להיות שליח זה דבר לא פשוט ולא קל.שליח- יש לו חוזה נשמתי שם למעלה, וכאדם לרוב אינו מודע לכך כלל.כאדם, משהו דוחף אותו לכיוון השליחות, משהו מכוון אותו.כאדם, לא תמיד הוא מסונכרן עם השליחות שלו מבחינה רגשית ורוחנית,מבחינת צמיחתו האישית.מחכים לו שיעורים רבים בדרך, לרוב אינו מבין מהיכן ומדוע אלו "נחתו" עליו.כאדם, יש לו דרך לעבור ויש להניח שלעולם לא יהיה "מושלם" כל עוד הוא בגוף פיזי.הוא ילמד להיות שלם, לקבל את עצמו, להכיל אחרים,להיות בעל יושרה, הגינות, אמפטיות, תבונה, מסירות.בשלב מסוים הוא יתמסר לשליחותו והיא תהיה כל כך חשובה בעיניו עד כי חייו יסתובבו סביבה.בשלב מסוים הוא יבחר את עצמו לשליחות. כאן יהיה סינכרון מלא עם החוזה הנשמתי שלו.הוא לא יהיה זקוק לפידבקים, להאדרת שמו, לסוג של סלבריטאיות.יהיה לו סיפוק כה מלא וממלא מעבודתו, הוא יהיה עניו, מרוצה, מודה על מה שיש לו; להיות שליח זה להיות מורה/ להעביר מסר/ אהבה/ ריפוי,לשנות משהו חשוב ברמה התודעתית/ להתמיר תדר. הפצת שיטה כמו "התעוררות גוף האור" (אורין ודהבן) זו שליחות, הפצת שיטת "אימא אמינה" (יואל והנשר הלבן) זו שליחות, מי שמרגיש שמצא את מה שהוא רוצה, מה שחיפש, מהלב מרגיש, מי חשוב לו שעוד אנשים יידעו, ייתרפאו, יתמיר, יעבירו הלאה את המסר- יירתם לכך מתוך צורך פנימי. להיות שליח זו אחריות. להעביר את הדברים בצורה טהורה, מדוייקת זו מחוייבות. להיות ישר והגון זה צורך. לעמוד בהתנסויות , נסיונות ולטעות- זה הכרח. אין צמיחה בלי התנסות, בלי להסתכן בטעות. זו הדרך היחידה ללמוד, לגדול ולהשתבח, ללטש את היהלום הפנימי עוד ועוד. תבורכו! |