שושי שלום,

שיר מדהים! דופק בלב בחוזקה!

מיד שקראתי בו

כתבתי:

חקוק שירך

בראש הרך

באבן ידך -

ובלב לבו

מעין חתום

ויפרוץ

יום נהדר לך  

עוזי

רָצוֹא וַשׁוֹב בְּמוֹ אֶבֶן

וְזוֹ אַבְיוֹנָתֵךְ

שיר חחזק

אביונה

שהיא  כאב

עוצמה גדולה מחוזקה של אבן?

אפרת*

וְזוֹ אַבְיוֹנָתֵךְ

בררר

.

תודה, שושי

שיר מאד מעניין בעיני. הוא פילוסופי, הוא מיני מאד ומיוחד מבחינת הקשר המטפיזי בין איוב לאביונה.

אודה ולא אבוש, שלא עלה בדעתי על אפשרות כזאת :).

לקריאתי, יש תחושה כפייתית במשפט רָצוֹא וַשׁוֹב בְּמוֹ אֶבֶן וזה מוטיב נוסף שמקביל לחייו האבסורדיים של סיזיפוס או איוב לחילופין. 

באשר לאביונה ולקשר שלה לסיזיפוס, נזכרתי באמירתו הפילוסופית של אלבר קאמי: "סיזיפוס מורד בחייו האבסורדיים וממשיך בהם תוך מודעות תמידית למהותם. תודעה זו מקנה לו אושר."

אפשר לדוש בשירך עוד ועוד ולמצוא הקבלות ותהיות.

מרתק,

לולה

הצילום הזה...ממש אי אפשר להוריד את העיניים מהתמונה...

איוב ואבן, אבנים ואביונות..כמה הכל כל כך קשה וחזק....באמת סבל סיזיפי...

שיר חזר ויפה..

וצילום נלווה אף הוא מדהים.

*

כשגם התחושות כאבן,

 יש כאב יצוק ועצוב

*

שושי, שיר קצר, צלול כבדולח אך עם לב אבן! אולי אפילו חלמיש. צרפת גם צילום מדהים המתכתב יפה כל כך עם סיפור סיזיפוס. שיר יפה וקשה כחלמיש!

תודה ו*

לאה

שיר עמוק ומרגש,

שיר קשה וכואב.

יש אנשים עם לב של אבן,

יש אבנים עם לב אדם...

אבנים שחקו מים...

עד בוא האביונה

ויש יתרון חד

לכוח ההתמדה ..

*

בחוזק הלב של אדם לאבן דומה

הכל סופג ולא עוצר רק פועם

האדם הוא בעצמו מאוד חזק

הוא פיסל מחומר שנהפך לאפר.

כּוֹחַ אֲבָנִים כּוֹחֵךְ

לִבֵּךְ יַצּוּק כְּמוֹ אֶבֶן

קשה וכואב

(אשוב)

   *****  

~~~~~~~

אישה יפה עם לב רך,

אישה קשה עם לב של אבן...

עדיף להתמזג עם המים

אני עדיין בשלב של הדרת הכבוד והקנאה

מהחברה הכותבים שירים

כשאצלי זה עדיין

חבילה של מילים

לא מסודרים

היכולת הזו

שלכם

שלך

לקחת מילים

לחבר אותם במינונים

ולייצר מתכונת של העברת מסרים שאתם

רוצים, בחיי זה פלא בעיני ויש לי רק כבוד

והערכה לזו היצירה

יואב

שושי היקרה,

יפה עם הכאב והעצב!

הבא אופטימי...........

שיר קצר במילים

אבל מלא בעומק 

עומק כבד ...

אוהבת את שיריך .

תמרה.

שיר קשה*

ועצוב

אהבתי את הדימוי.

שיר קשה ,

כתוב נהדר תודה.

באחד השירים שלי

כתבתי"את האבן נשקתי והיא דמעה."

גרטה*

מה עובר עליך?

פתקים\אדמיאל קוסמן

על המגבת שמתי פתק. כך כתבתי

בגדול:מגבת. כלומר, שהיא

רכה,והיא סופגת. ועל הברז שמתי פתק,

שם גם כתבתי בגדול:

שזה צינור,וזה שופך. ועל הדלת שמתי

פתק,כדי לרשום ברור,שהיא

סוגרת. ועל התריס שמאחור,גם שם

תליתי פתק, על הפס שמול הסדק:

זהו תריס,ואם מותחים אז הוא בולם.

וככה, כל היום, ישבתי וסידרתי,פתק,

פתק,לדברים הנשכחים

אצלי בפנים,האי סדר הנורא,של

הדברים האבודים,שבתהומות

ההכרה,שמעכשיו,תדעו לכם,כבר לא

אוכל יותר להתעלם,פשוט,

משום שהיום כבר אין ברירה, ולמה?

ככה, כי בפנים עכשיו

תלוי לי פתק מאים של אזהרה.

קראתי את השיר הזה וזה התחבר לי לאנרגיה של שירייך האחרונים

הפעם גם שלחת השיר ללא אהבה

שולחת לך חיבוק חם

ענת 

שיר חזק ויפה,

כמו הסלע של מגריט....

אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם [אִיּוֹב יד יט]

תודה

לאה

חיי הם אבן

כמו שאת אבן קטנטונת

כמו שאת

אבן נזרקת

כמו שאת

זמר של הלך...*

ראיתי את המים שיוצאים מן האבן כאביונה...

יופי של קצר, אפילו אם הוא לא מהסידרה של הקלים .

רונית

שיר חזק, כואב, ונוגע

ואת יכולה לכול.

אסתי

אַתְּ מְדַגְדֶגֶת אֶת בְּשַׂר הָאֶבֶן

את האבן מדגדגת רק עוצמה גדולה יותר

שוש. שירך מצוין ויוצר הזדהות ראוי לדיון   

וכבר הכברתי מלים על כך, ועל השיח שהוא מנהל עמי בתגובה אצלי

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1154774

גם לי יש משהו רלבנטי להציע, גם אם אינו תשובה לשירך אלא מביט ביחסים עם ה"הר", או יסוד טבע איתן אחר (הייטיב  לעשות זאת גם עודד השודד, באחד משיריו האחרונים). אני תוהה כמה מצביע העיסוק בכך על עוצמת האגו של האדם היוצר (ואיני אומר זאת לגנאי. וממילא כלל זה חל גם עלי) והאם בהכרח יש בכך סתירה לתכונה של הכרה בגבולות/מגבלות כוח (ואין כוונתי דווקא לצניעות). 

אז הנה:

בהרבה מלים: קשה, כואב, עצוב, חודר, גורר למחשבות. בשתי מלים: שיר טוב.

תודה לך שושי,

שלך

קראתי, התאמצתי - לא הבנתי

סוף שבוע רגוע

שיר קשה וכואב .אפילו עם טעם מר על לשוני.

אך כתוב מדהים

כל מילה אוצרת בתוכה עולם וחיים שלמים.

הי שוש

השיר שלך מרגש וחודר עמוק

קורבן שמחפש לשחזר את  קורבנותו בצורה אובססיבית ומזוכיסטית כדי להרגיש קיים , מתמכר לסבל ומסרב להפרד ממעמד המסכן הנצחי הכל כך משתלם רגשית ופעמים רבות גם כלכלית.

ואם נניח בצד את הפסיכולוגיה , פשוט שיר חכם ונהדר

תודה

לך תבין דרך אבן באישה

בעיניים יווניות ?

שוקי

אבינותה אבן יצוקה?

מאוד מעניין ומסקרן