינינו. אבל כשהתמזמזנו היה ברור שהגוף שלה חושב אחרת. היא היתה מתחככת בי, מתפתלת, כשכל שפת הגוף שלה אומרת רעב מיני מטורף. גם אם לא ידעתי לנסח את זה אז, הבנתי את זה.

שנים אחר כך מה שיכול להפוך זיון למסעיר במיוחד זה הגניחות והדיבור המלוכלך, זו מישהי שלוחשת לי כשאנחנו על הספה עדיין שהיא רוצה שאגמור לה בפה. זו הבחורה שכשחדרתי לאט אל ישבנה לחשה לי נרגשת "אנחנו כמו חיות, כמו חיות". אל תבינו לא נכון - אקרובטיקה זה נחמד. מאוד. מאוד מאוד. אבל את הטאץ' הקטן והמושלם נותנים דברים אחרים. הדברים הקטנים שגורמים לך להבין את סערת הרגשות של האדם שמולך. או מתחתיך. או מעליך. וכו'.