צטט: limov 2009-08-01 17:32:49 דמוקרטיזציה של הידע כשבירת יחסים א-סימטריים בימים האחרונים רוחשת קהילת המטפלים בכלל וקהילת הפסיכולוגים בפרט בעקבות פרסום כרטיסי מבחן הרורשך הידוע באינציקלופדיה האינטרנטית "ויקיפדיה".
המאבק שנוצר בין ממשיכיו של רורשך לבין ויקיפדיה הוא עוד ציון דרך במהפכה הבלתי צפויה שיוצרת פלטפורמת האינטרנט בכל הקשור למידע וליחסים א-סימטריים. כבר בעשור הקודם דובר רבות על המידע הרפואי המציף את האינטרנט כך שכל אדם יכול היה להגיע לכל מידע בלחיצת כפתור. הצפת הרשת במאמרים מקצועיים יותר ומקצועיים פחות יצרה עבור הצרכן (במקרה זה החולה) נגישות מצד אחד, אך גם קושי באבחון מהימנות מקור המידע מצד שני. כדי לפתור קושי זה קמו גופים שונים המהווים תו תקן לאתרים רפואיים, כמו Hon- health on the net.
פריצת הדרך בתחום הרפואה לוותה בשבירת האליטה המקצועית בתחומים נוספים. מעתה, כל הדיוט יכול היה להכנס למאגרי מידע של גופים אקדמיים, גופים מקצועיים, ניוזלטרים ובאותה מידה להיות שותף פעיל בהפצת ידע ע"י בלוג אישי, קבוצות דיון, קהילה וכו'. התוצאה של מהפכה זו היא שבירת הדיקטטורה על הידע. באתר דה-מרקר יכול "הסטוריון מלידה" לקבל אחוזי קריאה ופידבקים, השווים לפרופסור מן האקדמיה. מורה בבית הספר יכולה להביע דעתה בענייני חינוך, בדיוק כפי שעושה המנהלת של אותו מוסד בבלוג הפרטי שלה.
המהפכה הבלתי צפויה יוצרת רעידת אדמה בכל מערך העמדות הידוע לנו ובכל היחסים הבלתי שוויוניים שהיו מוכרים וממוסדים. לפני שאגיע לעולם הטיפול, שימו לב לתופעה הבאה, המשנה אפילו את מה שנראה בלתי ניתן לשינוי: הדת. אתר "כפשוטו" משרש את עמדת חז"ל ומציע כך: "כל פירוש עולה לקידמת הבמה ומוצג לגולשים אחרים שיכולים להגיב ולדרג אותו. לראשונה, משמעות התנ"ך הופכת להיות על ידי העם ובשביל העם. והכל, בשפה פשוטה וברורה לכל." ומה קורה בעולם הטיפול? זה יותר מעשור שכל אדם יכול לקרוא מאמרים מקצועיים באינטרנט ,כמו גם ספרים שלמים סרוקים על ידי גוגל. אלה המעוניינים לקרוא בעברית יכולים להחשף למידע רב באתר "פסיכולוגיה עברית".
אז על מה כועסים כל-כך חברי קהילת רורשך? הקלפים והפירושים הרווחים הניתנים להם, אינם סוג של מאמר תיאורטי אלא כלי פרקטי המובנה על ההנחה שהנבדק ייחשף למראה הכתם בפעם הראשונה (כלומר, בדיקת תגובתו הספונטנית לכתם), ובדאי על כך שאין הנבדק יודע מהם הפירושים הרווחים לו. אומנם, הכרטיסים ושיטת ההעברה של המבחן פורסמו לקהל הרחב כבר בשנות השמונים בספר "Big secrets" שכתב וויליאם פאונדסטון, אך העובדה שהמבחן ודרכי הערכתו, שנמצא גם כיום בשירות בתי המשפט כדרך להערכת מסוגלות הורית לדוגמא, נגיש לכל בלחיצת כפתור, מעוררת אי נוחות אצל אנשי מקצוע רבים. מה שנראה מעט מגוחך הוא התביעה של ממשיכי דרכו של רורשך להסיר את התמונות מהערך באתר ויקיפדיה. המהפכה, יש להודות, היא בלתי נמנעת ואף אם יצליחו בתביעתם והידע יוחזק עתה (בתי המשפט שייקחו את ההחלטה הם גם אלה הזקוקים לכוח הטמון באבחון), לא תהיה ברירה אלה לשחררו בעוד מספר שנים, שהרי כבר עכשיו ניתן לראות את הכרטיסים במקומות שונים ברשת. החדשות הטובות הן שהידע כולו עומד להיות נגיש לכולנו, החדשות הרעות הן כי הוא יהיה נגיש לאלו שיעשו בו שימוש בלתי הוגן, והחדשות האובייקטיביות הן שכדאי שנתחיל לתת את הדעת: מה תצור המהפכה ביחסים שבין רופא לחולה/ מטפל למטופל/ רב לתלמיד? מה ניתן וצריך לעשות כדי להגן על ה"צרכנים" מפני מידע בלתי מהימן? האם וכיצד ניתן להקל על אותו חלק באוכלוסיה שההצפה במידע תקשה עליו?
כבר אין רב שיתן את התשובות, הגיע זמננו לחשוב.
אכן התביעה מגוחכת אולם נראה שקצפם של הפסיכולוגים נובע בין השאר מכך שהחשיפה שולחת חץ מערער הישר אל לב הזהות המקצועית (או לפחות אל אלה שמעוניינים שהרורשאך יהווה נדבך מרכזי בזהות המקצועית שלהם). האם נכון שידע סודי יקבל נפח משמעותי כל כך בזהות המקצועית? האם הדבר אפשרי בכלל בתקופה הנוכחית? כפי שנכתב בפוסט המצוטט שנים רבות נבנתה זהות מקצועית בתחומים רבים על בסיס ידע ושפה פרטית שאינם חשופים לזולת. במחוזות הטיפול למטפל היה הידע לחשוף ולפרש את הלא מודע של המטופל. היחסים לכן היו בלתי סימטריים. לאחד מהצדדים היתה יכולת שלשני אין. אולם מזה שנים רבות מתרחש בעולם הפסיכותרפיה מהלך של הפחתת הדגש מחשיפת ופירוש הלא מודע כגורם המרפא והגדלת המשקל של היחסים הטיפוליים כגורם הראשון במעלה מבחינה טיפולית. במובן מסויים עולם האבחון הפסיכולוגי מפגר מעט מאחור במובן זה ומדי פעם חוטאים בו באמונה שהמבחנים עשויים להיות תמונת רנטגן לנפש. יתכן שההתמודדות הכפויה עם החשיפה תגרום לנו בעתיד הקרוב לראות תהליך אבחוני אחר. תהליך שהוא דיאלוגי, בדומה למהלך שהתרחש בעולם הפסיכותרפיה. |