כותרות TheMarker >
    ';

    נפלאות התבונה

    בלוג על מוח האדם

    כל הזכויות שמורות -- לא יעשה שימוש כלשהו במאמרים ללא בקשת רשות.

    אלומית ישי: זיהוי פרצופים

    31 תגובות   יום שישי , 17/8/07, 19:39
    כשאנו מסתכלים על פרצופים של אנשים אחרים, נדלקת במוח רשת עצבית הכוללת אזורים בקליפת המוח ובמערכת הלימבית. זיהוי פרצופים היא מטלה חישובית מורכבת המבוצעת במוח האנושי ביעילות ומהירות (על ההשוואה למחשב ראו פוסט קודם). בקופים ובני אדם, בשל היותם יצורים חברתיים הצריכים לזהות את האחר ולעמוד על כוונותיו, התפתח מנגנון מיוחד לעיבוד האינפורמציה הנשקפת מפרצופים. כך, בכמה אלפיות השניה, אנו מזהים את המין, הגיל וההבעה של כל פרצוף, ומסוגלים לנקוב בשמו, אם זהו פרצוף מוכר.

    בסידרת מחקרים שערכתי בארה"ב ובשוויץ הראיתי שהפעילות במוח בזמן צפיה בפרצופים תלויה בטיב הפרצוף: לדוגמא, פרצופים של ידוענים (כוכבי הוליווד) גורמים לעליה ניכרת בפעילות בקליפת המוח הויזואלית וב-amygdala, שהיא חלק מהמערכת הלימבית. פרצופים יפים גורמים לעליה בפעילות ברשת התגמול העצבית, כאשר עוצמת התגובה תלויה בהעדפה המינית של המתבונן. ממצאים אלה מלמדים שפרצופים אינם עוברים רק 'עיבוד תמונה' במערכת הראיה לזיהוי תווי הפנים, כי אם מעוררים בנו אסוציאציות, זכרונות ורגשות.

    מה קורה במוחינו כאשר אנו מסתכלים בפניהם של אנשים המוכרים לנו אישית (בני זוג, בני משפחה, חברים, שכנים)? בהשוואה לפרצופים של ידוענים, פרצופים המוכרים לנו באופן אישי שייכים לאנשים אליהם אנו קשורים רגשית ועליהם אנו יודעים המון, או בשפה פשוטה, יש לנו 'היסטוריה' איתם. במחקר דימות תפקודית שנערך בארה"ב צפו נבדקים בשלושה סוגי פרצופים: סלבריטיס, קרובי משפחה ומכרים אישיים, ופרצופים לא מוכרים של אנשים זרים. התוצאות הפתיעו: הפרצופים המוכרים אישית גרמו לעליה בפעילות בשני אזורים המתווכים שליפת ידע מהזיכרון, וירידה משמעותית בפעילות האמיגדלה, המתווכת את תגובה ה- fight or flight. התבוננות בפרצוף מוכר, אם כן, גורמת להיזכרות ספונטנית בפרטים רבים הקשורים לבעליו. יתרה מכך, בניגוד לפרצוף זר שעדיין לא עמדנו על טיבו ושעלול להוות סכנה, פרצוף מוכר אינו מחייב "עמידה על המשמר" ולכן מלווה בירידה בפעילות "הגנתית".

    במחקר נוסף נסרק מוחן של אמהות בזמן שהתבוננו בפרצופים של ילדיהן, ילדים מוכרים (של בני משפחה, חברים ושכנים), וילדים זרים. הממצאים הראו כי בהשוואה לילדים המוכרים, ההתבוננות בילדיהן הדליקה את המערכת הלימבית (האמיגדלה והאינסולה) ואזורים בקליפת המוח הקדמית של האמהות. הפעילות העצבית באזורים ספציפיים אלה היא שמאפשרת לאמהות לאהוב, לדאוג ולהגן על ילדיהן, פירשו החוקרים.

    לקשר הרגשי בין האם לילד יש כמובן לא רק בסיס עצבי, כי אם גם ביוכימי, דהיינו ההורמון אוקסיטוצין המופרש בזמן הלידה וההנקה. הורמון זה, אגב, מופרש הן בגברים והן בנשים בזמן קיום יחסי מין. יש הטוענים כי בשל חיוניותו להישרדות הצאצאים, הפרשתו בזמן האורגזמה הנשית גורמת לנשים רבות להתאהב בגברים עמם הן שוכבות (או, במילים אחרות, לאי-היכולת של נשים רבות להפריד בין סקס לאהבה).
    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/12/09 19:46:
      בשנים האחרונות התברר שהאמיגדלה, בנוסף לתפקידה ההישרדותי, מופעלת גם בתגובה לרגשות חיוביים.
        30/12/09 08:26:

      נראה לי שפספסתי משהו. אם האמיגדלה מתווכת  "תקוף או ברח"

      אז למה כשאמהות רואות את ילדיהן יש עלייה באמיגדלה?

      זה לא אמור להיות להיפך?
      ושנית, ניפצת לי מיתוס. חשבתי שנשים מתאהבות ורק אז בא הסקס מופתע

        26/6/09 09:16:


      תודה על פוסט מעניין נוסף,

      ואני בכנות מוקיר ומעריך את הזמן שאת מקדישה על מנת ללמד אותנו,

      כל פעם משהו חדש, בתחום, שבלעדייך, הוא היה חסום בפני מי שלא נמנה על הקהילה המדעית.

       

      יש לי שאלה שאולי לא שייכת,

      אבל מחקרים הראו שגם שימפנזים, מסוגלים לזהות את עצמם ואחרים מהקהילה שלה, במראה,

      מעניין, מה יהיו התוצאות אם יערכו מחקרים דומים לאלו שהסברת , גם על שימפנזים...

        26/6/09 06:09:

      מרתק.

      תודה! 

        19/5/08 17:42:

      פוסט מרתק!!!

       

      ואולי עכשיו מצאתי סוף סוף את ההסבר המדעי למה איני יכולה לצלם סיטואציות אנושיות מפחידות, עצובות, מרתיעות, כואבות, דוחות ... לא מצליחה ללחוץ על הכפתור.

       

      ולגבי הפסקה האחרונה, נושא מרתק ומעניין בפני עצמו.

        27/1/08 00:20:

      ..ועוד..

      קרובת משפחה שלי ברוסיה ,היתה בהריון וידעה שהיא נושאת יותר מעובר אחד.

      כשהגיעה שעתה ,הגיעה לבית יולדות וכעבור כמה שעות של לידה לא קלה שפרטיה לא ידועים לי, מסרו לידיה שני תינוקות.

      אחרי שבוע הביאו לה תינוק נוסף וההסבר שלהם היה שהוא חלק משלישיה אבל הם חשבו שהוא לא ישרוד ולכן לקחו אותו בלי להראות לה אותו בכלל כדי שלא תיקשר אליו ...אבל הוא שרד .

        27/1/08 00:08:

      מרתק

      ואפילו אם אין חדש תחת השמש

      ואנשים ממשיכים במודע או שלא במודע להסתיר או לחשוף מידע כדי לרתום את המנגנונים הטבעיים לתועלתם.כרגע בעיקר את הפרימיטיבים . אולי מפני שעל המנגנונים הרוחניים המפותחים קשה יותר לגבור בעזרת מניפולציות.

       

       

       

       

       

       

       

        26/1/08 23:15:

      מרתק מרתק

       

        18/8/07 19:41:
      קראתי עכשיו ברצף מפוסט ראשון ןעד אחרון,תודה על התענוג, אנא המשיכי לכתוב.
        18/8/07 03:22:

      איזה כיף לקרוא אותך. הנושאים שאת בוחרת מרתקים, וכל פעם אני לומדת משהו חדש.

      גם אני מחכה לפוסט בנושא התודעה

      תודה

        17/8/07 22:38:

       

      צטט: אלומית ישי 2007-08-17 21:52:03

      ירון, תודה על ההבהרה -- אם היה לי "הסבר" לסוגיית הנפש הייתי בדרך לשטוקהולם לקבלת הפרס מחייך
      אני חברה ב"אגודה לחקר המדעי של התודעה" ואולי באמת כדאי שאכתוב משהו בנושא.  המשך יבוא...

      אז אני מחכה להזמנה. (וגם אני רוצה להיות חבר באיגוד הזה!)

        17/8/07 21:45:

       

      צטט: אלומית ישי 2007-08-17 21:28:44

       ירון -- לצערי על בעיית גוף ונפש קשה לכתוב בפוסט מדעי קליל. חוקרי המוח נוקטים גישה רדוקציוניסטית ומאמינים כי כאשר נבין את מנגנוני החישוביות העצבית במוח האדם נוכל להסביר מהי תודעה.  ראה תגובה שכתבתי (באנגלית) לפוסט מצוין של רמי הסמן על זרם התודעה.

       

       

       

      הי אלומית, אני לא מבקש הסבר לבעייה (שבמידה מסוימת אני מתעסק איתה בעבודתי, וממש אשמח לשמוע ממך על הזרמים הנוכחים במחקר בתחום בפוסט קליל בלי סקס וסמים), אלא פשוט כיצד את רואה במחקריך את עניין הנפש, האם את מתייחסת לסוגייה זו או שאת נשארת ברמה מטריאליסטת בלבד (אני בכוונה לא משתמש במושג רדוקציה, כי הוא מניח שיש מה לרדקץ)

        17/8/07 21:28:

       ירון -- לצערי על בעיית גוף ונפש קשה לכתוב בפוסט מדעי קליל. חוקרי המוח נוקטים גישה רדוקציוניסטית ומאמינים כי כאשר נבין את מנגנוני החישוביות העצבית במוח האדם נוכל להסביר מהי תודעה.  ראה תגובה שכתבתי (באנגלית) לפוסט מצוין של רמי הסמן על זרם התודעה.

        17/8/07 21:21:

      נו הנה באים מליוני הדולרים ...לשון,חברות שמיצרות את הפרוזק ובני מינו ישלמו הרבה שנשתוק.

       

        17/8/07 21:13:

      נאה דרשת מלך החיות -- אכן, האמיגדלה, שמתווכת את תגובת ה"תקוף או ברח" ושעל חשיבותה האבולוציונית אין צורך להרחיב, מגיבה בעוצמה לגירויים העלולים להוות סכנה (פרצופים מפחידים, נחשים). 

       

      עם התפתחות שיטות ההדמייה הסתבר כי תסמונות פסיכיאטריות רבות כגון אי-שקט, חרדה, והפוביות למיניהן מלווות בפעילות עצבית חריגה באמיגדלה.  ההצעה התראפויטית שלך "להרגיע" באמצעות תמונות חיוביות, אגב, נבדקת במספר מעבדות בעולם.

        17/8/07 21:10:
      תודה על סדרה של פוסטים מרתקים. הייתי רוצה שתשלימי את התמונה בהסבר כיצד את הרואה את הקשר רוח-גוף, האם לדעתך יש רוח אוטונומית או שהכל זה הורמונים ופורמונים טבעיים.
        17/8/07 20:53:

      אלומית ,אני דוקא אשאל על נושא אחר ..האמיגדלה...שעושה כך הבנתי צרות אצל אנשים בעלי רגישות יתר (מזהה יותר אויבים מדומים..וגורמת למתח )ניתנת לשליטה והרגעה ע"י מראה פנים או תמונה ידידותי ?

       

        17/8/07 20:44:
      על התגובות אני חותם. כוכבים זה לא הצד החזק שלי :-)
        17/8/07 20:42:
      ובהצלחה מרובה, כפי שמעידים הכוכבים והתגובות מחייך
        17/8/07 20:40:
      טוב, נו... זה אני שמנסה להפוך את מיניות האדם לתחום התמחותי שלי :-)
        17/8/07 20:28:

      שבת שלום צור -- תודה לך על השאלות העמוקות ועל ההזדמנות להבהיר את הנושא.  כמובן שגם גברים מתאהבים בנשים איתן הם שוכבים! 

       

      ואולם, מאחר ובנשים לאוקסיטוצין יש פונקציה חשובה נוספת, דהיינו יצירת הקשר הרגשי עם הרך הנולד, שהוא קשר החיוני להישרדותו, יש הטוענים כי בנשים נוכחות האוקסיטוצין מעוררת אוטומטית אהבה.  

      כפי שציינתי בתגובות קודמות, מיניות האדם אינה תחום התמחותי, ופרשנות מדעית כזו או אחרת אינה ניתנת להכללה על כל האנושות.  וכי חסרות אמהות הזונחות תינוקות מיד לאחר הלידה?  והרי סיגנל האהבה הופרש במוחן. ללמדך שההתנהגות האנושית מורכבת ותישאר בגדר תעלומה עוד שנים רבות.

        17/8/07 20:15:

      אלומית, אני נצמד דווקא לפיסקה האחרונה... האם באמור בפיסקה הזו את טוענת שגברים אינם מתאהבים בנשים שהם שוכבים איתן? שכל הנשים מתאהבות בכל גבר שהן שוכבות איתו? כי אם כך, אז מה שהצעת (לערוך לי סריקה מעמיקה) מתחיל להישמע יותר ויותר קוסם, כי אחרי שאני קורא אותך אני מתחיל להרגיש עוף מוזר...

      (לגבי היתר... מה אני יכול לומר? "אח שלי יודע את זה"?... מחייך )

      פרופיל

      אלומית ישי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין