כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    על אהבה ואוכל

    בית לחם

    0 תגובות   יום שישי , 31/7/09, 18:56
     

    כך היא מיוחדת, סדר הדברים ברור לה ונהיר. כך היא נפלאה, עושה עבורי, מאהבה ובאהבה.

    כבר בחמישי בלילה, בשעה מאוחרת, אל יוגורט העיזים שקניתי תוסיף חומץ - כף חומץ וקמצוץ מלח לבקבוק יוגורט. היוגורט נמזג אל תוך חיתול, נקשר ונתלה אחר כבוד, דד ענק, נוטף נוזל לבנבן שקוף, לטפטף מעל הכיור.
    "דומה לסיפוק שאני חשה בדקות אלו, בהכיני לך לבנה עיזים..." היא מספיקה לסמס לי.
    כך מתחיל סיפורה של הלבנה.

    מייד לאחר מכן פונה רעייתי להכין את הסטרטר ללחם הקימל. מיוחדת רעייתי, שוקלת ומודדת ובודקת. אין קיצורי דרך כשעושים מאהבה, בסבלנות של נתינה. כך וכך שמרים טריים היא שוקלת , כך וכך נוזלים היא מודדת בכוס מידה וקמח במשקל מדויק. החומרים נבחשים לעיסה שמונחת, מכוסה בניילון נצמד, על השיש לתסיסה.

    בעודי מתלהט מתמונת דד הענק של היוגורט הנ"ל היא כותבת, להלהיט אף יותר, לגרות: "הבנתי. אני מניחה שאין לי מה לשלוח לך את תמונת הסטרטר של לחם הקימל..."


    רעייתי הולכת לישון "קוקי, אני נרדמת" ובקרבה דאגה לגורל הסטרטר אך גם תקוות גדולות ללחם שיצא ממנו. לחם שריחו יינשא בכל הבית, ריח של בית, בית לחם.
    וכך מתחיל סיפורו של הלחם.

    ובבוקר שישי, מוקדם, אשת חיל, עלי היא חושבת עם פקיחת עין, ועל הלחם שתאפה לי. בדאגה קלה אך ללא היסוס היא ניגשת אל הסטרטר. "יצא טוב" היא פוסקת ומייד ניגשת להכנת הבצק. שוב, שוקלת ומודדת ובודקת, מוסיפה קמחים שונים, שיפון ולבן, שמרים, מים, מלח וזירעוני קימל. "אהבה בלישה של לחם..." היא מסמסת לי, מעירה ומעוררת.

    "להתעורר מחלום לגעגוע עז, לצפייה לראותך, לאושר וחדווה. אני אוהב אותך רעיה"

    וקצת אחר כך היא מסמסת שוב, מספרת, "הלחם שלנו נכנס להתפחה ראשונה".

    "לאכול לחם מידיך, לחם שלנו. לעשות לנו בית ומאפה. שלנו" אני עונה לה. נענה.

    "עוד קצת, זו בזרועותיו של זה. ובאפס מרחק שיהיה בינינו, תונח אבן הפינה לבית שלנו" כך היא, והשעה 6:49, בבוקרו של יום שישי.

    וכשאנו נפגשים, מוגשמת האהבה.

    את החיתול היא מקלפת מהלבנה, מניחה בקערה ומוזגת מעליו שמן זית גלילי, חריף. נועצת כף ומגישה לי לטעום. טעם גן עדן. חמצמץ במידה, חריפות השמן מעגלת את הטעם ותורמת לניחוח המובחן.
    הלבנה מוצקה במידה, ומרקמה חלק ונימוח.

    עיניה מתנוצצות משמחה ואושר. כמה יפה היא, כמה יפה חיוכה, יורח מאוזנן.

    הבצק שעבר התפחה שנייה נילוש ומונח ע"ג מגש האפייה, מנוקד בזירעוני קימל ועליו מלח גס אטלנטי.
    לתנור החם מכניסה רעייתי קערת מים ואף מתיזה מים סביב להעלאת הלחות שתתרום למרקם המתפצח של הלחם.

    חולפות ארבעים וחמש דקות. ריח הלחם מתפשט בכל הבית. ריח של בית, ניחוח של אהבה.
    בבית זה מתגוררים אהובים, כך מספר הריח לכולם. הוא לה והיא לו, הוא שלה והיא שלו, שלה כשלו ושלו כשלה.

    בית נבון, בית לחם.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל