וואי וואי וואי איזה בלאגן היה השבת אצל פרץ....פרץ הם המשפחה שגרה בדירה מולי...יש להם אמא מכשפה אמיתית...אמא מכשפה,אבא חולה ובת ....בת 30  לאנשים פרמיטיבים ברמות שאין לתאר...האמא בכל בוקר מתעוררת ומגז'דרת על כל מה שזז...(מגז'דרת זה  נותנת מכות על הפרצוף ובוכה על מי שמת)...היא מגז'דרת על הבעל החולה שלה  שלא נתן לה לישון בלילה,מגז'דרת על הכניסה ופעם אפילו גיז'דרה עליי...אני כמובן לא ויתרתי ובלי לחשוב פעמיים ניתקתי לה את החשמל...היא נעלה את הדלת ושתקה אבל התקרבתי והסברתי לה יפה שאיתי לא מתעסקים ושמעכשיו היא תשאר בלי חשמל עד שהילדים שלה יבואו...בפעם הבאה שהיא ראתה אותי במדרגות היא הביטה לעברי ואמרה בקול "ח'תימה טובה!"....מה חתימה? לא כיפור עכשיו...עניתי לה שיהיה חג שמח ואחלה חתימה אם היא לא תתעסק איתי..מאז היא ירדה ממני אבל הבת שלה שלא גילתה שום סימני מאבק נשארה איתה וספגה את מייטב הגיז'דורים והעצבים שלה...היא אישה מרירה שבקושי יוצאת מהבית...הבת שלה היא הקטנה ונשארה איתה...מנקה,קונה תרופות,הולכת לקניות וסידורים ועושה הכל בשבילה ובשביל האבא...יש לה עוד אחים ואחיות וכולם עזבו את דימונה...התחתנו וברחו מכאן....בשבתות וחגים הם מגיעים ושופכים על המסכנה את כל העצבים שספגו במהלך התקופה.....אז נכון,היא לא שיא היופי.. אז מה...? אין לה זכות קיום? היא כנועה ושקטה ורק איתי היא מידי פעם מדברת...פעם פגשתי אותה בספריה ומאז אני מחליפה איתה רישומים ודעות על ספרים...היא ממליצה על ספר כזה או אחר ומיד נעלמת מאחורי דלת הקסמים הלגמרי לא קסומה של ביתה...תמיד היא מסתובבת עם טריקו עם פסים ופעם חשבתי שהיא מתה על הסגנון...תמיד כשאני רואה אותה עובר לי בראש שבטח היא כל היום מאוננת...בת 30 שבקושי יוצאת ואף פעם לא ראיתי אותה עם בחור אז איך היא מספקת את עצמה?? אבל היום נפל לי האסימון.....אחותה הגדולה הגיעה וברכה אותי לשלום...חייכתי ועניתי בנימוס ואז הדלת נפתחה...פתאום שמעתי צעקות...היא צעקה על אחותה שהבית לא נקי ומה היא עושה כל היום?? היא ניסתה לענות אבל אח שלה התערב והוסיף להטיף מוסר לגמרי לא מוסרי...הרוחות התלהטו והאמא השמיעה את קולה...כולם צעקו ביחד והיא עמדה מולם מנסה לענות ולא מצליחה....עמדתי בקומה למטה עם השכנה שבנתיים הספיקה לפתוח את הדלת ואז שמענו מונולוג מצמרר....היא אמרה שנמאס לה...שהיא יודעת שקוראים לה לכלוכית והוסיפה בקול הכי חזק שלה שמעכשיו גם הם יכולים לבוא..שהיא עושה הכל בשביל ההורים אבל נמאס לה כבר שרק תלונות היא שומעת...היא אמרה שגם היא רוצה חבר...שגם היא רוצה להתחתן...(נזכרתי במחשבות שלי על האוננות והתביישתי...)...היא אמרה שהם חכמים כי הם לא גרים כאן אבל היא מרגישה בכלא...(נזכרתי בטריקו עם הפסים והבנתי שבלי לדעת ממש למה היא הייתה מתלבשת כמו אסירה...)...היא לא שתקה והם התבוננו בה פעורי פה...ציפור לא צייצה...רוח לא נשבה והאמא המכשפה לא גיז'דרה....כל העיניים היו נשואות אליה...אל זאת שהעזה ופצחה פה...על זאת שהשמיעה את קולה...על זאת שהוכיחה לעולם שהיא כאן והיא קיימת...העיניים נישאו ואוזניי נפקחו ואיתם התפכחתי.....הבנתי שמעבר לאותה דלת של משפחה אפלה מסתתרת אסירה שהיום החליטה לברוח.... היום החליטה שהיא כבר לא תעשה ותשמע...היא תכבד ותעזור אבל היא תלחם עם זכות קייומה בעולם וכבר לא תהיה הלכלוכית הפרטית שלהם...

על זאת שהפכה ברגע בלי שהתכוונה אפילו לסינדרלה אמיתית....