אחד השמות שחוזרים ומוזכרים בהקשר לפרסי אוסקר של השנה, הוא The Hurt Locker. השם הופיע לראשונה לקראת סוף השנה שעברה, לאחר שהסרט החל לצבור תגובות משבחות מהקרנות במספר פסטיבלים. דחיית ההפצה ל-2009 השאירה את העניין בסרט בכותרות, אולם העובדה שיצא בהפצה מצומצמת דווקא בקיץ (ולא לקראת עונת הפרסים), מטילה בספק את האפשרות שיזכרו את הסרט עד סוף השנה. ההכרזה על הגדלת רשימת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר מחמישה לעשרה, שוב העלתה את הסרט מעל המים והחלו לדבר עליו כאחד מעשרה מובחרים שיתחרו על הפרס הגדול.

The Hurt Locker מספר על צוות של שלושה חיילים אמריקאיים בעירק. אחד מהם מומחה חבלה שסופח ליחידה לקראת סוף הסבב, אחד חייל אחראי שהולך לפי הספר ואחד דכאוני שמרגיש לא נוח להיות כל הזמן בנוכחות רובים ומנהל שיחות נפש עם קולונל שמתייחס למלחמה כמו לנופש באמירים. רוב הסרט מתמקד בפעילות המבצעית של החיילים שכוללת בעיקר חשיפת מטעני נפץ ופירוקים, אך עוסק למעשה ביחסים המתוחים בין החיילים והיאוש שבמלחמה ללא סוף.

אין לסרט תאריך הפצה בישראל וגם לא ברור איך יקראו לו בעברית, אם בכלל. באתרי כתוביות פיראטיים, מתייחסים אליו כ"הקנה הקצר", אבל קשה לי להאמין ששם זה ישמש מפיץ שרוצה להעביר אווירת מתח וסיוט מנטלי. פירוש הביטוי The Hurt Locker הוא מקום של פגיעה בטוחה במצב של סכנה גדולה. אחד מאנשי הסרט תאר זאת כ"המקום הגרוע ביותר להיות בו כשמפעילים פצצה". במובן רחב יותר, שם הסרט מתייחס כנראה לכל השהיה של צבא ארה"ב בעירק, מדינה בה תוחלת החיים הממוצעת התקצרה משמעותית מאז הפיכתה לכוורת טרור.

ראיתי את The Hurt Locker השבוע, בעותק חוקי שמקורו באיטליה. הסרט הוקרן בפסטיבל ונציה דאשתקד והותיר, כאמור, רושם רב. בארה"ב, טרם נחשף לקהל הרחב, אולי ממניעים פוליטיים (בעצם עכשיו הדמוקרטים בשלטון) ואולי מתוך כוונה להעניק לסרט תו איכות על ידי מעבר מאוד איטי מהפצה מצומצמת לכלל ארצית. נכון לעכשיו, חמישה שבועות מאז בכורתו הרשמית, הסרט הכניס בארה"ב 4 מיליון דולר. ממוצע ההכנסות שלו לאולם נמצא בירידה ככל שהפצתו מתרחבת ויש חשש שאנשים פשוט לא מעוניינים בסרט על המלחמה שהם מעדיפים לא לחשוב עליה. איך שלא יהיה, הסרט והבמאית קתרין ביגלו, נשארים ברשימות של חזאי אוסקר אופטימיים למיניהם. חרף הופעות קצרצרות של שמות גדולים כמו גאי פירס, רייף פיינס, דיוויד מורס ואוונג'לין לילי, היחידים עם סיכוי למועמדות לאוסקר על משחק הם ג'רמי רנר ואנתוני מקי הלא מוכרים יחסית.

בעיני, מדובר בסרט טוב, מותח ומוקפד ברמת הפרטים הקטנים. אנתוני מקי נותן את אחת מהופעות המשחק הגדולות של השנה והתסריט מבליט את היחסים הכמעט בלתי אפשריים בין הדמויות במקום הכי מסוכן בכדור הארץ. אני לא חושב שיש לו סיכוי למועמדות לאוסקר. The Hurt Locker, עם כל האיכויות, לא מצליח להיקלט בקרב הקהל ועם תאריך הפצה רחוק כל כך ממועד הכרזת המועמדים, גם ברשימה של עשרה סרטים, אני לא חושב שיהיה לו מקום. לאחר שהאקדמיה עשתה בטקס האחרון פניית פרסה לעבר קולנוע הוליוודי מיינסטרימי, סרט עצמאי של במאית לא מוכרת, העוסק באחד מהנושאים הכי שנויים במחלוקת של המאה ה-21, כנראה ימצא עצמו בחוץ.