הגעתי לשיקגו ומחר אני יוצא לטיול השנתי שבו נוסעים אלפי מיילים הפעם בכיוון בוסטון. עם כל הכבוד למשבר הכלכלי ויש משבר. רואים פחות קונים ומרכזי הקניות פחות עמוסים. עם זה למסתכל מהצד נראה שהחיים ממשיכים להתנהל כרגיל. בעיתות של משבר היית מצפה לירידות מחירים של ממש. המצב אינו כזה. עם זה יש בכמה קטגוריות מציאות של ממש. 

אמש הגעתי לחנות בסט-ביי והחלטתי לקנות מחשב נייד של טושיבה. כן מדובר בדגם מיושן משהו. אני מתכוון למחשב עם מעבד של חברת איי.אם.די דומה למעבד הליבה הכפולה של אינטל דואו 4500. אין למחשב מצלמה מובנית אבל יש לו בהחלט שלושה מגה פיקסל זיכרון והארד דיסק (זיכרון קשיח) של 250 גגה בייט. היום אמנם מוכרים שלוש מאות ועשרים ואף יותר. לפני פחות מעשרה חודשים המחשב שאני מדבר עליו היה שיא השיאים. המחשב הזה נמכר בארבע מאות וחמישים דולרים. זה ממש כלום. האמת שתאמר שמחשב עוד יותר טוב של HP עם זכרון מובנה של ארבעה ג'יגה בייט נמכר ב-399 דולרים. מחשב מציאה כזו נמכרה כל הכמות בתוך פחות משלוש שעות. אז אם אתם שואלים אם יש הזדמנויות? התשובה חיובית. אבל לא כל החנויות מוכנות לרדת על הברכים. חייבים עוד משבר אחד או אולי אפילו שניים. ואולם ידוע שאם ארצות הברית מתעטשת כל העולם חולה. זה המצב כרגע. עם זה חייבים להודות שהשקל ממשיך להדהים. יורד לרמות שלא הכרנו. לא יודע אם זה טוב או רע. פשוט צריך להתרגל שהשקל הוא המטבע הראוי בעולם היום ולא אחר. לילה טוב; ושבוע טוב