סוגיות מתקדמות בניהול - בלוג משותף עם עפרון רזי
הבלוג מוקדש לסוגיות בניהול - כמו: יצירתיות, חדשנות, שיתוף פעולה בינמערכתי, קבלת החלטות, ייצור ידע והדמיית תהליכים - הנובעות מתורות חדשות יחסית, כ\"תורת הכאוס\", \"תורת המערכות המורכבות\", \"תורת הרשתות\" ו\"מהפיכת הויזואליזציה\". נשמח מאוד אם יימצאו לנו שותפים לדיון ולעיסוק בנושא
פוסטים פופולאריים
-
שימושים חדשים למודלים "מעלה-מטה" (Top Down) ומטה-מעלה (Bottom Up)
18/10/10 | 9132 צפיות
-
"סדר", "כאוס" ומה שביניהם בסיפור יציאת מצרים – הגרסה של האלוף גרשון הכהן
1/4/10 | 3673 צפיות
-
ההשתלטות הערבית על קרקעות מתחת לרדאר
9/4/15 | 1081 צפיות
-
אבדן הרלוונטיות של ההסברה הממוסדת
10/7/10 | 932 צפיות
-
הפער הגדל בין "אפקטיביות" ל"יעילות" והשפעתו על השבחת הערך הארגונית
20/8/09 | 7290 צפיות
-
הקוד הגנטי כמורה דרך לארגונים
10/8/09 | 1426 צפיות
פוסטים אחרונים
- חלקו התחתון של קרחון השחיתות בעקבות פרשת רונאל פישר 14/5/15
- מה משמעות ההתקפות חסרות התקדים על המפכ"ל בתקשורת? 9/5/15
- מה משמעות ההתקפות חסרות התקדים על המפכ"ל בתקשורת? 9/5/15
- למה הסתיימה הרכבת הממשלה רק ברגע האחרון? 9/5/15
- שני הלקחים שצריכה המשטרה להפיק מהפגנות אנשי העדה האתיופית 9/5/15
- אבחון רשתי היא הדרך למניעת התאבדויות 9/5/15
"עדיף לגנוב רעיון מצוין מלהמציא רעיון בינוני..." – האמנם?
פעמים רבות אנו שומעים את המשפט "עדיף לגנוב רעיון מצוין מלהמציא רעיון בינוני..." כמעין אליבי לאי "ייצור ידע". שהרי, אם ה"ידע" קיים כבר במקומות אחרים, למה לא להקל על עצמנו להשיגו משם? כך לדוגמה, חברת "בריטיש פטרוליום" ("British Petroleum") נוהגת להעניק מידי שנה את פרס "גנב השנה" לעובד שהצליח להשיג את הרעיון הטוב ביותר מבחוץ ובאמת, "ייצור ידע" - תחום שלו הקדשנו את הפוסט הקודם - אינה הדרך היחידה שבה ארגונים יכולים להשיג את ה"ידע" הדרוש להם. הם יכולים גם "לשכור ידע", "לרכוש" אותו ואפילו "לגנוב ידע", כמו במקרה של "בריטיש פטרוליום". מהי הדרך העדיפה?
התשובה המובנת מאליה, לכאורה, היא שכמו בכל מערכת מורכבת חשוב שיהיה לנו מגוון. במקרה שלנו – מגוון אמצעים להשגת אותו "ידע חבוי" שחיוני להסתגלות למציאות הדינאמית, המשתנה במהירות שלנו. "ידע חבוי" ('Tacit Knowledge'), כפי שפרטנו בהארכה בפוסט הקודם, הוא ידע שמקורו במומחיות אינטואיטיבית, שאיננו מצוי במאגרי המידע הארגוניים ואינו חשוף לעיני המנהלים. הוא סובייקטיבי, קשה להגדרה, נובע מדמיון ומאינטואיציה, וכולל מיומנויות קוגניטיביות וטכניות, מודלים חשיבתיים, אמונות ונקודות מבט והסתכלות קשים להגדרה ולהכללה תחת מבנה אחיד.
אולם, יש מתח לא מועט באינטראקציה שבין הדרכים השונות להשגת "ידע חבוי". שאלת המפתח היא, האם הארגון יצר את התנאים שבהם "ידע חבוי" יכול להיווצר. גלית גנאור, בהערותיה לפוסט הקודם שלנו, מגדירה שלושה תנאים ליצירת "ידע חבוי" אצל ההנהלה: גמישות מחשבתית; הבנה שהידע החשוב באמת מצוי אצל העובדים; ויצירת הזדמנות לשיתוף בידע. מצב כזה הוגדר על ידנו בפוסט אחר כ"ניהול על סף גבול הכאוס", כלומר, במצב שבו ההנהלה מאפשרת "בלגן" גדול מספיק שתתאפשר, מה שמכונה בשפת המערכות המורכבות, "התארגנות עצמית" לצורך "ייצור ידע" בקרב העובדים (את "הדבקת"המילה "בלגן" לתיאור המצב של "סף גבול הכאוס" קיבלנו מאחד המגיבים לפוסטים שלנו, שבתאי, בדיון שעסק ב"ייצור" וב"שריפת" אנטרופיה ארגונית).
הבעיה היא, שגם אם ההנהלה מודעת לחשיבות השגת "הידע החבוי", פעמים רבות היא תבחר שלא ליצור מצב שיאפשר את יצירתו. זה יכול לנבוע מאופי המנהלים: מנהלים ששונאים עמימות יתקשו מאוד להניע תהליכים שיוצרים "בלגן" ומפירים את ה"סדר"; או מאופי הארגון: יש גבול לרמת ה"בלגן" שארגונים צבאיים מסוגלים להרשות לעצמם. דוגמה למצב הזה הובאו בתגובות לפוסט הקודם, לגבי חוסר השימוש שעושות ההנהלות בפלטפורמת ה- ווב 2.0 על מנת "לייצר ידע", למרות שהיא זולה ונגישה להם. זאת, בשל החשש מההשפעה שיש לכך שלעובדים יש פלטפורמה שבה הם יכולים להתבטא בחופשיות על התרבות הארגונית. התחליף שארגונים מסוג זה מוצאים לעצמם, בדרך כלל, הוא "לשכור ידע". הדוגמה הקלאסית לכך היא השוק הפורח של היועצים הארגוניים (גולן, 2008). דרך מתוחכמת יותר, היא באמצעות תמיכה במוסדות מחקר אקדמיים תמורת הזכות לשווק את פירות המחקר. זהו נושא רחב היקף, אך מטעמים של התמקדות בעיקר, לא נעסוק בו בפוסט הזה.
אם התנאים ל"יצירת ידע חבוי" אינם קיימים, אזי האופציות האחרות קורצות מאוד. יהיה זה, ללא ספק, זול וקל בהרבה לשכור, לרכוש ואפילו לגנוב ידע.
הבעיה היא, שככל שהארגון יצליח להשיג ידע בדרכים אלטרנטיביות, הוא עלול להפוך לעצל, ואם הוא גם שבע, הוא מאבד את המוטיבציה ל"ייצר ידע". דוגמה מוכרת לכך היא התופעה של חיקוי מוצרים (כלומר, "גניבת ידע"), תוך עקיפת זכויות היוצרים, שהפכה לתופעה מוכרת. בספטמבר 2008 פרסם העיתון הכלכלי, The Marker, מחקר, לפיו בחמש השנים האחרונות חלה ירידה של יותר מ- 60% במספר המוצרים החדשים על המדפים. The Marker ייחס זאת, בין היתר, לכך ש"לחקות הצלחות של אחרים זה הרבה יותר קל – וזול" (צורף, 2008). כשמתרחש משבר והארגון זקוק בדחיפות ל"ידע חבוי" ספציפי, ואם הידע הזה אינו ניתן להשגה מחוץ לארגון, ימצא הארגון את עצמו חסר אונים דווקא ברגע הקריטי ביותר. ואולי אפילו גרוע יותר. אם הארגון אינו מצוי במצב שאבחנו כ"סף גבול הכאוס", ואם אין קשב לעובדים שמזהים סערה קרבה, יכול הארגון גם להיקלע למצב, שבו ההנהלה אינה מאבחנת את המשבר ואת הצורך ב"ידע חבוי", עד שזה הופך להיות מאוחר מידי. |
תגובות (16)
/null/text_64k_1#
אלי היקר,
מסכים איתך לגמרי.
אם הבנתי נכון, בוודאי שניתן להוציא ידע חבוי מידע גלוי. זאת, כיוון שהידע הגלוי מתחבר לאינטואיציה, לתחושות ולניסיון של העובדים ובאינטראקציה הזו צומח משהו חדש במוחם. לזה התכוונת נכון?
רק בריאות
פיני
פיני
נהניתי לקרוא את המאמר הזה.
מניסיוני האתגר של מציאת ידע חבוי לעיתים דומה לאתגר של ייצור ידע חדש מתוך ידע גלוי.
בתהליך אסטרטגי שניהלתי לאחרונה בארגון עסקי גדול האתגר היה להוביל כ 20 מנהלים בכירים לא רק לעבר ייצור ידע חדש אלא לעשות זאת תוך שבירת פרדיגמות אך מבלי להרבות מחלוקת ותוך שאיפה ליישוב קונפליקטים קיימים.
אמר לי אחד המנהלים במילים הבאות "לעולם לא היינו יוצאים לחפש ידע חדש אלמלא התהליך הזה ואילו מצאנו ידע כזה היו האחרים מרגישים מאוימים" מילים אלה מתארות את הדילמה בפניה עומדים עובדים ומנהלים המבקשים להביא ידע חדש בארגונים בהם יצירת שינויים אינה דבר בשבשגרה.
"לגנוב ידע" ? לדעתי, כל עוד אין פגיעה בזכויות יוצרים המוגנות על פי חוק הרשות נתונה.
העולם מונע על ידי מעט מאד חוקים, הם פשוט מתבטאים על פי קנה המידה, או התנאים השונים.
כך האלקטרון מקיף את גרעין האטום באותו מסלול בו כוכב לכת מקיף כוכב.
-
הייצור הראשוני, הוא החשוב ביותר, אבל יחסית - הפחות מתגמל.
החיים החלו בהמרת חומר לא-אורגני ל-אורגני.
עד ש"מישהו" גילה שהרבה יותר פשוט לאכול את היצרן, מאשר ליצר בעצמך.
ועוד יתר משתלם לאכול את אכלן היצרנים.
שימו לב, אלה, הטורפים, הם בעקרון המפותחים יותר.
כך גם אצלנו.
יצרני המזון הם החשובים ביותר, אבל הם גם הפחות מתוגמלים בחברה שלנו.
ולענין המידע: חלוץ המידע יקבל לעתים הרבה - אבל לא כמו שיקבלו אלה המנצלים את המידע שלו. בין בדרכים כשרות, ובין בדרכים אחרות.
לא שירי'ס
"סיעור מוחות" הוא יצירת ידע. שבו כולם משתתפים בקידוח, עד שהנפט פורץ.
"גניבת ידע" זה למשל גניבת סודות האטום של ארה"ב ע"י ברה"מ. לאחר שהידע נגנב, הוא שימש בסיס ל"ייצור ידע" עצמאי של המדענים הרוסים.
אותם תהליכים קורים בין ארגונים. לפעמים, זה ידע מהמעבדה. לעיתים זה שכפול מוצר חדש שיצא לשוק, וכדומה.
כמו שאמרנו, רק בריאות...
פיני
אחת הטקטיקות לפיתוח יצירתיות היא טכניקת סיעור המוחות.
אחד העקרונות בטקטיקה זו-הוא, שרעיון אחד מבוסס על רעיון שמישהו אחר כבר העלה
ואתה מוסיף לו משלך.
דהיינו-התבסס על רעיון של מישהו אחר והוסף לו משלך.
האם זו גניבת רעיון?
אם כן- אז כולנו גנבים- כי בכל רגע אנחנו משתמשים ברעיונות של אחרים.
אני חושבת שבעולמנו המתוקשר החשוף והשקוף- אנחנו חשופים - אם נרצה או לא- לרעיונות ומידע אינסופיים.
לעשות באלה שימוש- בעיני זו אינה גניבת ידע- כל עוד שכללת ו\או הוספת משהו משלך.
וכמו שפיני אומר-
רק בריאות.
לאורורה בורליס שלום רב
ברכות ואיחולים להצלחת המיזם החדש שלך.
רק חבל שלדבריך, בזויה ומעליבה ההסתמכות עלהעבר. זאת, מכיוון שזה בניגוד לטבע ולכן אינני מבין כיצד זה משתלב עם קארמה שלילית.
נכון הצלחה נמדדת גם ב"איך". יחד עם זאת, הייתי ממליץ בחום לרדת מהקיצוניות
שבדבריך " זה כמו להיותעלוקה..."
"החשיבה היצירתית" כמו שאתמדגישה היא, לדעתי, ליבת העניין; ועוצמתה לא פחותה בדרך שבחר בה פרדי גרניט וכך גם עם דרכך שלך.
לבסוף, באשר לגנים, עלית על דרך מאדמעניינית אך גם בעלת מגוון אפשרויות כדרכן של "מערכות-מורכבות". יעידו מהלכים של אחת ההתפתחויות של העשורים האחרונים - "ההנדסה הגנטית", הפורצת ביצירתיות נתיבים חדשים, שלפעמים אין אפשרות למנוע "תוצאות-בלתי-צפויות".
הטבע מתקדם בשני נתיבים עיקריים: האחד, "אבולוציה" (דרכו של גרניט); והשני ב"התארגנות-עצמית", המובילהלא פעם ל"רעיונות-מחוללים" שזה כבר יותר קרוב לדרך שלך.
שתי הדרכים חופפות ומשלימות זו את זו.
אני מקווה, שהוספתי בדרך אבולוציוניתמשהו לדיון אותו פתח ידידי ושותפי פיני יחזקאלי
עפרון רזי
לפרדי גרניט שלום רב
נכון ציינת שאבולוציונית אינך מכירפיתוח שנולד יש מאין, ומכאן ועד לאסטרטגיה של חיפוש והפיכת רעיונות קיימים למוצריםושרותים השונים מהתכנון המקורי, זוהי דרך בהחלט קלאסית וברוכה
ההתמקדות שלך באופן קיצוני רק בדרך הזו,אולי מפסידה אופציות הנפתחות בדרך
המיוצגת על ידי מגיבה נוספת לדיון בשםאורורה בורליס, אליה אתייחס בנפרד בהמשך הדיון.
כאשר מדובר בנושא היצירתיות אנחנועוסקים "ביצור-אנטרופיה" או "יצור-ידע".
ואחת הדרכים היא גם בקפיצות מדרגה.דהיינו דרך של "התארגנות-עצמית" המקבלת ביטוי רב במערכות ביולוגיותשבטבע ועכשיו גם במערכות ניהול פרי יצירת האדם. זוהי דרך המקבילה ל"אבולוציה"היותר סולידית . למשל "ההנדסההגנטית" שבאמצעותה מנסים לקפוץ מדרגהאו לחלוף על משוכות גדולות בזמן קצר.
.
בקיצור שתף פעולה עם אורורה בורליסותצליחו יחד עוד יותר
תודה לך על ההזדמנות שנתת לי להשתתףבדיון
עפרון רזי
פוסט* מאלף ותודה.
כאדם וכיזמית מתקיימת בי סלידה לנוכח "גניבת רעיון" או כריית רעיונות מוצלחים יותר מרעיונות בינוניים.
להעתיק זו מילה גסה בעיניי המלמדת על שטחיות ועצלות מן הסוג הנחות ביותר.
בסטרטאפ שלנו אין שום דבר גנוב/שאול/מועתק הוא כל כולו חדש ובכל זאת הוא מלהיב ולא מסכן עצמו בהופעת הלם אל תוך השוק.
כמייסדת של הסטראפ אני לא מרשה להביא לשולחן רעיונות שעליהם ניתן לבנות אפליקציה מתוחכמת יותר!
זה בזוי בעיניי ומעליב, מה גם שזו קארמה שלילית.
הצלחה נמדדת גם ב"איך" לא רק במה וכמה.
אני לא יודעת איך אנשים גונבים או מעתיקים חיים עם עצמם. לא מתוך התחסדות ולא משום מקום צדקני.
זה כמו להיות עלוקה ולחיות על גבו של מישהו אחר!
ארגון שמכבד את עצמו צריך לעורר ולהשקיע ב"מציאת ראש חדש" !
חשיבה יצירתית מקדמת את האנושות (לרוב)
בעוד שחשיבה מעתיקנית תוקעת אותנו במקום.
אני בעד לחשוב מתוך חדווה :)
רק שלעיתים התהליך של חשיבה יצירתית דורש זמן, בעוד שלהעתיק זו דרך שמביאה תוצאה מהירה יותר.
אז מה, אני אומרת אז מה! חדשנות וראשוניות זה גן שקשה מאוד להצמיח אבל קל יותר לטפח.
צטט: ב.ל.ט.ט.(ן) מומחה 2009-07-31 18:05:21
אני אישית אוהב/מחפש/גונב רעיונות טובים והופך אותם למוצרים מצוינים כאלו שהמתכנן המקורי לא חשב אפילו בכיוון.
וכמו אדיסון שהוא המוטו שלי לחיים אני "ממשיך מהיכן שהאחר הפסיק..."
יקירי,
ל"גנוב" משהו ולהפוך אותו למוצר שהמתכנן המקורי לא חשב עליו זה מהותו של "ייצור הידע".
אם כך, דיברנו על אותו דבר.
רק בריאות
פיני
צטט: פיני יחזקאלי 2009-07-31 19:56:43
קוסם יקר,
אם "ייצרו ידע" אצלך בארגון תהיה לך הרבה יותר עבודה...
מומחה יקר,
כמות הרעיונות שנמצאים בראשי העובדים אצלך בארגון היא עצומה. תן לה לצאת ותזדקק לאחרים הרבה פחות...
רק בריאות
פיני
לא הבנת את הפואנטה שלי.
אני משתמש רק בראשי העובדים ומייצר פתרונות ושרותים פורצי דרך גם בעולם כבר עשור. אני רק עניתי לשאלה שלך שאנחנו כולנו "גנבים" אנחנו לא באים ריקים לשולחן הפיתוח.
יש מי שממש מעתיק מצד אחד ויש כאלו שמסתמכים על טכנולוגיות עבר מאידך. כולם פילוסופית גנבים לפי ההגדרה שלך.
קוסם יקר,
אם "ייצרו ידע" אצלך בארגון תהיה לך הרבה יותר עבודה...
מומחה יקר,
כמות הרעיונות שנמצאים בראשי העובדים אצלך בארגון היא עצומה. תן לה לצאת ותזדקק לאחרים הרבה פחות...
רק בריאות
פיני
אבולוציונית אני לא מכיר פיתוח אחד שנולד יש מאין. אני מחזיק בדעה שכל המצאה ככל שתהיה חדישה מתבססת על רעיונות אחרים.
עכשיו אתה רוצה לחקור איך הגיע המידע אל הממציא זו שאלה אחרת, אבל להבנתי כל רעיון חדש ככל שיהיה, מושאל מרעיון קודם.
הגלגל שמאד אוהבים להזכיר לא נולד גם הוא יש מאין.
קדם לגלגל הגליל וטכנולוגיית היצור/סיתות כבר היתה ידועה. משם רק השתנו החומרים והשתכללו המוצרים הסופיים.
העץ החליף את האבן, הגומי את העץ וכו...
אני אישית אוהב/מחפש/גונב רעיונות טובים והופך אותם למוצרים מצוינים כאלו שהמתכנן המקורי לא חשב אפילו בכיוון.
וכמו אדיסון שהוא המוטו שלי לחיים אני "ממשיך מהיכן שהאחר הפסיק..."
מיקי היקר,
סוגיה נאה העלית, שראוי באמת לעשות בה הבחנה - מדוע אתה גונב.
כאשר אתה נמצא בנחיתות טכנולוגית, אתה גונב על מנת ללמוד, להשתכלל ולהתחיל "לייצר ידע" בעצמך. כך עושים הסינים וכך עשו הסובייטים למשל. אז, הידע שגנבת, לא רק שאיננו מנוון - הוא משמש אף זרז למיסוד תהליכים של "ייצור ידע" בעתיד.
כאשר מדובר בחברות שמטעמי נוחות (אופי המנהלים, אופי הארגון) מעדיפות לוותר על העניין האמיתי ולהמירו בגניבה - סביר שיצא שכרן בהפסדן בטווח הארוך.
תודה מקרב לב על התגובה. למדתי ממנה...
כל אהבתי
פיני
פיני , כמה נעים ומעניין לקרוא שוב דילמות מאתגרות מעולמנו הנושם,בועט ולעתים פוצע.
גניבת רעוינות היא מקדמת דנא והלוואי והייתה מותרת ללא תנאי. הבעיה היא שלו לא היתה מוגנת חוקית, התעשייה לא היתה משקיעה
במחקר - ואז היינו יוצאים נפסדים.
אם מסתכלים על הסינים למשל, ניתן לראות שהם גונבים וגונבים אבל בכל זאת מתקדמים ואף נעשים מתוחכמים. הכיצד?
יתכן שעצם התעסקות עם רעיוניות גנובים, מחדדת אצלם את יכולת הפיענוח וההתמודדות עם חדשנות ויצירתיות , וזה כשלעצמו מקפיץ אותם לחזית יצירתיות עתידית.
יתכן גם שלכל חברה כדאי לעודד גניבת רעיונות, ובלבד שתהיה מוכנה לשלם את "העונש בחוק" הנגרר מכך.
שבת שלום
תגובות אחרונות
-
רונית אברהם
בתגובה על גרשון הכהן: מדוע שואה ליהודים לא תחזור שנית?
-
אריאל, חיפה
בתגובה על "סוף מחשבה במעשה תחילה" - לקח חציית ים סוף
-
אריאל, חיפה
בתגובה על על הדוקטרינה הצבאית
-
אריאל, חיפה
בתגובה על אין פתרונות קלים ואין ארוחות חינם...
-
אריאל, חיפה
בתגובה על כדאי ורווחי להסתופף בחצרותיהם של מקובלים
-
Ezer
בתגובה על אריסטוקרטיה ואוליגרכיה בארגונים
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אלי היקר,
מסכים איתך לגמרי.
אם הבנתי נכון, בוודאי שניתן להוציא ידע חבוי מידע גלוי. זאת, כיוון שהידע הגלוי מתחבר לאינטואיציה, לתחושות ולניסיון של העובדים ובאינטראקציה הזו צומח משהו חדש במוחם. לזה התכוונת נכון?
רק בריאות
פיני
פיני
נהניתי לקרוא את המאמר הזה.
מניסיוני האתגר של מציאת ידע חבוי לעיתים דומה לאתגר של ייצור ידע חדש מתוך ידע גלוי.
בתהליך אסטרטגי שניהלתי לאחרונה בארגון עסקי גדול האתגר היה להוביל כ 20 מנהלים בכירים לא רק לעבר ייצור ידע חדש אלא לעשות זאת תוך שבירת פרדיגמות אך מבלי להרבות מחלוקת ותוך שאיפה ליישוב קונפליקטים קיימים.
אמר לי אחד המנהלים במילים הבאות "לעולם לא היינו יוצאים לחפש ידע חדש אלמלא התהליך הזה ואילו מצאנו ידע כזה היו האחרים מרגישים מאוימים" מילים אלה מתארות את הדילמה בפניה עומדים עובדים ומנהלים המבקשים להביא ידע חדש בארגונים בהם יצירת שינויים אינה דבר בשבשגרה.
"לגנוב ידע" ? לדעתי, כל עוד אין פגיעה בזכויות יוצרים המוגנות על פי חוק הרשות נתונה.
אריאל,
זה תמיד נכון...
רק בריאות
פיני
העולם מונע על ידי מעט מאד חוקים, הם פשוט מתבטאים על פי קנה המידה, או התנאים השונים.
כך האלקטרון מקיף את גרעין האטום באותו מסלול בו כוכב לכת מקיף כוכב.
-
הייצור הראשוני, הוא החשוב ביותר, אבל יחסית - הפחות מתגמל.
החיים החלו בהמרת חומר לא-אורגני ל-אורגני.
עד ש"מישהו" גילה שהרבה יותר פשוט לאכול את היצרן, מאשר ליצר בעצמך.
ועוד יתר משתלם לאכול את אכלן היצרנים.
שימו לב, אלה, הטורפים, הם בעקרון המפותחים יותר.
כך גם אצלנו.
יצרני המזון הם החשובים ביותר, אבל הם גם הפחות מתוגמלים בחברה שלנו.
ולענין המידע: חלוץ המידע יקבל לעתים הרבה - אבל לא כמו שיקבלו אלה המנצלים את המידע שלו. בין בדרכים כשרות, ובין בדרכים אחרות.
לא שירי'ס
"סיעור מוחות" הוא יצירת ידע. שבו כולם משתתפים בקידוח, עד שהנפט פורץ.
"גניבת ידע" זה למשל גניבת סודות האטום של ארה"ב ע"י ברה"מ. לאחר שהידע נגנב, הוא שימש בסיס ל"ייצור ידע" עצמאי של המדענים הרוסים.
אותם תהליכים קורים בין ארגונים. לפעמים, זה ידע מהמעבדה. לעיתים זה שכפול מוצר חדש שיצא לשוק, וכדומה.
כמו שאמרנו, רק בריאות...
פיני
אחת הטקטיקות לפיתוח יצירתיות היא טכניקת סיעור המוחות.
אחד העקרונות בטקטיקה זו-הוא, שרעיון אחד מבוסס על רעיון שמישהו אחר כבר העלה
ואתה מוסיף לו משלך.
דהיינו-התבסס על רעיון של מישהו אחר והוסף לו משלך.
האם זו גניבת רעיון?
אם כן- אז כולנו גנבים- כי בכל רגע אנחנו משתמשים ברעיונות של אחרים.
אני חושבת שבעולמנו המתוקשר החשוף והשקוף- אנחנו חשופים - אם נרצה או לא- לרעיונות ומידע אינסופיים.
לעשות באלה שימוש- בעיני זו אינה גניבת ידע- כל עוד שכללת ו\או הוספת משהו משלך.
וכמו שפיני אומר-
רק בריאות.
לאורורה בורליס שלום רב
ברכות ואיחולים להצלחת המיזם החדש שלך.
רק חבל שלדבריך, בזויה ומעליבה ההסתמכות עלהעבר. זאת, מכיוון שזה בניגוד לטבע ולכן אינני מבין כיצד זה משתלב עם קארמה שלילית.
נכון הצלחה נמדדת גם ב"איך". יחד עם זאת, הייתי ממליץ בחום לרדת מהקיצוניות
שבדבריך " זה כמו להיותעלוקה..."
"החשיבה היצירתית" כמו שאתמדגישה היא, לדעתי, ליבת העניין; ועוצמתה לא פחותה בדרך שבחר בה פרדי גרניט וכך גם עם דרכך שלך.
לבסוף, באשר לגנים, עלית על דרך מאדמעניינית אך גם בעלת מגוון אפשרויות כדרכן של "מערכות-מורכבות". יעידו מהלכים של אחת ההתפתחויות של העשורים האחרונים - "ההנדסה הגנטית", הפורצת ביצירתיות נתיבים חדשים, שלפעמים אין אפשרות למנוע "תוצאות-בלתי-צפויות".
הטבע מתקדם בשני נתיבים עיקריים: האחד, "אבולוציה" (דרכו של גרניט); והשני ב"התארגנות-עצמית", המובילהלא פעם ל"רעיונות-מחוללים" שזה כבר יותר קרוב לדרך שלך.
שתי הדרכים חופפות ומשלימות זו את זו.
אני מקווה, שהוספתי בדרך אבולוציוניתמשהו לדיון אותו פתח ידידי ושותפי פיני יחזקאלי
עפרון רזי
לפרדי גרניט שלום רב
נכון ציינת שאבולוציונית אינך מכירפיתוח שנולד יש מאין, ומכאן ועד לאסטרטגיה של חיפוש והפיכת רעיונות קיימים למוצריםושרותים השונים מהתכנון המקורי, זוהי דרך בהחלט קלאסית וברוכה
ההתמקדות שלך באופן קיצוני רק בדרך הזו,אולי מפסידה אופציות הנפתחות בדרך
המיוצגת על ידי מגיבה נוספת לדיון בשםאורורה בורליס, אליה אתייחס בנפרד בהמשך הדיון.
כאשר מדובר בנושא היצירתיות אנחנועוסקים "ביצור-אנטרופיה" או "יצור-ידע".
ואחת הדרכים היא גם בקפיצות מדרגה.דהיינו דרך של "התארגנות-עצמית" המקבלת ביטוי רב במערכות ביולוגיותשבטבע ועכשיו גם במערכות ניהול פרי יצירת האדם. זוהי דרך המקבילה ל"אבולוציה"היותר סולידית . למשל "ההנדסההגנטית" שבאמצעותה מנסים לקפוץ מדרגהאו לחלוף על משוכות גדולות בזמן קצר.
.
בקיצור שתף פעולה עם אורורה בורליסותצליחו יחד עוד יותר
תודה לך על ההזדמנות שנתת לי להשתתףבדיון
עפרון רזי
פוסט* מאלף ותודה.
כאדם וכיזמית מתקיימת בי סלידה לנוכח "גניבת רעיון" או כריית רעיונות מוצלחים יותר מרעיונות בינוניים.
להעתיק זו מילה גסה בעיניי המלמדת על שטחיות ועצלות מן הסוג הנחות ביותר.
בסטרטאפ שלנו אין שום דבר גנוב/שאול/מועתק הוא כל כולו חדש ובכל זאת הוא מלהיב ולא מסכן עצמו בהופעת הלם אל תוך השוק.
כמייסדת של הסטראפ אני לא מרשה להביא לשולחן רעיונות שעליהם ניתן לבנות אפליקציה מתוחכמת יותר!
זה בזוי בעיניי ומעליב, מה גם שזו קארמה שלילית.
הצלחה נמדדת גם ב"איך" לא רק במה וכמה.
אני לא יודעת איך אנשים גונבים או מעתיקים חיים עם עצמם. לא מתוך התחסדות ולא משום מקום צדקני.
זה כמו להיות עלוקה ולחיות על גבו של מישהו אחר!
ארגון שמכבד את עצמו צריך לעורר ולהשקיע ב"מציאת ראש חדש" !
חשיבה יצירתית מקדמת את האנושות (לרוב)
בעוד שחשיבה מעתיקנית תוקעת אותנו במקום.
אני בעד לחשוב מתוך חדווה :)
רק שלעיתים התהליך של חשיבה יצירתית דורש זמן, בעוד שלהעתיק זו דרך שמביאה תוצאה מהירה יותר.
אז מה, אני אומרת אז מה! חדשנות וראשוניות זה גן שקשה מאוד להצמיח אבל קל יותר לטפח.
יקירי,
ל"גנוב" משהו ולהפוך אותו למוצר שהמתכנן המקורי לא חשב עליו זה מהותו של "ייצור הידע".
אם כך, דיברנו על אותו דבר.
רק בריאות
פיני
לא הבנת את הפואנטה שלי.
אני משתמש רק בראשי העובדים ומייצר פתרונות ושרותים פורצי דרך גם בעולם כבר עשור. אני רק עניתי לשאלה שלך שאנחנו כולנו "גנבים" אנחנו לא באים ריקים לשולחן הפיתוח.
יש מי שממש מעתיק מצד אחד ויש כאלו שמסתמכים על טכנולוגיות עבר מאידך. כולם פילוסופית גנבים לפי ההגדרה שלך.
קוסם יקר,
אם "ייצרו ידע" אצלך בארגון תהיה לך הרבה יותר עבודה...
מומחה יקר,
כמות הרעיונות שנמצאים בראשי העובדים אצלך בארגון היא עצומה. תן לה לצאת ותזדקק לאחרים הרבה פחות...
רק בריאות
פיני
אבולוציונית אני לא מכיר פיתוח אחד שנולד יש מאין. אני מחזיק בדעה שכל המצאה ככל שתהיה חדישה מתבססת על רעיונות אחרים.
עכשיו אתה רוצה לחקור איך הגיע המידע אל הממציא זו שאלה אחרת, אבל להבנתי כל רעיון חדש ככל שיהיה, מושאל מרעיון קודם.
הגלגל שמאד אוהבים להזכיר לא נולד גם הוא יש מאין.
קדם לגלגל הגליל וטכנולוגיית היצור/סיתות כבר היתה ידועה. משם רק השתנו החומרים והשתכללו המוצרים הסופיים.
העץ החליף את האבן, הגומי את העץ וכו...
אני אישית אוהב/מחפש/גונב רעיונות טובים והופך אותם למוצרים מצוינים כאלו שהמתכנן המקורי לא חשב אפילו בכיוון.
וכמו אדיסון שהוא המוטו שלי לחיים אני "ממשיך מהיכן שהאחר הפסיק..."
אם יעתיקו תהיה לי יותר עבודה... אז שיעתיקו !
מיקי היקר,
סוגיה נאה העלית, שראוי באמת לעשות בה הבחנה - מדוע אתה גונב.
כאשר אתה נמצא בנחיתות טכנולוגית, אתה גונב על מנת ללמוד, להשתכלל ולהתחיל "לייצר ידע" בעצמך. כך עושים הסינים וכך עשו הסובייטים למשל. אז, הידע שגנבת, לא רק שאיננו מנוון - הוא משמש אף זרז למיסוד תהליכים של "ייצור ידע" בעתיד.
כאשר מדובר בחברות שמטעמי נוחות (אופי המנהלים, אופי הארגון) מעדיפות לוותר על העניין האמיתי ולהמירו בגניבה - סביר שיצא שכרן בהפסדן בטווח הארוך.
תודה מקרב לב על התגובה. למדתי ממנה...
כל אהבתי
פיני
פיני , כמה נעים ומעניין לקרוא שוב דילמות מאתגרות מעולמנו הנושם,בועט ולעתים פוצע.
גניבת רעוינות היא מקדמת דנא והלוואי והייתה מותרת ללא תנאי. הבעיה היא שלו לא היתה מוגנת חוקית, התעשייה לא היתה משקיעה
במחקר - ואז היינו יוצאים נפסדים.
אם מסתכלים על הסינים למשל, ניתן לראות שהם גונבים וגונבים אבל בכל זאת מתקדמים ואף נעשים מתוחכמים. הכיצד?
יתכן שעצם התעסקות עם רעיוניות גנובים, מחדדת אצלם את יכולת הפיענוח וההתמודדות עם חדשנות ויצירתיות , וזה כשלעצמו מקפיץ אותם לחזית יצירתיות עתידית.
יתכן גם שלכל חברה כדאי לעודד גניבת רעיונות, ובלבד שתהיה מוכנה לשלם את "העונש בחוק" הנגרר מכך.
שבת שלום