הרבה זמן לא בכיתי במהלך היום באמצע העבודה ישבתי במשרד ופתאום נורא התגעגעתי והדמעות החצופות האלו התחילו לרדת היום בכיתי וחבר שבדיוק הגיע לבקר אותי בעבודה כאילו הרגיש שאני זקוקה לו כאילו שמע אותי קוראת לו לבוא לחבק אותי וישבנו כך יחד אני בוכה והוא מחבק אני מדברת והוא שותק אני כועסת והוא מפייס ככה ישבנו כמה דקות ואז כשנרגעתי קצת הוא התחיל לדבר ואמר לי משהו שנשמע נורא אבל אחרי מחשבה אולי הדבר הכי נכון לחשוב על ההוא שהלך כאילו מת איננו עוד בין החיים נהרג בתאונת דרכים זהו אין יותר לא יהיה יותר לא יכול לחזור כמה זה נורא שמחשבה כזאת יכולה לעזור שממש רוצים לשכוח מישהו פשוט לחשוב שהוא מת אינינו התאדה וכמובן שהמשכתי לבכות ואמרתי שאני רוצה אותו מאוד והוא המשיך להתעקש דניאל הבנאדם מת הגעתי הביתה הייתי עייפה מאוד נשכבתי במיטה ונרדנתי וחלמתי אוףף איזה חלום זה היה חלמתי שאני צריכה לצאת מהעבודה ולהגיע לאוטובוס הביתה ואני רצה כי אני מפספסת אותו (ואני לעולם לא רצה אחרי אוטובוסים) והוא נוסע ואני מתחילה לחזור לכיוון העבודה הולכת מותשת ומחפשת בנייד את הטלפון של ההוא שהלך מחפשת במין אטרף לא מוסבר מוזר לא דיברתי איתו כל כך הרבה זמן ואין לי בכלל את המספר מחקתי אותו מזמן ואני מגיע מותשת ואומרת לבוס שלי שפיספסתי את האוטובוס אבל עוד 20 דקות יש לי עוד אחד ואז אני יוצאת שוב לתחנה ושוב הוא בורח לי האוטובוס ואני מתחילה ללכת במין שביל בוצי ושוקעת והנעליים שלי נעלמות בבוץ אז אני הולכת יחפה וכל הזמן ממשיכה לחפש בעקשנות לא מוסברת את הטלפון שלו כאילו הוא יציל אותי מהבוץ הזה ששקעתי אליו ואז אני מפספסת עוד אוטובוס ומגיע לעבודה ובוכה בכי קורע לב בכי כזה ענק והתעוררתי וחשבתי על החלום שלי איזה חלום מוזר אבל עם כל כך הרבה משמעות ותובנות זה כל כך פשוט וזה מול העניים האוטובוסים מסמלים את הדברים שנכנסים לי לחיים או לפחות את אלו שמנסים להיכנס לחיים שלי ואני או הודפת אותם או מפספסת אותם לא נותנת להם לחדור אליי כאילו שומרת באיזה נאמנות את המקום שלו אצלי והעבודה סימל את המקום הכי בטוח בחיי שלשם אני בורחת למקום הבטוח והחיפוש אחר הטלפון שגם ככה אין לי אותו ואין לי סיכוי למצוא אותו מסמל את ביזבוז הזמן שלי את העיכוב שהוא גורם לי בחיים כמה דברים חולפים לי ואני מפספסת כי אני כולי הציפיה החוסר רצון העקשני הזה להאמין שזה באמת באמת כבר לא מפריעים ומעכבים אותי להמשיך בדרך אז כנראה אני באמת צריכה לחשוב שהוא פשוט מת איננו יותר לבכות ולהתאבל לכאוב אבל להמשיך הלאה להפסיק לחכות כי הוא לא יחזור.
|