האומץ לפחד.
.
הפחד הינו חלק חשוב בנו תפקידו להגן עלינו. להוביל אותנו למקום שאנחנו מבקשים לחיינו. . סיפור אישי . . אימי סבלה מבעיות רפואיות קשות במערכת כלי הנשימה שהלכו והחמירו עם השנים. בסופו של דבר המחלה גברה עליה והיא נפטרה. חוויה זו גרמה לי לפחד מרופאים, תרופות, בתי חולים......
בעיקר לאור העובדה שאימי הורישה לי את מחלתה. בצר לי ובלית ברירה, בצעירותי טופלתי כמו אימי ברפואה הקונבנציונלית שלא עזרה במיוחד.
התקיים בי הפחד שחיי יהיו רצופי סבל והשתעבדות לתרופות וטיפולים קשים, חיים של חוסר אונים כחייה של אימי. . עם השנים גיליתי את הרפואה האלטרנטיבית שמאוד הקלה אך לא פתרה את הבעיה.
. יום אחד התגלגל לידי ספר "ריפוי בעזרת דמיון מודרך " החלטתי לנסות............. . התוצאות לא איחרו לבוא בעיות קוצר הנשימה הפסיקו.הפסקתי את התרגילים... ותוך זמן קצר הכל חזר. זו היתה תחילתה של הבנה שיש בזה משהו אך זה לא מספיק. הפחד שחזר, הניע אותי להמשיך, לחקור ולהתעניין. . הפחד הוא זה שהוביל אותי לפתוח צוהר לעולם חדש, מאפשר יותר. פתרונות שלא מצריכים טיפולים כואבים עם תופעות לווי. הזדקקות לרופאים באופן גורף וכו'. מצאתי שאפשר לטפל באמצעים נעימים ואף מפנקים.
המאפשרים לי להביא את עולם היצירה, המשחק והדמיון שלי לידי ביטוי. . זה כשלעצמו עודד והרגיע אותי(:. החלטתי לחזור לספר ומצאתי בו המלצות שעזרו לי להבין כי אני צריכה להביא לידי ביטוי עוד מספר אלמנטים החשובים לצורך הריפוי. .
* הנפש שלי. * זיכרונות הקשורים למחלה שלי. * הרווחים המשניים שנוצרו כתוצאה מהמחלה . * סולם הערכים שלי.
* האמונות שהתווספו להן כתוצאה מהמחלה. . התחלתי במסע............... שתוצאותיו. מערכת הנשימה שלי בריאה (מתחילת הטיפול עברו 6 שנים). הידע החדש אפשר לי לטפל בנוסף בדלקת קשה בגידים שריפאתי תוך חודש.
(כאשר הרופאים הצביעו על שנה של טיפולים - בלי הבטחה שזה יפתור את הבעיה באופן מוחלט). . שבר בקרסול ש- 4 רופאים החליטו שהוא מצריך ניתוח ואני החלטתי שלא...התוצאה...... הקרסול שלי החלים לגמרי (נאמר לי שאף אם הניתוח היה מצליח לא הייתי מגיעה לריפוי שכזה) ועוד...... ועוד....
. השתמשתי בידע הזה לרפא את גופי.. בהמשך החלטתי ללמוד את התחום באופן מקצועי וכיום זהו עיסוקי. . מתוך ההצלחות שזה הביא אל חיי ולחייהם של מטופלי אני יוצאת אליכם. .לספר לכם כי הפחד לפעמים יכול להוביל אותנו למקום שאנחנו מאוד רוצים להיות בו.
כל הזכויות שמורות לניקה גלור |