מה שומר עלי?
פעם פעם, קיבלתי במתנה זוג כנפיים.
משכּית ושומעת
- מי אתה? - א א אסי ! - מי אני? - אני - ואני? - ת ת מר - ומי אוהב אותך? - אני - ומי עוד? - תמר - נכוןמאד
---
שלומי
- בוא, נלך לשחק - יללה לכי גם את עוד אחת.. אל תגעי בי זונה בת זונה זקנה מכוערת שמנה עופי ממני אל תגעי בי אני 'פוצץ לך ת'פנים זונה - יופי שלומי, עכשיו גם אם תרצה אני לא אשחק איתך - לא לא כן תשחקי איתי (מושיט יד) בואי, נלך לשחק - לא רוצה. אתה מקלל ומעליב ואתה גם לא נושם ואני לא אשחק איתך - לא לא כן סליחה סליחה אני לא מקלל תני לי הזדמנות פ'ם אחרונה לא מקלל מבטיח נשבע לך לא מקלל
---
ורד
- בת כמה את? - 41. ואת? - 21. מה יותר גדול 41 או 21 ? - מה את חושבת? חושבת חושבת חושבת - 41 יותר גדול. את יותר גדולה. את חמודה. - נכון 41 יותר גדול, את יכולה להיות בתי. וגם את חמודה. - לא לא אבל יש לי אמא משלי יש לי אמא משלי
--- פשוטו ---
ועם שחר של כל יממה עם קצה ירח מתכהה מול בוהק חמה אהיה שוב מופתעת - שאין שכחון בשמים ולא על האדמה ויש דברים שהווים שכמו מסרבים להפוך לזכרון גם כשאינם עוד עדיין דברי - עד כמו משכּית שקישטה תנוך או שורש כף יד או עורק צוואר והזמן הניחה בעומק שקיק בד טמון במגירה ובזמן פגישת קצוות ירח אהיה שוב נפעמת שאין שכחון גם בשקט.
--- כמשמעו --- |
תגובות (54)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כל אחד, מהזווית שלו - פנינה.
משכית...
צודקת, יש שקט ברעש, אולי בגלל זה המציאו את הטראנס והאקסטזי.
ונכון, עכשיו זה לא חיים זה, אולי הם יהיו אח"כ.
מיתולוגית שכמותך.
(שיט. ברח לי. תמחקי)
את כנראה הרבה פחות נרקסיסטית ממני.
בגלל דברים כאלה הפסקתי לעבוד עם נוער בסיכון. מעליב זוועות.
אז טוב.. יופי ((:
מאד התרגשתי, פשוטו כמשמעו.
זה טוב ((:
כאילו אם לקחנו את ההווים
והפכנו אותם לזיכרון
הורדנו מערכם?
ולזיכרון יש כוח עצום
אבל הוא לא הווה
אז אולי הוא מת.
ומה על הביטוי
"זיכרון חי"?
ואולי ההווים הם רק זיכרון שלנו,
שמתהווה מיום ליום?
הפוסט הזה גורם לי להתחבט.
זה טוב.
מה זה מאיפה.. ממבוכי הנבוכים ש בי.
לא בטוחה לגבי אמיץ, דפנטלי לא מדריך.. ((:
טוב סמדי.
תודה }{
אותי מעניין מאיפה כל זה בא?
התוכן שלך , האמיץ והמדריך.
תמרי ,
אין שיכחה ,בשקט.
את יודעת זה עמוק עמוק,
ולפעמים מגיעים לשם,
נזכרים ומרפאים.
ריפוי יש בכתיבתך.
טובה היא,
חשובה ורגישה.
יפה את תמר.
ואהובה.
זכרי. את הטוב.
נכון מעליב?
אפילו אם אני כל אלה. אפילו אם שניה אחרי זה אני יפה וחמודה. עדיין מעליב נורא. לשניה או שתיים ((:לא יודעת,
התבלבלתי בעצמי כבר..
אני מבקש לא לחבל במשחקי הלשון שלי.
שמנה, מכוערת וזקנה ?
מפעים אמרו פה,
זיכרון.
לא יודע
עשה לי אמת
טוב. אז מימוש. בוחרת במימוש.. ((:
אוי לא לא.
אין צורך לנצור דמות (חיה) בשום משכית.
שרה שרה שיר שמח
הו.. יופי תודה.
ידעתי שאפשר לסמוך עליך ((:
וואלה..
כן זה. בדיוק. חוויות מתעקשות להיות הוות. ב דיוק.
תודה דייב
זכרונות, תשוקות ומימוש . .
הוא לדבריה מסכית,
ונוצר את דמותה במשכית
משחק המילים גורם במוח לחטט
ואת האת לעט לרצות לכתת
....במקרה עברתי שוב כאן, לראות מה שלום השיר, העולל של אניתמר.
מישהו מילא לו מים בצלוחית?
מזון לדגים?
אוכל לחתולים?
קרמים לעפעפים?
שיר מפונק.
וטוב שכך.
שיר נקי
לא צריך לנקות אחריו.
הוא מאדה את שייריו.
פולט אותם בסילון לוחש
לעציץ שקט, בלי שאף אחד
ירגיש.
במקרה עברתי כאן.
רק לבדוק אם.
נהניתי מאד לקרוא אותך
ישנן חוויות המתקשות להתגלם בזיכרון, וישנם זכרונות המתקשים להעלם.
וישנה שירתך - מרעננת, מרגשת ותמה. תודה
יופי שהבנתיתיני:)))
העיקר לעבור...
ואם הבנתיתיך נכון יש לך שם צוות מחמם ליבות:)
}{
בטח. הבנתיניך.
(אז לעבור דירה את אומרת?)
נמסטה ירון באבא ((:
בטח. קחי לך נשימה. כאוות נפשך.
נראה שרק בשכחון יש איזה שקט..
ותודה גם
אהה
אין שקט בקול דממה. ומה.. עכשיו זה לא החיים שאחרי..?
לרוב זה כיף. לפעמים לא.
(לפעמים השמים נופלים. אפילו שהם לא)
And, after all everything is forgivable
also silence YESבמיוחד בשקט...
ואת - פנינים...
כל עוד הוא טמון במגירה
לא הוא לא יעלם
כשעוברים דירה (מטאפורי)
הוא הופך לזיכרון האחר
זה שמעלה חיוך ואומר
אם כך קרה
מה שלא קרה
אז כך קרה
התביניני?!
:)
העיקר שתהיי נפעמת דרלינג.
תמר...
יש נשימות בין השורות שלך...
ראיתי אותן.
רונית
(תני לי אורך נשימה אחת עד שאשוב...)
ותוך כדי מרדף מטורף אחרי אותו שקט גיליתי שאין בו שיכחון .
אולי להיפך .
ולפעמים (כמו עכשיו) - טוב שכך .
(ולא יודע אם לזה כיוונת , אבל גרמת לחשוב ,
ודייני בכך . ותודה ).
אין שכחון...ואין שקט
שקט יש אולי בחיים שאחרי החיים... או את יודעת איפה?
אין שקט אין...ואומרים שיש דבר כזה כמו "כל דממה דקה".
(איך זה נכנס למעלה - לא קשור,
ולא אני לא מסטולית, יפה שלי מחקי את המיותר).
זה מרגש להיות מופתעת כל פעם מחדש ..
כי שום דבר אינו מובן מאליו
אפילו העובדה שהירח נעלם והשמש זורחת ..
כייף לך .
כן. ככה אני.
אופטימית חסרת תקנה. שיט.
תודה
אבל אחותי, איך השתרבב ה אנפורגיבינג לכאן?
גם דממה היא נסלחת. תגידי שכן.. ((:
"מַה שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ."
אני רואה בזה, ובשלך, טקסט אופטימי להפליא.
מצוין!
miss you sis
קידה.
תודדדה פליקי ((:
גם לשיר יש אמא משלו אבא משלו אח משלו אחות משלו יער משלו וגבעות משלו. לה? קוראים לה היאתמר.
מה אני מצטט לך משוררים? מפגר, אשכרה.
את אולי צריכה אמרגן?
מלא יופי, כמוס ודבשי .
מחיאות.
אכן זה מפעים שיש זיכרון אז..
מיוחד מאדדדד תמרי.
מאאאאד.