מָצָאתִי שָׁם, חֲצָאִיּוֹת מַפְשִׁילוֹת בֶּרֶךְ. מָצָאתִי עֹנֶג קַו תֶּפֶר פָּרוּץ עַד אַגָּן כִּמְעַט. לְאַחַת הַשְּׁקוּפָה חָמַדְתִּי תַּחְתּוֹן לָבָן. וְאַחַת לֹא עָלְתָה בִּי.. חָשַׁבְתִּי עַל בֶּטֶן תְּפּוּחָהּ מְעַנֶּגֶת מַחְשָׁבוֹת אָחֶר כִּי אוֹהֵב בִּי. בַּדֶּרֶךְ, לִמְכוֹנַת הַכְּבִיסָה |