אתמול בלילה ישבתי עם שכן שלי אצלי הגג. ערב נעים ורגוע, שיחה נעימה.

בשעה אחת וחצי הוא קיבל SMS. התפלאתי מי שולח לו SMS בשעה כזו,

ובצחוק גם הוספתי "קיבלת הודעה - ער?"

הוא חייך ואישר.

לפני כמה ימים סיפר לי חבר אחר שהוא ישב בבר עם חברים, ובחורה (שווה מאוד לטענתו) לא הורידה ממנו את העיניים כל הערב.

בסוף היא התייאשה ממנו וניגשה אליו לשאול אותו מה הסיפור שלו.

"אתה לא רואה שאני מסתכלת עליך כל הערב? מה אני צריכה לעשות כדי שתתייחס אלי?"

הם החליפו טלפונים. עוד באותו לילה מאוחר הוא קיבל ממנה SMS "ער?"

במשך כמה ימים היא שלחה לו הודעות מאוד מזמינות. הם קבעו להיפגש, וברגע האחרון הוא החליט שהוא עייף ואין לו אנרגיות.

הוא התקשר להודיע לה שהוא נאלץ לדחות את הפגישה והיא ענתה לו (במילים האלה!):

"אם היית פה לידי, היית חוטף כאפה!  ואז הייתי מוצצת לך"

ואני יושבת בצד, רואה את הדברים קורים, מקשיבה לסיפורים שמספרים לי, ומנסה להבין מה קורה לנו.

איך הגענו למצב הזה בכלל?

מה בחורה חושבת לעצמה כשהיא מתנהגת ככה? מה היא חושבת לעצמה כשהיא מדברת ככה?

איפה הכבוד העצמי שלה?

אני באמת לא מצליחה להבין את זה. אני מנסה. אבל לא מצליחה.

מי שקורא אותי יודע שאני אוהבת סקס ומברכת אותו. אבל גם לזה יש צורה. 

איזה רושם בחורה כזו חושבת שהיא עושה על הצד השני? 

זורמת? קלילה? סקסית? תשוקתית?

ואז מה...?

מה המטרה שאליה היא מייחלת?

ואז באה בחורה כמוני ומנסה להשתלב בשוק הבשר הזה. 

ואני אומרת לא לאינטימיות המזוייפת הזו. ואין להם באמת סיבה להישאר בסביבה יותר מידי.

כי תמיד יש את זו שתגיד כן. זו שתשלח SMS "ער?" באמצע הלילה, ולכולם יהיה ברור מה הכוונה ומה עושים עכשיו.

וכל מה שאני רוצה זה מישהו אחד שיהיה שם איתי. שיקשיב לי, שישמיע.

מישהו אחד שיתסכל פנימה, שיתעניין.

מישהו אחד שלא יהיה לו ברור מאליו שאם אנחנו מדברים, מפלרטטים, נפגשים זה אומר סקס.

מישהו אחד  שיחזר, מישהו אחד שיבין ששווה לו להיות בסביבות עוד יום ועוד יום, כי בסוף זה יעשה אותו רק מאושר.

רק אחד כזה אני צריכה.