כנפיים   שבורותב

ורלמה תמיד כשמרגישים את הטוב הרע צריך להפתיע?

למה תמיד כשמרגישים את הכאב של צמיחת הכנפייםו

דמעות מלוחות זולגות מעיניים מאושרות

צריך להגיע מישהו שישבור את הכנפייםויהפוך את הדמעות לדמעות של כאב?

למה כשסוף סוף הכנפיים רוצים לפרוש עצמם ולהרגיש את החופשמגיע

 מי שיעצור בעדם ויתן לעיניים דומעות לראות את החופשכחלום שלא יתגשם?

למה הנשמה צריכה לדמם כדי שירדו דמעות מעיניים שכבר עייפו לבכות

עיניים שכבר רוצות לעצום עצמם ולמנוע כל כאב,כל שבריר של הלב

בכל טיפת דמעה שיוצאת מהעיניים יש טיפה אמת שיוצאת מהכאב

אך בים של דמעות כואבות השקרים יטבעואז למה עדיין כואב?