כותרות TheMarker >
    ';

    אני וחיות אחרות

    רק על עצמי לספר ידעתי?
    ניסוי בהתבוננות עצמית במבוך מראות של לונה פארק: אני נשקפת מהן בגדלים משונים, שרוכית וארוכה
    או גוצית ומצחיקה, משוכפלת עד אינסוף.
    ולפעמים, רק לפעמים,
    הבבואה כל-כך חדה ומדויקת -
    אני רוכנת קדימה
    ונותנת לה נשיקה

    ועכשיו, מה?

    1 תגובות   יום רביעי, 29/7/09, 14:15

    קודם כל לטלטל את עצמי טוב- טוב, ולנער החוצה השפעות חיצוניות, כמו סדין שמנערים ממנו פרורים. אלה מהסוג שעוד לא נטמע והתערבב בפנים, אלא נושר החוצה בקלות יחסית: הספרים האחרונים שקראתי, הדעות האחרונות שנתקלתי בהן. אבל... מה זה בעצם השפעות חיצוניות? מה אני אם לא אוסף רסיסים, שבבים והשפעות שאספתי במודע או לא במודע, אם אני זוכרת או לא זוכרת? עוד נפתול מחשבתי מתעתע שאין לצאת ממנו, 8 שכזה או שכזה:''. אלא שעכשיו אני חכמה מספיק כדי לפרוץ אותו '':

    כל הרצון/צורך הזה להיות ייחודית, בלעדית וחד- פעמית מעייף לפעמים, בולם ומסרס. כמה נעים לפעמים פשוט "לזרום" בזרם החיים והאנשים שמסביב, להדמות, להרגיש חלק ממערך גדול יותר. אני יכולה לעשות זאת לעיתים קרובות יותר ויותר דווקא בגלל ההבנה המתהווה ומתגבשת שבכל זאת אני, זאת אני, זאת אני-

    אם לקשר את זה לפוסט הקודם, מרגע שהגבולות שלי מתחילים להיות מוגדרים, אני יכולה להיות חלק מקבוצה או המון, בלי חשש להטמע, להתערבב ולהעלם. 

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/7/09 22:32:

      יפה מאד. אני רואה את עצמי גם פה