הבלוג שלי
פוסטים אחרונים
- שנה טובה 19/9/09
- ילד הבודהה 21/8/09
- וכך קם לו אדם (שהוא לגמרי לא סלב) בבוקר ומגלה , לגמרי במקרה, שעשו עליו כתבה בעיתון... 10/8/09
- כריסטיאן האריה 1/8/09
- יש לנו ארץ נהדרת (?...) 24/7/09
- צנח לו זלזל... 27/6/09
ארכיון
כריסטיאן האריה
זהו סיפור אהבה (הייתי אומרת אנושי, רק שהוא לא לגמרי אנושי....) על אימוץ,פרידה ואיחוד מחודש בין כריסטיאן האריה ושני מאמציו.
ג'ון ואייס אימצו את כריסטיאן מאז היה תינוק. בשלב מסוים הם חשו שהגיע זמנו של כריסיטאן האריה לחזור לטבע.
שנה לאחר שחרורו לפרא, הם אזרו עוז לפגוש בו שוב, למרות התראות שקיבלו בדבר היותו חיית פרא,
ווזה מה שקרה...
http://www.youtube.com/watch?v=md2CW4qp9e8&feature=related
כדאי לכם לצפות גם בקטעי הקישור...
|
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אודלי יקרה... תודה תודה תודה... הוד מקסימותך
ובקשר למה שאמרת, זה אחד הדברים הכי מרגשים שגם אני ראיתי...
ושוב תודה
חיכיתי לכוכבים וחזרתי,
אחד הדברים המקסימים ביותר שאהבתי באתר הזה..
מרגש, מרגש, מרגש מרגש...
תודה שהבאת, יקרה.
נראה לי שמכך שזיהתה אותם, לא נוצרה סיבה שתפחד מהם. מה גם שראית כמה שהיא שמחה לראותם
ונכון, זה מסוכן להתעסק עם חיות פרא, וחיות לא תמיד מודעות לכוח שלהן, ולדעת רבים הם לקחו סיכון די רציני, אך ראית בעצמך מה שקרה בפגישה...
איזה יופי.
לא מובן לי איך הלביאה לא פחדה מהם. פרט לכך זה תמיד מסוכן להתעסק עם חית פרא, גם אחרי כמה שנים אפילו באילוף יכולה להפעיל פתאום תגובה מותנית למשהו למשך שניה שתספיק לה להרוג אדם בנשיכת צווארו.
תודה...
חבל"ז.
מדהים.
אכן...גם אני חושבת
אהבה אמיתית היא לנצח...
ותודה לך
מנפלאות העולם הזה...
גם חיות פראיות יכולות לפעמים להיות כ"כ אנושיות,
ממש מעלה דמעות התרגשות הסרטון הזה...
מקסים ומרגש.
אהבה וחברות אמת הן לנצח
גם כאשר מדובר בבעלי חיים.
באמת מיוחד!
תודה,
לימור *
הי
אהבתי
ממש מדהים איך חיה כזו גדולה אוהבת בני אדם
אין לי י ותר כוכבים
דוד
תודה לך זיו
שיר יקרה שלי, גיליתי זאת רק שלשום בלילה... בשיא ההתרגשות נכנסתי בערך לכל קטעי הוידיאו שקשורים לסיפור הזה..
לי לא היה ברור שייגמר טוב...אך תקווה הייתה
תודה שביקרת אצלי, מוזמנת תמיד
...
בהחלט... זה יכל להיגמר כך-אני מניחה שגם אצלנו זה טבעי...
פשוט חלקנו( או רובנו) קצת התקלקלנו בדרך..
ובל נשכח שלמרות הסיפור המרגש הזה, גם בטבע קיימת אכזריות...
תודה
הסיפור מדהים אכן, אני לא עשיתי כלום חוץ מלהצביע עליו...
בכל זאת, תודה
תודה לך
דניאל
איזה סיפור ילדות מרתק על מסירות... תודה על השיתוף...
לגבי ההמשך, לצערנו נראה שתמיד יהיו מושחתים ומושחטים...
לא קלים חייו של עוף
אולי מזל ואולי לא... אני בספק אם היה אוכל אותם לאחר שזיהה אותם...
אחרי הכל, יש חלופות...
מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
תודה שחייכת אותי על הבוקר.
הראו את זה בטלויזיה די מזמן מרגש מאוד!!
אני לא הייתי בין החוששים משום מה היה לי ברור שהמפגש ייגמר בטוב.
תודה שהבאת לימורי.
סופ"ש קסום.
אכן יפה ומרגש...ברם לא הייתי בונה על זה תיאורייה.
כבר היו מקרים הפוכים לחלוטין.
אני ובעלי חיים...
כל כך חי את הטבע
שהייתי באותו רגע איתם והאריות
מקסים
בני אדם, לימדו... גם אם קשה לכם...
אצל החיות זה טבעי...
מרגש לגמרי..
תודה שהראית ועוד יותר שהזכרת לנו :)
לימילי היקרה,
סיפור אהבה לגמרי טבעי חופשי
בין יצורים טבעים חופשיים.
מדהים.
תודה לך,
לך
*
זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה
היו גם ספורים על דולפינים שהצילו אנשים בים
אולי עם תמשיחו להתפלות תבינו שעולם החי יכול לחיות יופי בלי האדם
אבל האדם לא יכול יום בלי החיי
סיפרו יפה
תודה
סיפור יפה ,
גרמת לי ליזכור סיפור מהילדות
בסוף אחד המחנות קיץ של השומר הצעיר בחו"ל אחרי שבמשך שבוע גידלנו כמות לא מבוטלת של אפרוחים כל אחד שרצה לקח לו אפרוח הביתה ואני לקחתי אחד , הכנתי לו בבית קרטון , זרעונים ומים והכנסתי אותו לחדר וטיפלתי בו , והחצוף היה חופשי עושה את צרכיו בכל החדר וכך בתחילת שנת הלימודים ביום הראשון בקטע של שיקול מוטעה החלטי להשאיר אותו בבלקון של הבית היכן שגרנו בקומה השלישית , נדמה לי שחשבתי שיהיה לו נחמד באוויר הפתוח והבלקון היה די גבוה כך שלא פחדתי שהוא יברח , לדעתי הייתי סביבות גיל 10 . כשחזרתי מבית הספר ישר נגשתי לבדוק מה שלומו והוא לא היה שם אבל יכולתי לשמוע את הציוץ שלו , אף אחד מבני הבית לא יכל לשמוע אבל אני הייתי בטוח שאני שומע . אחרי שהוצע לי לשכוח ממנו וברור שלא ויתרתי , היה לי רעיון שאני לא מציע לאף ילד בגיל הזה לנסות אבל בעיקבות תוכנית או סיפור שראיתי בטלויזיה החלטתי לקחת כמה סדינים , לקשור אותם , אני לא זוכר בדיוק מה הסיבה שככה החלטתי אבל קשרתי את הסדינים למעקה של הברנדה של הבלקון וירדתי מקומה שלישית לקומה השניה , רציתי לרדת עוד קומה אחת ישר עם הסדינים לגג של המפעל לציפוי כרום הסמוך לבינין אבל הסדין השתחרר מהמעקה וכך נשארתי במרפסת של השכנים מלמטה עם הסדינים במצב די הרוסים אבל משם יכולתי לקפוץ לגג של המפעל לחפש את האפרוח , השארתי את הסדינים בפח זבל של המפעל והתחלתי לחפש אותו על הגג של המפעל כיוון שעוד יכולתי לשמוע את הציוץ שלו וכבר עברו יומים או שלושה מאז הוא נעלם . בכל מקרה , לא מצאתי את האפרוח וכאשר הפועלים של המפעל ראו אותי מסתובב על הגג הצעיו לי לרדת למפעל ושאלו איך הגעתי לשם ולא ידעתי מה לענות , אבל בקשתי מהם שאם יימצאו את האפרוח יודיעו לי :-)
כן נכון הייתי די מופרע , פעם אחת פינו אותי למיון אחרי שביצעתי לוליינות על הגדר של הקונסוליה או שגרירות ארה"ב במונטוידאו ונשארתי תלוי ממנה כאשר ברזל אחד שיפד לי את הרגל ונשארתי תלוי כמו אוף במשחטה :-) עד כאן מה שהיה אז והכל מדוייק ואמיתי
אבל את לא תאמיני מה ההמשך
לפני חודש אני מקבל טלפון ובצד השני של הקו איזו פרגית אומרת לי : אתה זוכר שלפני 30 שנה ברח לך אפרוח מהמרפסת ?
ואני ישר עניתי בחיוב , ואז הפרגית הזאת אומרת לי : אני הנכדה של הנכדה של הנכדה שלו ואני צריכה את עזרתך , כל החברים שלי עומדים להיות מושחטים , אתה חייב למנוע את זה ומייד , לא חשבתי פעמיים ועניתי לה : את מדברת ? כל מי שאני מכיר מושחת וכנראה שאם אני אנסה להציל את כולם אני לא אצליח במיוחד אבל עד אז פרגית חמודה , אולי תביא חיבוקי ? :-)
זהו , מאז היא דוגרת באושר ובעושר ומדי פעם היא אומרת לי : אהההה , שמעתי שעבדת פעם במשלוחי עופות בקיוץ בלילות וכששמעת אותם צועקים ההההלפ ההההלפ הההההלפ לא פתחת את הדלת של הלול לשחרר אותם לחופשי אההההה ? חכה חכה שתהיה עוף באחד הגילגולים .
THE END
אהבה ללא גבולות..
מקסים..
מזל שהאריה לא היה רעב.
מקסים *
תודה לך
גם אני חששתי... וגם אני כמעט התעלפתי...
זה לא פשוט מקסים ?...
התעלפתי....
דקה לפני המפגש חששתי לגורל מאמציו,
אך הפגישה החמה עם האריה,
ועם זוגתו...
אהבתי, אהבתי אהבתי!!!
תודה