כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אוסף את עצמי

    כאשר כול מה שאני רוצה לומר אינו נשמע נכון,
    כשכול מה שאני מנסה להביע נדון לכישלון
    אני אוסף את עצמי אל דף לבן נקי
    ונותן לשורות לדבר במקומי.

    ארכיון

    פיסת היסטוריה

    58 תגובות   יום שישי , 31/7/09, 17:36
     העיר ירושלים היא ללא ספק עיר טעונה במשמעויות, עיר שכולה ניגודים וקיצוניות מבחינה דתית, חברתית, פוליטית, אידיאולוגיות. כל אלו הופכים אותה לקרקע פורייה לאמנות הקריקטורה, שעיקרה טקסט ויזואלי ביקורתי.    ( בוריס  ארנבורג )
     .
    .
    .
     הכירו  נא  את  בוריס  ארנבורג  -  קריקטוריסט. 
     בוריס,  חבר  שלי  וקולגה  לעבודה  בחברת  חשמל,  ביקש  להביע  גם  הוא את  דעותיו  דרך  ציורי  קריקטורות  ומצא  עצמו  מצטיין  בכך  עד  מאוד.  העיר ירושלים על כל גווניה מוצגת בתערוכת קריקטורות חדשה במוזיאון מגדל דוד   בעיר.  בוריס  הוא  אחד  מהקריקטוריסטים  הבולטים  בתערוכה  הזו  וכולכם  מוזמנים  להתרשם.
    .
    .
    .
     
    Photobucket 
    ירושלים  שלי,
    שלנו.
    לאחר  שתתבשמו  בנופים  המרהיבים  של  מבואות  ירושלים  ותחליקו  למטה  במורד  הקסטל  -  תחלפו  על  פני  בתיה  היפים  של  עיר  הקודש  הנצחית  שלנו  אשר  בה  כל  אבן  היא  פיסת  היסטוריה.   ובשעה  שאתם  מסתובבים  בין  חומות העיר  העתיקה  והרובע  היהודי  המשופעים  בתמונות  וזיכרונות,  וחשים  בהתרגשות  הפורטת  בעדנה  על  נימי  הרגש,  תמצאו  עצמכם ניצבים  אל  מול  הכותל  המערבי  והר  הבית  -  מסמליו  היותר  חשובים  של  העם  היהודי  בארצו.
    .
     
     בימים אלו, בהם אנו  נדונים  להאזין לתכנים  דלים  בדרך כלל של מי ששבויים  בזמן  ונעים עימו  אל  הזקנה, משמיעה ההיסטוריה  כאן  את קולה המרתק  ולוקחת  אותנו  במסע  אל  השורשים.    עצב  ושמחה  משמשים  בערבוביה  בסיפוריה,  החוצים  את  ארצנו  על  פני  תקופות  שונות,  דרך  מאבקיו  של הישוב  העברי  למען  זהות לאומית  והזכות  לקיום  בארץ  ישראל  ולעצמאות . וכך, בלי משים,  תמצאו  את  עצמכם,  דור  ההמשך,  מתרווחים  אל  מול  היופי  הזה,  גומעים  את  הסיפורים  בשקיקה  ומדלגים  בקלילות  מבעד  למרחק  הזמן  בעקבות  דמויות ואירועים. 
    .      
     
     מהר  מאוד  תגלו  כי  ירושלים  אוצרת  בתוכה  חומרים   חשובים  להבנת מהלכים שהביאו להקמת  המדינה ולהכרת  הפונדמנטאליזם  הציוני  הלוהט  של  דור  המקימים  -  חומרים  חשובים  להבין  את  ההבדל  העצום  בין עולמנו  המלאכותי  הדיגיטאלי, המנוכר  והקר, המשופע בהמצאות  טכנולוגיות,  פיצוציות  וכרטיסי  אשראי  לבין  עולמם  הטבעי,  הפיוטי  והיפה  של  דור  החולמים  והלוחמים.
    .
     
    זהו רגע  נאות  להאזין  לדברי  הימים  במודעות  צלולה  ולהבין, שגם  בחלקנו  נפלה  הזכות  הגדולה  להשתתף  בבנין  הארץ.
    .  
    ההיסטוריה,  שהיא  נציגת  הזמן  הבלתי  מוגבל,  מחזקת  את  קוצר  ימינו  עם  מרחבי  עברנו  וגובה  חזוננו  ושולחת  את  כל  אחד  ואחד  מאיתנו  אל  בימת  הכנסת  ואל  נבחרינו  בתוכה המתבזים  אל  מול  האומה.  היא  שולחת  אותנו  אל  הניצים  ברחובות  העיר,  אל  חיילי  צה"ל  בקסבאות  לחזק  את  רוחם  ואל  כל  אלו  שבקרבינו, אשר  זמנית  אבדה  להם  דרכם  ונתערערה  אמונתם  בערכי  היסוד  של  האדם.
    .
    אנשים  מחפשים  כל  העת  תשובות  ומתקשים  למוצאם.  יש  המבקשים  להביע  את  אשר  על  ליבם ואינם  יודעים  כיצד.   חלק  מן  הפתרונות  למצוקות  אלו  מצוי  באומנות  המייצרת  רגעים  יפים  שבהם  נולד  קשר  בין  בני  האדם.   דוגמא  מצוינת  לכך  היא  הציור  והקריקטורה  כחלק  ממנו.
    .



    דרג את התוכן:

      תגובות (58)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/8/09 00:57:

      יופי של פוסט.

      יופי של פירגון.

      יופי של עיר.

      ירושלים של זהב.....

       


      מקסים...

      חג אהבה שמח יקירי...

       

       

       

       

       

       

      סורי אזלו כוכבי...)-:

       

        4/8/09 06:43:

      פוסט מעניין כמו כל נגיעה בירושלים

      קריקטורה בהחלט אקטואלית

      תודה לחברך המוכשר ולך החבר המפרגן.

        2/8/09 23:41:

      כוכב לך על הפרגון ולחברך על הקריקטורה הנהדרת.
        2/8/09 18:34:

      אריה יקר, יפה כתבת 

      גם אני נעדרתי לאחרונה, אבל

      רק דברים טובים, היה בשביל מה.

      את בוריס ברור שמכירה הוא חבר טוב

      וקריקטוריסט מוכשר במיוחד.

      וזה שנאמר "לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים"

      ולנו ירושלים תשאר לנצח, אמן.

        2/8/09 17:42:

      צטט: אמירה10 2009-07-31 18:32:49


      פוסט מעניין ומרגש

      וכמה מוכשר הוא חברך..*

       

       


      אפרת

      ממש  גנבה מילים

      מפי

        2/8/09 15:01:

      איזה פרגון, לבורס יש מזל גדול

      ישי לו חבר טוב כמוך.חברך הכן מוכשר.

      תודה ידידי על הפוסט הנהדר.שושנה

        2/8/09 12:32:


      נברו !

      שאפו

        2/8/09 11:46:
      *

      קריקטורה יכולה להיות סיפור מעשה ,צילום, תיעוד,העברת תחושה,יצירת אמנות ....ותמיד תמיד אמירה

      בוריס המוכשר העניק לנו את כל שהקריקטורה יכולה לשדר וזה מקסים

      ואתה איש יקר יודע להביא לנו את המתבקש והנחוץ

      כל הכבוד!

      .

      סורי שאיני יכולה לככב

      שבוע נפלא

      אירית

        2/8/09 09:16:
      *
        2/8/09 08:26:

      אכן מוכשר חברך,

      שילוב של  עיר הכוללת בתוכה את כל הניגודים ויחד עם זו העיר שחוברה לה יחדיו...

        1/8/09 22:32:

      חברות  וחברים  שלי
      תודה  על  תגובותיכם.
      הן  חשובות  בעיני  עד  מאוד.
      .
      Photobucket
        1/8/09 21:17:
      פוסט מעניין, שבוע מבורך *
        1/8/09 19:40:

      אריה, אריה,

      ממש התגעגתי- ברוך שובך!!!!

      ואיזו שיבה....

      גם פירגון לחבר,

      גם מסר על ירושלים, יחסים בין אנשים,וסופיות...

      היטיב לתאר חברך ברישום את ירושלים, אך גם

      את אלה שמרגישים שייכות או אפילו בלעדיות עליה

      בראיה חדה ושנונה הביע דעתו על מלחמות אך בעזרת

      ההומור הצליח גם להראות תקוה- אצלו "המחנות ניצבים

      אלה מול אלה, אולם ההתנגשות נמנעת. ובמציאות???

      מאחלת לכולנו לשנות המציאות כך שלכולנו יהיה טוב יותר.

      שבוע טוב!!!

        1/8/09 18:17:

      פוסט מבריק ושנון המעצים חושים שכמעט נרדמו.

      תודה

        1/8/09 15:20:


      לביא -

      תודה על הפוסט המרשים

        1/8/09 15:15:


      ירושלים היא אחת ומיוחדת בעולם הזה, מכל זווית של הסתכלות שנבחר...

      תוכל לבקר אצלי ולראות בפוסטים האחרונים ביותר שלי עליה מזוויות שונות לגמרי משלך - ביקור בכנסת -ו -  עין כרם.

      תודה, אריה, שהבאת את זווית הראיה שלך, ראויה וחשובה, כדי שנבין את משמעותה של העיר הזו.

        1/8/09 08:53:


      ההיסטוריה,  שהיא  נציגת  הזמן  הבלתי  מוגבל,  מחזקת  את  קוצר  ימינו  עם  מרחבי  עברנו  וגובה  חזוננו  ושולחת  את  כל  אחד  ואחד  מאיתנו  אל  בימת  הכנסת  ואל  נבחרינו  בתוכה המתבזים  אל  מול  האומה.  היא  שולחת  אותנו  אל  הניצים  ברחובות  העיר,  אל  חיילי  צה"ל  בקסבאות  לחזק  את  רוחם  ואל  כל  אלו  שבקרבינו, אשר  זמנית  אבדה  להם  דרכם  ונתערערה  אמונתם  בערכי  היסוד  של  האדם.

      אעניין את בני ובהחלט נגיע לפגוש ולחוות אומן בסדר גודל שכזה....

      בני אדם הראה סימנים משחר ינקותו נטיה לציור וקומיקס נהג עוד בטרם ידע לכתוב נהג לכתוב לי בקומיקס..הכמות שהוא יצר עד גיל 12 יכולה לכסות תערוכה ענקית...לימים עזב זאת ובתיכון למד קולנוע ובכתיבת התסריטים הנה חזרו להן הדמויות וכך הבנתי שהילד אומן בנפשו וזה עניין של זמן והוא יפרוץ...למה סיפרתי זאת ומה הקשאראין לי מושג כנראה סתם צורך...

      בידידות עמוקה אליך...תמי

        1/8/09 07:46:

      מוצלח
        1/8/09 02:45:

      אהבתי...וברוך שובך....
        1/8/09 02:25:


      זה המקום בו המציאות מוכרת.....

      ואפשר לגלוש איתה לפנטזיה ולחלומות ולאבסורד.

      חברך עשה עבודה טובה בזה.

        31/7/09 23:20:
      פוזית*
        31/7/09 23:19:

      צטט: *רונלית, רונית* 2009-07-31 22:56:44

      צטט: *רונלית, רונית* 2009-07-31 18:43:30


      ירושלים היא של כולם, כל אחד והירושלים שלו,

      אך מה חבל שהדרך להשיג את השייכות לעיר היא

      כפי והמתואר יפה בקרטורה...*

       

      קריקטורה... כמובן :)

       

      אכן,  רונית,  כל  אחד  וירושלים  שלו

      מסכים  איתך  לחלוטין

      זו  גדולתה  של  עירנו  זו

        31/7/09 23:16:

      צטט: בועז22 2009-07-31 21:50:11


      קל לשקוע אל השיגרה הממכרת

      של החיים ולשכוח את מקומנו בהיסטוריה

      של עם ישראל...

      לכל אחד מאיתנו תפקיד ומקום בה, גם

      אם זה לא כל כך פוליטיקלי-קורקט אפילו

      להודות בכך...

      לא בושה לחוש, מדי פעם, ברגש פטריוטי/ציוני...

      אני לא מתבייש לחוש כך כל הזמן...

      נראה לי שגם אתה לא...

      לא בושה לחוש, מדי פעם, ברגש פטריוטי/ציוני...

      אני לא מתבייש לחוש כך כל הזמן...

      גאווה  גדולה,  בועז  ידידי

      אלא  שהמציאות  מתאכזרת  אל  הפטריוטים  שבינינו.

      הציניות  התמקמה  במקום  הציונות

      והצבר  הטוב  והנקי  נסוג

      מלפני  כוחות,  איך  לומר  -  זרים  לארץ  ישראל 

      הטובה  והישנה

        31/7/09 23:11:

      צטט: רומפיפיה 2009-07-31 21:44:24


      אריה יקר,

      שאפו לבוריס בעל חדות העין והיד הטובה על המכחול

      שאפו לך על הפוסט המצויין הזה, הניסוחים המדוייקים החדים כתער..

      על" האנשים השבויים בזמן ונעים עמו אל הזקנה"

       על "נבחרינו המתבזים אל מול האומה"

      נשביתי בקיסמך, אריה אנא כתוב עוד...

      מחפשים חומר משובח.. הראוי לתשומת לב מיוחדת....*   

      תודה  לך  יקירה  על  מילותייך

       

        31/7/09 23:09:

      אריה יקר,

      אין ספק שהנוכחות שלך חסרה,

      הרשומה שלך נוגעת מאד..

      והנה אנו לפני יום כיפור -כ"כ קרוב,

      ואיך לא נזכור אותה..

      והקריקטורה של חברך- אומרת ונוגעת...

      ולא צריך מילים...

      העיר והכל בה -מכל המינים ,מכל הסוגים

      מכל הדתות ...

      ירושלים האחת והיחידה.

      תודה לך ולחברך!

      שבת שלום איש יקר.

        31/7/09 23:09:

      צטט: ליבלוב 2009-07-31 21:34:54

      הומור טוב, מאפשר לנו להתעמת מול מציאות

      חיים לא פשוטה. אין כמו הומור טוב, אמיתי וביקורתי

      שיאפשר לעבד את מציאות חיינו במינימום קושי.

      יופי של פירגון הפגנת.

      אחלה שבת לך 

       

      אין כמו הומור טוב, אמיתי וביקורתי ...

      לי,  אמרת  קצר

      אמרת  הכול

      ואמרת

      את  שיש  החוששים  לומר.

      תודה  שבאת

        31/7/09 23:06:

      צטט: קלועת צמה 2009-07-31 20:50:33


      יש לך חבר מאוד מוכשר

      ולו יש חבר טוב, שיודע לפרגן.

       

      מירה

       

      תודה  מירה

        31/7/09 23:05:

      צטט: irisoded 2009-07-31 20:48:21

      ברוך שובך, פוסט מקסים!

      איריס  הגעתי  למסקנה

      כדאי  להיעדר  לפעמים

      בגלל  הכיף  שבחזרה.

      כמו  נסיעה  לחו"ל.

      תודה  שנשארת  בסביבה.

        31/7/09 23:03:

      צטט: נוצה כחולה 2009-07-31 20:48:03


      הפוסט שלך מעורר בי כמה רגשות שונים..

      אולי בעצם כמו העיר עצמה...

      בהתחלה התלהבתי מאוד מהקריקטורה

      יש לך חבר מאוד מוכשר!!!

      ואח"כ תוך כדי... היופי של ירושלים והרב גוניות

      ובסוף עצבות מהולה בתקווה שאולי מגיע/יגיע היום שבו כולנו נרפה

      נזרוק את הנשק

      נחבק אחד את השני ופשוט נחיה..

      נהיה, ניתן, נקבל, בלי גבולות, בלי גדרות, בלי מעמדות,

      עם המון כבוד לדתות אחרות,

      ולדיעות שונות,

      ולרב גוניות שיש בתוך תוכינו.

      כולי תקווה..

      שזה כבר פה בפתח...

      שירה

      שירה  הי

      ממש  חזון .

      קניתי  ללא  ניד  עפעף,

      ללא  שיונוי  של  פסיק  בדברייך.

      קבלי  חיבוק  -  מיקדמה  לאחרית  הימים !

      קריצה

       

        31/7/09 22:58:

      צטט: ronitbhappy 2009-07-31 20:34:38


      יפה אמרת...

      ירושלים אכן מיוחדת ואין שני לה

      ואני שמאוד אוהבת לטייל בה, לעולם לא הייתי שוקלת לחיות בה

      ובוריס

      תמצת את תחושותי

      בקריקטורה

      שמעלה חיוך עצוב

      בדיוקה

      ברוך שובך

      שבת שלום!

       

      הי  רונית  חברה  יקרה.

      חסרת  לי

      ברוכה  הנמצאת.

      חיוך

      צטט: *רונלית, רונית* 2009-07-31 18:43:30


      ירושלים היא של כולם, כל אחד והירושלים שלו,

      אך מה חבל שהדרך להשיג את השייכות לעיר היא

      כפי והמתואר יפה בקרטורה...*

       

      קריקטורה... כמובן :)

        31/7/09 22:56:

      צטט: שמש חדשה 2009-07-31 19:05:01

      ידידך היטיב לתאר בקריקטורה את המורכבות

      של העיר הנפלאה הזאת...

      אומרים : "עשרה קבין של יופי נפלו על העולם

                    תשעה נטלה יושלים..."

                    תודה לך אריה על פוסט נפלא

       


       

      ירושלים שלי

       

      תודה  סילבי.

      ירושלים  שלך

      היא  ירושלים  שלי,

      שלנו.

        31/7/09 22:54:

      צטט: נ.י.ל.י 2009-07-31 18:42:51

      כמה תבונה יש בקריקטורה טובה

      וזו אכן- כזאת !

       

       

      הי  נילי
      קריקטורה  היא  אומנות  צרופה !!
      תובעת  מיוצרה  כישרון,  הבנת  המצב,  אומץ  לב  ציבורי  ונאמנות  לאמת.
      לא  פשוט ...
        31/7/09 22:51:

      צטט: לייני 2009-07-31 18:38:47


      עבורי יש רק ירושליים אחת,

      "ירושליים שלי"....

      הקריקטורה אולי משקפת

      את המציאות , אך ל"ירושליים שלי",

      יש חוקים משלה,כאלה  שבדיוק מתאימים לי... *

       

      אשרייך  וטוב  לך  איליין !!

      זה  מה  שמדהים  בעיר  הזו

      מגוונת  ומתאימה  לכל  מיני ...

        31/7/09 22:49:

      צטט: מאירה אור אביב 2009-07-31 18:36:13


      חלק  מן  הפתרונות  למצוקות  אלו  מצוי  באומנות  המייצרת  רגעים  יפים  שבהם  נולד  קשר  בין  בני  האדם.   דוגמא  מצוינת  לכך  היא  הציור  והקריקטורה  כחלק  ממנו.
      .
      אריה היקר,
      אתה איש מיוחד במינו
      מאחלת לעם ישראל כולו לחשוב כמוך...
      תודה לבוריס על קריקטורה נהדרת שעדיף לצחוק איתה
      מאשר לבכות בגללה....
      ולהתחיל לאמן את המוח ובכלל איך מגיעים
      הלכה למעשה ליישום ההבנות....
      שבת טובה...
      מקווה שנעדרת מסיבות טובות מאוד...
      מאירה

       

      ולהתחיל לאמן את המוח

      מאירה 
      תודה  רבה  על  התגובה
      משאלתך  היא  משאלת  לב  של  כולנו
      מי  ייתן ..
        31/7/09 21:56:

      ברוך שובך :-)

      תודה שהבאת, ושאפו על הפירגון לחברך.

      *

        31/7/09 21:50:


      קל לשקוע אל השיגרה הממכרת

      של החיים ולשכוח את מקומנו בהיסטוריה

      של עם ישראל...

      לכל אחד מאיתנו תפקיד ומקום בה, גם

      אם זה לא כל כך פוליטיקלי-קורקט אפילו

      להודות בכך...

      לא בושה לחוש, מדי פעם, ברגש פטריוטי/ציוני...

      אני לא מתבייש לחוש כך כל הזמן...

      נראה לי שגם אתה לא...

        31/7/09 21:44:


      אריה יקר,

      שאפו לבוריס בעל חדות העין והיד הטובה על המכחול

      שאפו לך על הפוסט המצויין הזה, הניסוחים המדוייקים החדים כתער..

      על" האנשים השבויים בזמן ונעים עמו אל הזקנה"

       על "נבחרינו המתבזים אל מול האומה"

      נשביתי בקיסמך, אריה אנא כתוב עוד...

      מחפשים חומר משובח.. הראוי לתשומת לב מיוחדת....*   

        31/7/09 21:34:

      הומור טוב, מאפשר לנו להתעמת מול מציאות

      חיים לא פשוטה. אין כמו הומור טוב, אמיתי וביקורתי

      שיאפשר לעבד את מציאות חיינו במינימום קושי.

      יופי של פירגון הפגנת.

      אחלה שבת לך 

        31/7/09 21:34:

      יופי של קריקטורה ויופי של מאמר.

       

      שבת שלום

       

      רונית

        31/7/09 21:28:


      *

      אכן קריקטורה טובה, כאובה משהו....

      תודה לפוסט

        31/7/09 20:50:


      יש לך חבר מאוד מוכשר

      ולו יש חבר טוב, שיודע לפרגן.

       

      מירה

        31/7/09 20:48:
      ברוך שובך, פוסט מקסים!
        31/7/09 20:48:


      הפוסט שלך מעורר בי כמה רגשות שונים..

      אולי בעצם כמו העיר עצמה...

      בהתחלה התלהבתי מאוד מהקריקטורה

      יש לך חבר מאוד מוכשר!!!

      ואח"כ תוך כדי... היופי של ירושלים והרב גוניות

      ובסוף עצבות מהולה בתקווה שאולי מגיע/יגיע היום שבו כולנו נרפה

      נזרוק את הנשק

      נחבק אחד את השני ופשוט נחיה..

      נהיה, ניתן, נקבל, בלי גבולות, בלי גדרות, בלי מעמדות,

      עם המון כבוד לדתות אחרות,

      ולדיעות שונות,

      ולרב גוניות שיש בתוך תוכינו.

      כולי תקווה..

      שזה כבר פה בפתח...

      שירה

        31/7/09 20:34:


      יפה אמרת...

      ירושלים אכן מיוחדת ואין שני לה

      ואני שמאוד אוהבת לטייל בה, לעולם לא הייתי שוקלת לחיות בה

      ובוריס

      תמצת את תחושותי

      בקריקטורה

      שמעלה חיוך עצוב

      בדיוקה

      ברוך שובך

      שבת שלום!

        31/7/09 19:53:
      *
        31/7/09 19:25:


      יפים דבריך,

      וכך גם הקריקטורה...

        31/7/09 19:05:

      ידידך היטיב לתאר בקריקטורה את המורכבות

      של העיר הנפלאה הזאת...

      אומרים : "עשרה קבין של יופי נפלו על העולם

                    תשעה נטלה יושלים..."

                    תודה לך אריה על פוסט נפלא

       


       

      ירושלים שלי

        31/7/09 19:02:
      מה  יפה  הנגיעה  הקלה  שכל  אחד  מאיתנו  נוגע  בזולתו  בצורות  שונות  ומגוונות


      ירושלים היא של כולם, כל אחד והירושלים שלו,

      אך מה חבל שהדרך להשיג את השייכות לעיר היא

      כפי והמתואר יפה בקרטורה...*

        31/7/09 18:42:

      כמה תבונה יש בקריקטורה טובה

      וזו אכן- כזאת !

        31/7/09 18:42:

      תודה על תשומת ה

       

      ירושלים אחת ואין אחרת

        31/7/09 18:38:


      עבורי יש רק ירושליים אחת,

      "ירושליים שלי"....

      הקריקטורה אולי משקפת

      את המציאות , אך ל"ירושליים שלי",

      יש חוקים משלה,כאלה  שבדיוק מתאימים לי... *

        31/7/09 18:36:

      חלק  מן  הפתרונות  למצוקות  אלו  מצוי  באומנות  המייצרת  רגעים  יפים  שבהם  נולד  קשר  בין  בני  האדם.   דוגמא  מצוינת  לכך  היא  הציור  והקריקטורה  כחלק  ממנו.
      .
      אריה היקר,
      אתה איש מיוחד במינו
      מאחלת לעם ישראל כולו לחשוב כמוך...
      תודה לבוריס על קריקטורה נהדרת שעדיף לצחוק איתה
      מאשר לבכות בגללה....
      ולהתחיל לאמן את המוח ובכלל איך מגיעים
      הלכה למעשה ליישום ההבנות....
      שבת טובה...
      מקווה שנעדרת מסיבות טובות מאוד...
      מאירה
        31/7/09 18:32:


      פוסט מעניין ומרגש

      וכמה מוכשר הוא חברך..*

        31/7/09 18:32:


      יופי של קריקטורה

       

      שובל

        31/7/09 18:30:

      אהבתי את הקריקטורה    מצחיק ... ואמיתי .. ציפ ואהבתי את הפרגון שלך לו ..

      פרופיל

      lavi54
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין