אם תקרא את המכתבמשהו הספיק לקרות;אתה על סלע ואני תחתיוגרונך אטום, ידיי קרות. מתוך להבות קברי אגן עליך-אהוב, פחדן, אמיץ, אנוש;עת לאו עיניים בשמורותיךנשקת לי משפט קדוש. הדמעות מאחוריך, נפרדת כברעד לעוד שקיעה יוקדת;דמעתך כגחל על רגבי עפרבורחת מעליך ונכבית. אל תבכה אלי בלילהאל תקרא לי בין שמשות;אני אשאג אהבתי ממעלהאשמור מהרעות הלוחשות. אז אם תסיים את המכתבאני עכשיו קטועת עתיד;מעלה מעלה יחייך כוכבוהוא אני, כרויה באדמתי |