התלבשנו ליציאה... מחכה לאיזו מחמאה... תמיד זה עושה טוב על הנשמה... כמו:את נראת נפלא... (אתפשר על סיכוי למשהו אחר...) אולי:כמה את יפה בשמלה... (כדאי לך...זו היתה הויזה שלך...) בטוח:איזו תספורת מדהימה... (לקח לך כמה שעות, אבל לא נורא...) יש סיכוי:יפות לך הנעלים... (נסחפתי...עד כאן...)
זה לא קרה... זה עבר... זה נעלם... זה היה מזמן...
ופתאם הוא הישיר מבט: אולי המחרוזת והעגילים תפסו את עיניו... ואז שאל:
מה את אומרת? החולצה השחורה? או הלבנה? ג'ינס שחור? או כחול? איזו חגורה? איך אני נראה???
אתה תמיד נראה נפלא... גם בשחור... וגם בכחול... לא חשוב איזו חגורה...
וגם אם לא אמרת אף מילה אני מרגישה נפלא. |