צטט: תומר שריג 2009-07-31 18:07:03

יפה ומַחכים.

 

מעניין איך מתנהג קיפוד שלקה במחלת הפרה המשוגעת. בטח נותן חלב עם קוצים.

חלב עם קוצים, מעניין תומר :)

מסכימה עם רוח הפוסט סשה אבל חושבת שבית המקדש האמיתי הוא בלב פנימה, בלהסיר את עורלת הלב.

ולא יודעת אם קראת את מגילת איכה, אבל אני קראתי רק לפני כמה שנים, כשרב בית הכנסת שלי ביקש שאקרא פרק ממנה, ונחרדתי.

גיליתי טקסט יפיפה, אך קשה מנשוא ואכזרי

ולדעתי בכך שאנו קוראים אותו בכל שנה אנו גורמים לו להשפיע ולעצב את עתידנו, ואולי מן הראוי להרהר בכך שוב, אם זה באמת מה שאנו רוצים...

קראתי בעניין רב.

כיכבתיך !

הקיצור ,  מימי בין המיצרים למעט גאות

ומחיי שיגרה להידוק הרעות.

העיקר,

שנבער את השנאה לשונה

ונתלכד סביב המכנה המשותף הרחב ביותר. של כולנו.

כל מילה כאן

נכתבה

באהבה

בחיבור

כל כך אמיתי ונוגע

מנקודה שבלב לנקודות שבלבבות

תודה שאתה כפי שאתה בנתינתך השופעת

אהבה

אסתר

יפה דרשת,,, ובמענה לסולי-

גוף הוא רק אחד מ-3 מימדים שלנו בגילגול הזה , שהם-

נפש(האגו, 'הזהות, שלנו)

נשמה-כל המתעלה, הסולח, החומל והמבליג-בקיצור האלוהי

וגוף-כל הגשמי שלנו-הצרכים של כאן ועכשיו.

סולי , איפה ההווה שלך בלי עבר ועתיד? הוא הרי מבוסס על 2 אלו,,, 

מבחינתי גופי זה בית המקדש שלי ומאפשר לי להיות פה -

אני מסרבת לחיות את ההיסטוריה... הרבה מאד מבעיותינו נמצא בזה שאנחנו לא חיים וחחוים את העכשיו...כחו את פסח כשכולנו אומרים "שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו"- איך נוכל להתקדם ולהזמין חיים חדשים וטובים שאנחנו תקועים באמונה כזאת - למה לא להשאיר את זה בסיפור שהיה?

איזה יופי של פוסט.

חשוב, מעניין,

מעורר מחשבות, שאלות ותהיות...

תודה!

ושבת ברוכה,

לימור

סשה, תודה על הפוסט הזה, נכון, חייבת לגדול בנו האהבה, האהבה לזולת, לאחר, לגר וליתום, והנה בשעה שאנו מתאבלים על חורבנו של בית המקדש, זו השעה המתאימה לעשות תיקון. לקבל את האחר ואת הגר ולא לגרש אותם אל זרועות האבדון.

אהבה תמיד מנצחת.

רק אהבה מביאה אהבה, מביאה אהבה, אהבה, רק, מביאה

אהבה

אכן, אהבתי גם

המקדש הוא הלב שלנו, מקום האיזון בדיוק באמצע הגוף שלנו. זהו המקום החשוב והמשמעותי ביותר שלנו

אם נדע להקשיב לו לא יהייה חורבן נוסף ותוכל לבוא האהבה אל כל בני האדם

שבת שלום

ישראל סשה יקר כתבת אהבה

הזכרת למה היה החורבן

פוסט ממש מרתק שיהיה רק באהבה ושנגיע כבר לזמן בו כל יום יהיה טו באב  

סשה היקר,

זה כאילו כתבת את הפוסט בשבילי.

רק אהבה יכולה לבוא אחרי חורבן.

שבת שלום.

כל חיינו מעגלים מעגלים.

ספירות וענפים.

בקיצור.

עץ שלם.

עץ החיים.

בואו נחבק עצים ונעצים את היקום.

שבת שלום גם לך . וחג ט"ו באב מלא באהבה לך ולסובבים אותך.

שלא נדע חורבן ונדע רק אהבה בין אדם ולאדם.

יפה ומַחכים.

מעניין איך מתנהג קיפוד שלקה במחלת הפרה המשוגעת. בטח נותן חלב עם קוצים.

תודה סשה,

על התובנה האופטימית:

לא החורבן הוא החשוב, אלא הלקח והשיעור שהפקנו ממנו לקראת האהבה הבאה, לקראת הבניה הבאה.

היי סשה*

אהבתי,

תמיד בחיים יש מחזוריות של הרס ובניה

וככה גם הכל נבנה מאהבה

תודה

אם לבכות, אז על כך שלפני אלפיים שנה, כשבית המקדש עוד עמד, גבוה, אדיר, יפייפה, גם הלבבות שלנו נצצו. הלבבות שלנו היו פתוחים לאחר, חיינו פה כמו משפחה קטנה אבל חמה, ואז יכול היה רבי עקיבא להגיד ש"ואהבת לרעך כמוך - זהו כלל גדול בתורה". אם לבכות, אז על הריחוק שנוצר מאז, על האיבה בינינו שהורסת אותנו

כתבת מקסים ומרגש,

תודה לך שבת שלום לך ולכל בני משפחתך,

אם אחרי חורבן באה אהבה

אז עכשיו אני מבינה למה אחרי אהבה בא חורבן...:)*

"מחורבן, חייבת לצאת אהבה"

הרי לכל אחד יש את החורבן שלו מנסיבות החיים, והמסקנה הזו

מתאימה לאללה ובטח שלוקח זמן לישם אבל זה קורה

אני עדיין לא מבין בשביל מה בני האדם צריכים מקדש אם הכל בלב פנימה. מקדש זה לאלוהים ונראה לי שאילו היו שואלים את אלוהים היה הוא אומר : עזבו אתכם מבית מקדש. תביטו על עצמיכם פנימה. ומהי התורה כולה על רגל אחת אמר רבי עקיבא 'ואהבת לרעך כמוך'

יום טוב

קרא את כתבתו של יאיר לפיד בידיעות אחרונות הבוקר

על תשעה באב

ימצא לך חן

שבת ברוכה

לאה

עזוב אותך סשה, בית המקדש בכלל היה מבנה לא חוקי וטוב שהרסו אותו, חוצמזה, הוא חרב בגלל אהבת חינם, לא שנאה.

הרבה פעמים אצל היהודים, לפני יום חג, מציינים יום אבל, זה כדי שלא נשכח את אהבת החינם שמחסלת לנו תמיד את כל מה שקידשנו.