אני לא כלכלנית ולא אשת עסקים. זה לא התחום שלי. אבל לתהות לגבי אמיתות מקובלות זה בדרך כלל דבר מועיל, ואולי בגלל האתר המארח מתאים לפתוח דווקא בתהיה זו:

התחושה העולה מכל מה שאני קוראת במדורי הכלכלה הוא שחברה עסקית, על מנת להתקיים, חייבת לגדול כל הזמן ובכל מחיר כמעט. זה נתפס כדבר מובן מאליו.

האמנם זה חייב להיות כך?

האם אי אפשר לחשוב על חברה עסקית שמטרתה אינה להכחיד או לבלוע את כל מתחרותיה וגם לא לגדול ללא הרף (כמו גידול סרטני?) אלא לייצר מוצרים איכותיים באמת, לרכוש את כבוד הצרכנים, להתקיים בכבוד, לפרנס אנשים ומשפחות ולהשאר, פחות או יותר, באותו גודל? או לצמוח באופן מתון ונינוח?

האם מופרך לחלוטין לחשוב על חברה שאינה מעוניינת להתעשר אלא רואה כמטרה לחיות בכבוד ולפרנס בכבוד את המועסקים בה? שנים רבות?

האם מודל עסקי כזה בהכרח מגביל התפתחות, יצירתיות, אפילו קידמה - או שמא הוא יכול להוות דווקא כר פורה לבני אדם לפרוח בו, לחוש שיש להם זמן לנשום, ליצור, לחיות?