פרשת ואתחנן בפרשת ואתחנן אנו עדים לתחנוניו של משה בפני ה' להיכנס לארץ. ה' עומד בסירובו. לאחר פתיחה דרמטית זו ממשיך משה בדברי התוכחה לעם. כבר בפתח דבריו אנו מוצאים את המשפטים "עינכם הראת את אשר עשה ה' בבעל פעור כי כל איש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' אלוהיך מקרבךָ: ואתם הדבקים בה' אליהכם חיים כלכם היום" (דברים ד/ג-ד). חכמינו התמודדו עם השאלה למה על מנת לדבר על דבקות בה' היה צורך להזכיר את אותה עברה נוראה שעברו בני ישראל בעבודה זו, עבודת בעל פעור, ושבגללה חלקם הושמדו במגיפה. ההנגדה אינה מקרית אלא מהותית, שהרי אין דבר רחוק יותר מדבקות בה' מאשר עבודה זרה, ולא רק עבודה זרה סתם אלא דווקא העבודה הזו של בעל פעור המזוהה מעל לכל עם הצד היצרי שבאנושיותנו. עבודה זו כללה בין השאר, על פי התיאור בגמרא, עשיית צרכים בפומבי ליד הפסל האליל.עבודת ה' פירושה התעלות מעל היצרי ודבקות בדרכיו בעוד שבע"ז ספציפית זו עובד ומשועבד האדם ליצרי שבו ולאו דווקא ליצירתי שבו. חכמינו בתלמוד מתייחסים להנגדה זו "הנצמדים לבעל פעור - כצמיד פתיל, ואתם הדבקים בה' אלהיכם - כשתי תמרות הדבוקות זו בזו... הנצמדים לבעל פעור - כצמיד על ידי אשה, ואתם הדבקים בה' אלהיכם - דבוקים ממש". (סנהדרין סד. וראה רש"י שם).לעבודה זרה נצמדים, הצמדה חיצונית, כגון צמיד על היד, שגם אם הוא מוצמד באופן הדוק ביותר הוא חפץ חיצוני לאדם. הדבקות היא דבקות ממש, היא מעלה פנימית, היא תופעה של הנפש והלב, ולא חפץ. היא ביטוי, אתגר. יעד אליו שואף האדם להגיע. הדבקות בה' מציבה בפנינו מדד התנהגותי. לדבוק בה' פירושו ללכת בדרכיו. דרכי האמת והצדק, המשפט והחסד. "ללכת בדרכיו - שתעשו הטוב והישר ותגמלו חסד איש את רעהו". (רמב"ן דברים כו/יז)דבקות באנושי שבנו וע"י כך ממילא לא-ל, ולאלוקי שבנו בגדר יצורים שנבראנו בצלם. הדבקות מציבה לנו חזון של חברה אנושית צודקת אשר במרכזה אין עוד שיעבוד לחירות המדומה של עבודת האלילים באשר הם, אלה החירות האוטנטית הנובעת ממימוש האנושי שבנו במובנו העמוק, הרחב, והמשמעותי ביותר. חזון איננו אוטופיה. חזון ניתן להגשמה, אך הגשמתו דורשת מאמץ. שום חזון של חירות לא ניתן להגשמה עד שאין האדם מוכן להיפרד מהילדותי שבו, מהתלותי שבו בגדר "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באישתו והיו לבשר אחד" (בראשית פרק ב/כד). על מנת להדבק לאשתו חייב האדם להתגבר על התלות בהוריו, על מנת להדבק בה', נראה, צריך האדם והעם להתגבר על התלות בפנטזיה האלילית, ולהיות חופשי, ככתוב בהמשך הפרשה "אנוכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית העבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" (דברים ה/ו). עכשיו אתה חופשי. עתה שיצאתי ממצרים והכרת פירוש החרות, עליך להתאמץ ולהצליח במאמץ היומיומי של תיקון העולם ככתוב בהמשך "בלכתך בדרכך, ושוכבך ובקומך" (דברים פרק ו/ז).כל יום, כל רגע, כל שניה. קשה אבל אפשרי. שבת שלום! |