אור הגנוז
פוסטים פופולאריים
-
אדון הסליחות
16/9/08 | 1017 צפיות
-
כל זמן הוא הזמן
11/12/09 | 1327 צפיות
-
יהונתן, כריש לוויתן
10/10/08 | 2488 צפיות
-
אדון מוסר (לא הדג)
27/10/08 | 1051 צפיות
-
רוצה להיות נאיבי
30/6/09 | 968 צפיות
-
אל רפאני וארפא
6/1/09 | 1116 צפיות
פוסטים אחרונים
- חוט מושך מן הלשון 5/2/10
- שיכור מול עלים אדומים 27/1/10
- כל זמן הוא הזמן 11/12/09
- אורחה במדבר 25/11/09
- אֲנִי אוֹהֵב 29/7/09
- קרוקס אהובתי 9/7/09
אֲנִי אוֹהֵב
אֲנִי אוֹהֵב לְקַעֲקֵע אֶת גּוּפִי בְּכַּעָכּועִים וְכַּעָכּועוֹת בְּצַלָּקוֹת שְׁמֵּימִיּוֹת
אֲנִי אוֹהֵב לְהִתְרַסֵּק עַל סַלְעֵי בַּזֶּלֶת עֲנָקִים לִיפּוֹל מֵהָרָקִיעַ בְּפָּנִים חַתומוֹת
אֲנִי אוֹהֵב לִזְרוֹק פֶּחָמִים מָמוֹרַקִים שְחוֹרְצִים אֶת הָאֲדָמָה כְאודִים עֲשֵנִים
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי לא רְכוּשָׁנִי גַּם הִיא שָׁאֲלָה , מַאמִּי אֵיפה אַתָּה ?
זֶה הָיָה בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ שָׂם הִכּוּ חֲמוֹר זֶה כוֹאֵב שֵחֲמוֹר נועֵר צַלָּקוֹת שְׁמֵּימִיּוֹת
@ אבּי 2009 |
תגובות אחרונות
-
נושמת...
בתגובה על חוט מושך מן הלשון
-
ואחרי ככלות הכל
בתגובה על אורחה במדבר
-
daaaag
בתגובה על שיכור מול עלים אדומים
-
YuvalS
בתגובה על וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם
-
...orly
בתגובה על כל זמן הוא הזמן
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לפי הקבלה צלקות שמורגשות בעולם הזה שייכות רק לעולם הזה
צלקות שמיימיות? ואללה לא יודעת
תודה על התגובה :) ורציתי בכל מקרה להעיר בנוגע לבס הגדול :
יש פה אוירה של לוחם חיים ותיק
זן כזה
שלא נכנע לכאבי החיים לפחד
המשורר רומי היה אומר,
כשהקשיים באים אל פתחו:
תן לי תן לי עוד קצת מזה.
ואתה אומר= חיים אני רץ אליכם ונותן בס גדול...
:-)
*
abi
קודם כל אני בהלם שלא הגבתי לזה עד עכשיו...
אדיר.
אֲנִי אוֹהֵב
לְקַעֲקֵע אֶת גּוּפִי
בְּכַּעָכּועִים וְכַּעָכּועוֹת
בְּצַלָּקוֹת שְׁמֵּימִיּוֹת
אני אוהבת להצטלק כשאני נפסלת מאי ידיעת החוקים השמיימים,
אך עדיין לא פוחדת לשחק את משחק החיים,
כל צלקת שנותרה עקב כך, היא גבול של עולם עליון,
מהסוג שאף אחד כאן למטה לעולם לא יוכל לשים לי.
אֲנִי אוֹהֵב
לְהִתְרַסֵּק עַל סַלְעֵי בַּזֶּלֶת עֲנָקִים
לִיפּוֹל מֵהָרָקִיעַ
בְּפָּנִים חַתומוֹת
אני אוהבת להתרסק ואילו רק משום שכבר הבנתי!
עד שאין התרסקות, אין חסרון אמיתי,
ואם אין חסרון, אין מילוי,
תענוג בא רק אחרי כאב,
אז גם אני אקבל אותו בפנים חתומות.
אֲנִי אוֹהֵב
לִזְרוֹק פֶּחָמִים מָמוֹרַקִים
שְחוֹרְצִים אֶת הָאֲדָמָה
כְאודִים עֲשֵנִים
פחם עשוי מעץ,
עץ מלשון עצה,
רק כששורפים את העצות
ופשוט יוצאים לפעולה, כדי לחוות באמת ולא להתעסק עם הדמיון,
אפשר להרגיש, באמת להרגיש.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ
אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי לא רְכוּשָׁנִי
גַּם הִיא שָׁאֲלָה , מַאמִּי אֵיפה אַתָּה ?
אני אוהבת אותו,
אבל אני רכושנית,
רוכשת אותו בכל אמצעי שיש ברשותי,
בדרכיי שלי...
זֶה הָיָה בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ
שָׂם הִכּוּ חֲמוֹר
זֶה כוֹאֵב שֵחֲמוֹר נועֵר
צַלָּקוֹת שְׁמֵּימִיּוֹת
יש סוף לדרך?
יש סוף לחומר בחיינו?
כשהחומר נלקח מאיתנו זה כואב,
אך אולי הדרך היחידה להשאיר בנו צלקת
שתגרום לנו להבין שלא הכל בידינו...
זֶה הָיָה בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ
שָׂם הִכּוּ חֲמוֹר
זֶה כוֹאֵב שֵחֲמוֹר נועֵר
צַלָּקוֹת שְׁמֵּימִיּוֹת
מילים שמותירות חומר למחשבה
והכתיבה מיוחדת
אין לי מושג למה
אבל המשפט הראשון שעלה י לראש הוא
נופל וקם
והשני משחק במחבואים
זה משום שאנין לי הבנה בשירה
פיוט של תובנה
צַלָּקוֹת שְׁמֵּימִיּוֹת
\אפרת
כל צעד
כל שעל
כל גרם
מהמשא..
אוהבת.
לצערי התחברתי לשיר הזה...
לא אהבתי....
פחמים ממורקים מברצלונה
'כולם יו-ד-עים שאני שיכור '
יהי זכרו טהור
ואני אוהבת את
המילים שלך.
זה יפה אבי,יפה לדעת מה
אתה אוהב.
"צלקות שמימיות" צריוף מילים מדהים.
הרבה עוצמה ורוך יש כאן.
וזה נכון,כל כך כואב לשמוע
חמור מוכה נוער.
(אחזור * )
בדיוק מה שרציתי להגיד
דרמטי,אהבתי..שבת שלום
לב פועם טהור
"עודך אברך כבשת את לבבי"
ברוך שובך לארץ הקודש אברהם מוריה
אסתר
מקסים.
שלום חברים וחברות . מאז שובי מברצלונה נכנסתי לאלם קל . גל אלימות וג'ו עמאר נפטר , אז אי אפשר בלי....
אלייך בא אניהמנגן בחצרות
אלייך בא ומזמר
ומנגן על מנדולינה
להלהלהלהה
הו ברצלונה ברצלונה
על כלי מיתר
עם גיטרה ומנדולינה
ליי ליי..
הו ברצלונה ברצלונה
על כלי מיתר
עם גיטרה ומנדולינה
עברתי דרך יבשה וים
הו הו הו
ברצלונה
לך הבאתי מיטב שירתי
נא קבלי זאת תשורתי
אנא זיכרי את הד קולי
כמזכרת לאהבה
לה לה לה לה לה
הו ברצלונה ברצלונה
על כלי מיתר
עם גיטרה ומנדולינה
הו ברצלונה ברצלונה על כלי מיתר
עם גיטרה ומנדולינה
עודך אברך כבשת את לבבי
ב-ר-צ-ל-ו-נ-ה
התחברתי אל הצילום...
.
מסכה על הגוף
מתמזגת בעור
מכסה...
מגרה...
מתריסה...
.
כשהצבע יישטף
יתגלה העור החשוף
אז נוכל לאפשר
לאהבה להיכנס.
אברהם מוריה,
נאה אתה כותב, מאחלת אצבע מרפאה לצלקות של הלב.
יעל
מורגש מאוד הכאב שלך
כמו נעירת החמור...
*
מקווה שלא שכחת את החמור בברצלונה.
אי אפשר להיות עד כדי כך לא חומרני.
השיר עם המון עוצמה וכוח,
אהבתי אותו מאוד.
ראיתי את הכותרת ובאתי לכאן מהר...
איזה כייף לי שאתה אוהב אותי
אֲנִי אוֹהֵב לְהִתְרַסֵּק
עַל סַלְעֵי בַּזֶּלֶת עֲנָקִים
לִיפּוֹל מֵהָרָקִיעַ
בְּפָּנִים חַתומוֹת
ואני אוהבת לקרוא טקסטים שאין לי מושג
למה התכוון המשורר אבל לחוש שהוא
עושה ככל יכולתו כדי ללכת עד הסוף ממש...
עד הקצה.... כדי להכיר את העולמות כולם...
תודה
על השיתוף והעוצמה....
בסוף כמו בהתחלה
הוא אהב והיא שאלה
ורק כתובת קעקע אחת
בשיפולי בטנה
הוסיפה לה חן וכך שם נכתב,
in my dreams you allways here
צבע החיים, ארגמן...
יש משהו מאוד מושך בצלקות
שמימיות
שבת שלום פיוט
זה נשמע כמו ,שאלף כבאים לא יצליחו לכבות אותך?
או שהאושר בא בזעם?
אהבתי את הדרמה הנושבת בין השורות, מאיר אריאל היה עושה בהם שמות..
יפה:)
איזה יופי,
גם אני.
מאוד ממליץ אחרי תהליך שכזה...
לעבור שטיפה הגונה תחת מפלי הנוזלים הטהורים...
(אבל הרי אתה מכיר את "הטריקים, האלו הרבה יותר טוב ממני...)